אסיה זה כאן

כלומר ברמת ישי. הגרגרנית ביקרה במסעדת פרנג'ליקו בהרכב מלא שכלל שני מבוגרים וארבעה ילדים רעבים. הם חזרו עייפים אך שבעים

31/10/2011
הגרגרנית קבלו עדכונים מהגרגרנית
  • RSS

אני מנסה להיזכר מתי אכלתי לראשונה אוכל סיני. נדמה לי שזה היה במסעדת "ין-ינג" (עליה השלום) של ישראל אהרוני. אחריה נפתחו עוד מסעדות רבות במסגרת הטרנד, ושנים חשבנו שזה הטעם של אוכל אסיאתי בכלל. בינינו, מה זה בכלל "אוכל סיני", ואיך אפשר להגדיר אוכל מארץ כל כך גדולה ומגוונת?

כשגרנו בפריז נחשפנו לשוני בין המטבחים האסיאתיים - הסיני, התאילנדי, הווייטנאמי. היו לנו בהחלט כמה אהבות גדולות שם, שאליהן אנחנו מתגעגעים עד היום: ספרינג רולס מטוגנים ומוגשים עם עלי מנטה וחסה, מרקי וונטון עם בשר ונודלס, פרוסות ברווז צלוי ומבריק, קומבינציות סושי, סשימי וניגירי מעולות.

אחרי הרבה שנים שבהן פעלו בארץ מסעדות סיניות (תגידו, גם אתם בספק אם הם באמת אוכלים שם עוף ואננס?) הגיעו המסעדות ה"אסיאתיות", שפתחו את התפריט לעוד השפעות. וכמובן הסושיות, שהפכו את הסושי היקר למנה פופולרית ושווה לכל כיס. עניין קצת בעייתי בארץ שלנו, שלא משופעת בדגה, ודג איכותי בכל זאת לא עולה כמו פלאפל.

נניח שאתם גרים באזור המרכז ונוסעים צפונה, או לחילופין אם אתם גרים בצפון הארץ ונוסעים דרומה ובדיוק מקרקרת לכם הבטן. אני ממליצה לכם לעצור ברמת ישי. כבר מהכביש הראשי, כביש 75, קצת אחרי צומת ישי, רואים את מסעדת פרנג'ליקו. הגענו לשם שני מבוגרים וארבעה ילדים מאוד רעבים, ובכל זאת לא יכולנו לגבור על כל המנות בארוחה, שהמשיכו להגיע גם אחרי שמזמן היינו מלאים. הנה קצת ממה שצ'יפרו אותנו שם:

למנות ראשונות הגיעו פרוסות סינטה אסיאתית צרובה, בציפוי תערובת תבלינים עם ג'ינג'ר מסוכר על גבי טוסטונים; פרינג רולס וייטנאמיים במילוי עוף; גיוזה עוף מאודה וצרוב במחבת ומרק טום-יאם תאילנדי עם חלב קוקוס, נודלס והרבה פירות ים. הכל היה טעים! בכלל, אני הכי אוהבת את המנות הראשונות בארוחה. מבחינת מצב המלאות יכולנו בעצם לעצור כאן.

למנות עיקריות הזמנו קומבינציה של סושי, סשימי וניגירי שהמטבח הרכיב לנו בהמלצת המלצרית. כדאי לציין כאן שהשירות שקיבלנו היה מקסים ולבבי, מהסוג שעושה לך חשק להגיע למקום שוב. לשולחן הגיעו המון מנות, קונבנציונליות יותר ופחות, בשילובים מקומיים והרבה סוגי דגים וצבעים.

לסיום טעמנו גם מנת נודלס "פרנג'ליקו סטייל": אטריות ביצים עם שרימפס, קוביות סלמון, כרישה ובטטה ברוטב טריאקי. זה השלב שבו נשברנו ונאלצנו לקחת טייק אווי. הילדים, מצדם, החליטו לבדוק את היכולת של המסעדה להכין מאכלים ממקומות אחרים בעולם והזמינו שניצלונים עם צ'יפס, נתח אנטריקוט על הגריל ורביולי בטטה ברוטב שמנת, לפי מצב הצלחות בסוף כנראה היה טעים. ממה שהצלחתי לטעום, אני יכולה להעיד על האנטריקוט שהיה משובח.

חושבים שלא ניסינו את הקינוחים? ברור שלא התאפקנו... מרקיז רויאל, מוס שוקולד עשיר וכן נשיקה איטלקית, מוס שוקולדים ברוטב פירות יער סיכמו לנו את פינת השוקולד שרצינו לחקור. נו טוב, גם וופל לוטי התקבל בשולחננו בברכה, עם קצפת ובננות בריבת חלב וגלידה וניל. מתוק זה לא מילה - זה תיאור מצבנו בסוף הארוחה.

השוונץ:

  • אחרי שנים של אכילת אוכל וייטנאמי, החלטתי לנסות גם להכין. הנה ספר מצוין לסקרנים – "The Foods of Vietnam"
  • בלוג תאילנדי שאני מאוד אוהבת לקרוא ולהכין מתכונים שלו הוא סאנוק. מומלץ!

לבלוג של הגרגרנית

צילום: הגרגרנית




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה