שוק בשר

הצלמת מירי דוידוביץ מתעדת זה שנים את התיאטרון האנושי בשוק הכרמל, ובמיוחד נמשכה לשוק הבשר המדמם. התמורות מרתקות עין

31/10/2011
מירי דוידוביץ קבלו עדכונים ממירי
  • RSS

את שוק הכרמל אני מצלמת שנים רבות. למעשה מאז שהייתי בתיכון. אפשר לומר שאני מצלמת את שוק הכרמל עוד לפני שידעתי לצלם. זה לא פלא שתמיד נמשכתי לשוק.

השוק הוא מקום מלא חיים שמביא לידי ביטוי את "התיאטרון האנושי". מה שכן מפתיע אותי הוא שלאורך השנים נמשכתי דווקא לשוק הבשר שהוא החלק הכי מכוער בשוק.

אחרי שצילמתי את סדרת הצילומים הזו, במצלמה פשוטה, בסרט שחור לבן, בסוף שנות ה -70, גיליתי בלונדון שאני לא היחידה שנמשכת לשווקי בשר. ראיתי ב Photographers Gallery , בלונדון, תערוכה שצולמה כולה בבית מטבחיים. הגברים שעובדים שם נושאים גושי בשר גדולים ונראים כאילו הם רוקדים ריקוד מלא חמלה ורוך. סיפור של חיים ומוות.

הייתי שמחה לגלות את שם הצלם (לונדון, תחילת שנות ה -80).

כשחזרתי מלונדון, בשנות ה -80, אחרי לימודים ועבודה כאסיסטנטית, עשיתי כמה סדרות של צילומים כדי להראות כתיק עבודות. חוץ מצילומי אופנה עשיתי סדרת צילום של "העשירים" במגדלי דוד, ואחת של "העניים" בשוק הכרמל.

בתקופה הזו, שנות ה -80, השוק היה מקום מאוד עוין לצלמים. הסתכלו עלי מאוד בחשדנות, ביקשו ממני לא לצלם, שאלו אותי אם לא מצאתי מקום יותר יפה מזה לצלם, בקיצור -אנשי השוק התביישו ולא האמינו לי שאני מוקסמת מהשוק.

את הצילום הזה צילמתי עבור קמפיין של תנועת "שלום עכשיו". זה היה בשיא תקופת הפיגועים, בשנות ה -2000, ועשיתי יחד עם מיקי מלניק המעצב, סדרת צילומים במקומות טריוויאליים, כמו השוק, כניסה לבי"ס, בית קפה, ועוד ,כשהמטרה היתה להראות כיצד רקמת החיים האלמנטרית ביותר נפגעת בגלל הקיפאון המדיני. בתקופה הזו היה בידוק בטחוני גם בכניסה לשוק.

בשנים האחרונות השוק נהיה סטייליסטי. אפשר לומר אפילו יאפי. נפתחו מסעדות שף, אפשר ליד החומוס לשתות אספרסו ויש אפילו ירקות אורגניים. קצת יותר נקי ומסודר, אפילו.

שוק הבשר הוא עדיין לא מחזה קל לעיכול אבל אין ספק שהשתפר בהרבה.

השעה הכי יפה לצילום בשוק לטעמי היא אחרי השקיעה. החושך מסתיר את הלכלוך והאורות הנוצצים באור יקרות מייפים את השוק הצבעוני ומלא החיים.

משחטת העופות כמעט ולא השתנתה.

צילומים: מירי דוידוביץ




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • תמונה אישית יעל ברזילי 31/10/2011

    פוסט נהדר, תודה. מעניין לעקוב אחרי מקום והמשמעויות השונות שלו לאורך הזמן.
    השתעשעתי מ”עוף טרי לתינוק”, הזדהתי עם מציאת היופי במקומות לא צפויים (ואם האמירה “אם לא מצאתי מקום יותר יפה מזה לצלם”), נעצבתי עם העלמו של השוק הפשוט והאוטנטי, ועל השפעת המצב המדיני על שמחת השוק. 

בחזרה למעלה