ילדים שהם סטארט-אפ

אני לא רוצה לגדל ילדים שיגדלו להיות סטארט-אפים. אני רוצה ילדים שיגדלו להיות בני אדם. דני גיל על "איך להצליח בשישה שיעורים" בערוץ 2

14/11/2011
משפחה קבלו עדכונים ממשפחה
  • RSS
» דני גיל

"איך להצליח בשישה שיעורים" היא סדרה בת שישה פרקים כאשר הראשון שבהם הוקדש לחינוך ילדים להצלחה. על הפרק – מה צריך לקרות כדי שילד יהיה מוצלח? עו"ד רונאל פישר שואל את השאלות, פרופ' יורם יובל מגיש את התשובות.

במרכז התכנית הראשונה כיכבה משפחת דרמון. תכירו: שני הורים, חמישה ילדים, כל ילד מפעל סטארט אפ בפני עצמו: אלוף טריאתלון בן 18, אדריכלית בת 21, אנימטור בן 13, ברוקר בן 12 ושדרנית רדיו בת 15. השיטה – הילד מצייץ וההורים כבר בדרך להגשים לו (לו?) את החלום.

אני מקשיב לפרופ' יורם יובל ושואל את עצמי מאיפה מתחילים, איך אפשר להשיב לכל כך הרבה הנחות יסוד שגויות על החיים, על מושגים כמו "הצלחה", "אושר", "השקעה", "התפתחות הילד"? כל כך חבל לי עבור אותם הורים שישבו מול ערוץ 2 בליל חמישי ושוכנעו שהבינו מהו חינוך, שמוטב להם לקום מהספה ו"להשקיע" בילד, ולדחוף אותו, ושאם לא יקומו לעשות מעשה אקטיבי הם יוותרו בכך על "מימוש הפוטנציאל". כמה לחץ!

"כולנו מלגלגים על ההורים האלה שרצים מחוג לחוג אבל המדע הוכיח לנו שהם צודקים" אומר פרופ' יורם יובל ואני עם ה"מדע" הפסקתי לריב כבר מזמן. אבל כאשר עו"ד פישר שואל "איך לגדל ילדים שיהיו גם מוצלחים וגם מאושרים?" בולטות בהיעדרן שתי שאלות מקדימות שה"מדע" קצת מסתבך איתן לדעתי: האחת היא מהו "אושר"? השנייה – "מהי הצלחה"? לדעתי, אגב, אדם מאושר הוא אדם מצליח. חד-משמעית. הביטו סביבכם – אתם יכולים להראות לי אדם מאושר שהוא לא מצליח? באמת? אתם יכולים להסתכל שוב? מוכנים לנסות לשחק קצת עם ההגדרה של המונח "הצלחה"?

לדעתי לב מפויס זו הצלחה. מה דעתכם? ובכלל, בינינו, זה מה שחסר לנו? סטארט-אפים? אני לא רוצה לגדל ילדים שיגדלו להיות סטארט-אפים. אני רוצה ילדים שיגדלו להיות בני אדם. איך עושים את זה? איך מגדלים את הילד שיהיה גם מאושר וגם חיוני לסביבה שלו? שדואג גם לאינטרס שלו וגם לאינטרס של הסביבה? שרואה באחר בשר מבשרו? אלו הן השאלות החשובות!

כל הורה שרוצה בטובת ילדיו, על פי פרופסור יורם יובל, ראוי שישאל עצמו האם הוא מעניק להם את התנאים "יוצאי הדופן" להצלחה או, במילים אחרות – להיות הכי-הכי. מהם התנאים יוצאי הדופן? למשל למצוא עבור הילד את המורה הכי טובה בארץ, למשל לנג'ס למכון ווינגייט שיפתחו מסלול חדש בטריאתלון (כי הילד רוצה טריאתלון. למה אגב? כדי להיות אלוף עולם. כמה צפוי).

"איך אתם מתמודדים עם כישלון?" שאל עו"ד פישר והילדים יחד עם ההורים דקלמו ש"אין כזה דבר כישלון!". בת ה- 16, שדרנית הרדיו הוסיפה – "כישלון הוא ותרנות!".

יאללה שיהיה – אני מוותר.

דני גיל, אב לשניים, מחבר הספר "אלוהים בגובה העיניים" ומנהל הפורום באתר סופר-דדי.






מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • תמונה אישית אורלי ברג 15/11/2011

    דני – מותר לחבק אותך? תודה לאל שיש אנשים שפויים כמוך שמבינים שאושר וחינוך והישגיות הם לא מדדים לשום דבר. האושר שלי הוא לא האושר או העושר שלך. הסיפוק שלי הוא לא שלך והעובדה שיש לי ילד שעושה טריאתלון ומקושר למצוינות. בכלל, הייתה לי הרגשה שמדובר כאן בבנק – בנק כלכלי של השקעות בילדים, תשואות הצלחות רק הייתה חסר לי דו”ח רוווח והפסד. אני מכבדת את ההתנהלות המשפחתית שכנראה מתאימה להם ואת עמדתו וההתמשגות והתמזגות של פרופ’ יובל לנושא – הייתי רוצה שהילדים שלי בגילאים צעירים יהיו מלווים במושגים אחרים כמו אהבה וחיבוק ורצון וכייף ממקום של הקשבה ויכולת להכיל. זה לא שאני פוסלת את מושגי “הבנק” – אבל צריך לחשוף את המושגים האלה לילדים כדי שישתמשו בהם. לא הייתי רוצה או בוחרת להשתמש באפקט החשיפה בשלב הזה.
    אבל…..המון בהצלחה למי שזה מתאים לו ומצדד בדרך.

בחזרה למעלה