כל גרגר מלמיליאן

תפריט הריזוטו המיוחד של מסעדת בליני נותן פייט בתחרות על הפחמימה המועדפת של המטבח האיטלקי. מיכל יפה לא רואה את הפסטה ממטר

17/11/2011
מיכל יפה קבלו עדכונים ממיכל
  • RSS

ריזוטו לה סביצ'ה. תחנת סלק

לפני שנים רבות, מתישהו בניינטיז, היתה ברחוב בצלאל יפה בתל אביב מסעדה חביבה בשם "אורז". בניגוד למסעדות כמו צפרה או התרנגול הכחול, לאף אחד לא היה ספק מה מגישים שם. היא לא החזיקה הרבה זמן, וחבל. אולי כי לרוב האנשים לא היה מספיק שאר רוח ודמיון לראות מעבר לראות מעבר לאורז לבן פשוט.

ולא שיש משהו רע באורז לבן פשוט. יש מעט מאוד ריחות בעולם שמשתווים לריחו של האורז הלבן. ובכלל, אורז הוא המצע המושלם ואפשר להכין ממנו מנות נפלאות. אני מעזה אפילו להגיד שבקרב על הפחמימה המצטיינת של המטבח האיטלקי, הריזוטו לוקח את הפסטה בהליכה.

מי שהחליטה לבחון ברצינות את הקביעה שלי היא מסעדת בליני, שמגישה בנובמבר ודצמבר תפריט ריזוטו מיוחד. בשבילי זה היה קצת בבחינת לשכנע את המשוכנעת, ולכן דילגתי לשם (וזאת לא מטאפורה, פשוט היו שלוליות בדרך) השבוע בשמחה לטעום במה מדובר.

קלמארי פאלוס. למרות השם המבטיח, לא מתאים לדייטים ראשונים

מנה ראשונה: מה מתחבא בתוך הקלמארי?

בתור התחלה הגיעו לשולחן 3 מנות ראשונות מתוך התפריט המיוחד: ריזוטו לה סביצ'ה (48 שקל), שהוא סביצ'ה סלמון עם ריזוטו לימוני קר על מצע קרפצ'יו סלק, ארצ'יני קונסופה (44 שקל) שזה בעברית מרק עגבניות וסלרי עם כדורי ריזוטו ממולאים במוצרלה ופרושוטו וקלמארי פאלוס (52 שקל), שהוא קלאמרי ממולא בריזוטו, פרושוטו וקבנוס על מצע קן שערות ירקות שורש מטוגנים. עוד בתפריט ולא נטעם, סושי איטליאנו (52 שקל) – טוויל ריזוטו ממולא בפרשוטו, תפוח עץ, חסה אייסברג ופרמז'ן ברוטב בלסמי מצומצם.

שני הראשונים נופלים לצערם בקטגוריית ה"זה לא הם זה אני". הראשון בגלל הלימון (יום יבוא ונדבר על העניין הלא פתור שיש לי עם לימון) והשני בגלל הסלרי, אם כי אני חייבת להגיד שבשביל כדורי הריזוטו שבמרק היה שווה לצלוח את הים שורץ הסלרי.

את המנה הראשונה השלישית, לעומת זאת, הייתי מוכנה לאכול על בסיס יומי מעתה ועד קץ הדורות. בניגוד לנטייה להפוך קלמארי לטבעות, כאן השאירו אותו שלם ומילאו אותו בכל טוב. אז נכון שריזוטו הוא לא המרכיב הדומיננטי במנה הזאת, אבל למי אכפת. חכו, זה עוד לא נגמר. הפאלוסים הנהדרים האלה הגיעו מונחים על שערות של ירקות שורש מטוגנים, שהיו גאוניים וטעימים בטירוף. הבעיה היחידה עם השערות האלה היא שאין שום דרך אלגנטית לאכול אותן, ולכן המנה הזאת לא ממש מומלצת לדייטים ראשונים או לפגישות עבודה חשובות. אם אתם לא בזה ולא בזה – אל תהססו לרגע. אגב, אם אתם לא נורא רעבים ומסתייעים בלחם של ההתחלה, אתם בשקט יכולים להסתפק במנה הזאת ולוותר על המנה העיקרית.

סקאלופ ריזי ביזי. שאו ציונה נס ועגל

מנה עיקרית: עלייה לעגל

אחרי שנפרדנו בצער מהקלמארי הפאלי, עברנו למנות העיקריות שכללו פרוטא די נגרה (69 שקל) – תערובת פירות ים על מצע ריזוטו שחור, וסקאלופ ריזי-ביזי (92 שקל) – סקאלופ עגל במרסלה על ריזוטו אפונה (ועוד בתפריט ולא טעמנו: אוסובוקו עם ריזוטו ירקות שורש (104 שקל)).

שתיהן היו מצוינות, והכל שאלה של כמה אתם רעבים, קפואים וזקוקים לנחמה. פירות הים והריזוטו השחור היו יותר קלים, אבל הסקאלופ המתקתק עם הריזוטו הקלאסי היו פשוט מושלמים לערב הגשום שחיכה לנו בחוץ.

חזרנו רטובים אך מרוצים.

צילום: יח"צ




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה