שבוי של הרייטינג

התקשורת הישראלית מוכנה לזנק, להיות הראשונה לדחוף מיקרופון לפרצופו של החייל השב הביתה. בועז כהן על כרוניקה של חוסר רגישות ידוע מראש

16/10/2011
בועז כהן קבלו עדכונים מבועז כהן
  • RSS
» בועז כהן. לא סיפור, בן אדם. צילום: אילן בשור

הסיפור הזה של "שיבת השבוי" גדול מדי מכדי שמישהו יוכל להתאפק. אנחנו חיים במדינת ישראל, נזכיר לכם, מדינה שהפריטה ומכרה הכל במחיר מבצע, את היושרה ואת הצניעות, את הטעם הטוב ואת האיפוק, את המחשבה בטרם מעשה ואת הניסוח המרוסן והשקול. מה אפשר לצפות מתקשורת שנשלטת כבר ח"י שנים בידי "ידיעות אחרונות", גלגלצ וערוץ 2, שאין להם שום אג'נדה זולת "רייטינג ועוד רייטינג"?

הפן התקשורתי של הסיפור הזה מעניין במיוחד, אגב שובו של גלעד שליט אל תוך גבולות מדינת ישראל בדרכו להשתלב מחדש, כאזרח, במדינה שעושה הכל לאט מדי, מעט מדי ומאוחר מדי. גלעד שליט הוא כבר מזמן סמל, נכס או נטל – תלוי מי אתה ולאיזה צד של המפה הפוליטית אתה שייך – ובכל מקרה, משהו גדול ולוהט מדי מכדי שהתקשורת הישראלית, שברובה היא תקשורת גסה, מתלהמת והיסטרית, תוכל לעכל כראוי לסיפור המרגש והאנושי הזה.

מצד אחד, האנשים הטובים במערכת הצה"לית ובדובר צה"ל – ויש שם באמת אנשים בעלי כוונות טובות - ינסו למתן את הלהבות, לנהל את הדברים כדי לשלוט בהתנפלות התקשורתית הצפויה על הסיפור הזה, שהוא בעצם האיש הזה. אדם. בן-אדם. גלעד שליט.

מצד שני, אין להם סיכוי. אנחנו במדינת ישראל. לא באנגליה, שיודעת לסקר באופן שקול, רגיש ואלגנטי גם אירועים בעלי פוטנציאל רגשי גדול, או בנורבגיה (מי שעקב אחר סיקור הטבח שם, יכול היה ללמוד רבות על האופן שבו אפשר לנהל עיתונאות בוגרת ואחראית גם בזמן אירוע). נכון לעכשיו התקשורת הישראלית דרוכה על קו המטרה, מוכנה לזנק, להיות הראשונה לדחוף מיקרופון לפרצופו של החייל השב הביתה, ולשאול אותו: "איך הרגשת?" מבלי להתעניין באמת איך אדם עלול להרגיש כשהוא מנסה לחזור לחיים. לשפיות. באמת לחזור הביתה.

שימו לב לאופן שבו ינסו "למנוע המולה סביבו". נציגי צה"ל יפגשו את שליט כבר במצרים, לצורך זיהוי ועריכת בדיקות רפואיות ראשוניות. לאחר מכן הוא יוטס לבסיס צבאי אי שם במרכז הארץ, שם יתאחד עם בני משפחתו. אחר כך יגיע למקום ראש הממשלה בנימין נתניהו. גלעד שליט יעבור עוד בדיקות, הפעם בישראל, ורק אז יוטס לבית משפחתו במצפה הילה, הבית שממנו נעדר יותר מחמש שנים. צוות פסיכולוגים צבאי ילווה אותו לאורך כל הדרך. נציגי צה"ל. רופאים. ראש הממשלה בנימין נתניהו והמאבטחים שלו. צוות של פסיכולוגים. כל זאת כדי "למנוע המולה סביבו", כן?

וזה לא הכל. כדי להמשיך ולמנוע המולה סביבו, הבה ונוסיף את חטיבת דובר צה"ל שתתעד את שובו של שליט ואת רגעי האיחוד עם משפחתו. חטיבת דובר צה"ל תעביר את התמונות באופן מסודר לכלי התקשורת. יותר מזה, מוסיפים במערכת הביטחון, "אנו מתכוונים להניח לשליט לנפשו בשבועות הראשונים ולאפשר לו לבלות עם בני משפחתו בבית, ורק אז, לאחר מכן, לתשאל אותו". הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, צפוי לשוחח בימים הקרובים עם בני המשפחה כדי לתאם עמם את מהלך השחרור.

בלעדי! ראשוני!! יחידני!!!

ומה יקרה אז? אחר כך? בתום השבוע-שבועיים, או החודש הראשון? זה רק אני שחושב שמצפה הילה יהפוך תוך לילה מישוב קהילתי השוכן בגליל המערבי, צפונית-מערבית למעלות-תרשיחא, למקום שבו תרבוץ ותשרוץ התקשורת הישראלית בחמדנות אין קץ לתפוס עוד נתח גלעד כדי להזין בו את המערכת?

והשאלות המתבקשות, לאור היכרותי עם התקשורת הישראלית של המאה ה-21. עד כמה גדולה תהיה הכותרת ב"ידיעות אחרונות" ביום השיבה הביתה? כמה עמודים יקדישו ב"ישראל היום" להלל ולשבח את בנימין נתניהו הגדול והענק והעצום, שהוא ורק הוא הצליח לעשות את מה שקודמיו נכשלו בו, להחזיר את גלעד הביתה? כמה כסף יציע "ידיעות אחרונות" למשפחת שליט כדי לקבל ראיון (בלעדי! ראשוני!! יחידני!!!) עם השבוי החוזר? מה תהיה ההצעה הנגדית של ערוץ 2 לאביבה ונעם שליט? ואולי בכלל תהיה כאן עסקה משולבת, והאיש המושלם למשימה, האמצע של המרכז, יאיר לפיד יראיין לחדשות ערוץ 2 (רייטינג שיא! רבותיי, שברנו את השיא של "מאסטר שף"!!!) כשאותו ראיון מתפרסם במקביל ב"7 ימים" (תדפיסו עוד 100 אלף עותקים, רבותיי, תכפילו את מחיר המודעות השבוע), עם פרומואים רועשים כל השבוע ("גלעד מדבר על הכל! הכל!!!")? ואולי נוחי דנקנר יפתיע, ויכניס יד לכיס העמוק, שעכשיו הוא עמוק ומלא עוד יותר, כדי להוכיח שבאמת התחולל שינוי ו"מעריב" נרכש על ידו לא רק כדי להשמיד את "הארץ" ו"דה מארקר" שנואי נפשו, אלא באמת כדי לשמש שחקן ראשי על במת התקשורת הישראלית?

ואחר כך, מה יקרה ממש אחר כך? צלמי פפארצי על אופנוע מתעדים את גלעד אוכל פיצה עם חברים במעלות תרשיחא? מדורי "הבועה", "השלולית", "העלוקה" ידווחו על מגעים בין גלעד שליט לבין זמרת יפהפייה / יוצאת סדרת ריאליטי / עורכת דין בפרקליטות המדינה?

ומה עם מקדמה ("ידיעות ספרים" נגד "כנרת זמורה ביתן", מי ישלם יותר??!) על חשבון כתיבת ספר, שזכויות התרגום שלו יימכרו עוד בטרם תיכתב המילה הראשונה?

ומה עם שיא השיאים של הריגוש, תסריט לסרט קולנוע באורך מלא, רצוי בשיתוף פעולה ישראלי-אמריקאי עם כל השחקנים המזרחיים בתפקיד הערבים הרעים, החוטפים, עם מיכאל אלוני בתפקיד גלעד שליט ויהורם גאון, המממממ, בתפקיד ביבי נתניהו? ואיפה מנחם גולן, כשצריכים אותו?

אז לא, חברים. אנחנו לא ניתן למנוע המולה סביבו. לא נניח למשפחתו ולסביבתו לקבל אותו בפשטות ובאהבה. אי אפשר לצפות מאיתנו לאיפוק ורגישות. אנחנו לא מאופקים ובטח שלא רגישים. לא אחרי העלאת מפלס הרגשנות והצעקנות בתקשורת הישראלית לשיאי שיאים של וולגריות. הסלולרי שלנו מצלצל בחתונות, הופעות, הצגות ולוויות, כי אין לנו כבוד לכלום. לא לשחקן על הבמה, לא למת המורד אל מתחת לאדמה ולא לחי החוזר מהשבי. אנחנו מכורי ריאליטי, אנחנו צרכני רכילות. אנחנו מציצנים כפייתיים.

גלעד שליט בדרך להפוך לעוד חוליה ברצף הבלתי פוסק של הפיכת בני אדם לאייטמים וסיפורים קשים ומרגשים באמת ל"ריגשונים" תקשורתיים עם פן כלכלי.

הכותב הוא עורך ומגיש "רוקר טוב", תוכנית הבוקר של רדיו 88 אף אם.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה