מי שמשקיע לא חייב לשקוע

האם יש סיכוי ששוק ההון יתאושש השנה? אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI, שומרת על אופטימיות זהירה

14/10/2011
שלחו לחבר
 תגובות 
» אלה אלקלעי קבלו עדכונים מאלה
  • RSS

» כך מתמודדים עם סוכרת: ללמוד מהטובים ביותר

מה שעובד בסרטים נראה אחרת במציאות: תום הנקס, האלי ברי, סלמה הייק ואחרים, מתמודדים עם המחלה שכבר מזמן הפכה למגיפה עולמית. מה עושים? אספנו דיאטנית ויצאנו לחקור את התופעה

אלישבע כספי, 15/08/2017
ella
>> אלה אלקלעי. צילום: יח"צ

הימים הנוראים אמנם מאחורינו, אבל נדמה ששוק ההון עדיין לא יצא מהימים הנוראים שלו והוא עדיין מקום מפחיד. בהנחה שאם אתם קוראים שורות אלו אתם כנראה קוראים גם עיתונות כלכלית, כנראה ברורה לכם תחושת הפחד מפני הפסד, מהסיכוי ששוב המסכים יהיו אדומים כדם (כשנייר ערך יורד הוא מופיע על המסך באדום).

שוק ההון קצת מאני-דפרסיבי באופיו, כך שרב האנשים מבינים שבשלב המאני כדאי לשים דגש על הדפנסיבי, ובשלב הדפרסיבי עדיף להסתכל על מה צפוי במניה. למרות שרוב האנשים מבינים אמת בסיסית זו, המשימה הזו מאוד קשה לביצוע.

חלק מהבעיה נובעת מאלמנט הזמן. אם הינו יודעים בוודאות שזו התקופה של הימים הנוראים, אבל בעוד שבוע, חודש או שנה יחזרו העליות היה לנו קל יותר להתמודד עם הפחד. העניין הוא שאנחנו לא יודעים.

זה קצת כמו לקחת כוס מים קרים ולהרתיח אותם. מתי המים מפסיקים להיות קרים והופכים להיות חמים? מתי השוק מפסיק להיות זול ונהיה יקר? קל לנו לזהות את נקודות הקיצון, קל לנו לזהות את קו הרצף אם אנחנו עוקבים אחריו לאורך זמן, אבל אם נכנסנו הרגע לחדר ונתנו לנו להרגיש את המים אין לנו מושג האם הם בתהליך של חימום או קירור.

כמו חולים בדיכאון התסריט שרוב המשקיעים מסתכלים עליו בימים נוראים אלו הינו התסריט הפסימי. למעשה קשה לראות את התסריט האופטימי בעוד התסריט שבו העולם הולך למיתון ארוך נראה מאוד סביר. לא ברור איך אובמה אי פעם יתגבר על הרפובליקנים ויעביר איזושהי רפורמה שתמנע מהמשק האמריקאי להתדרדר למיתון, איך הגרמנים יהיו מוכנים לסבסד את היוונים, איך היוונים יתעשתו ויתחיליו לעבוד, איך הסינים עוברים את הירידה בביקושים במערב בלי גידול באבטלה והפיכה פוליטית, איך כלכלת ישראל ממשיכה לפרוח על אף הזעזועים הללו בעולם (ובואו לא נדבר על פלסטינאים, טורקים, חרמות וצדק חברתי).

איך? זו שאלה מעניינת אבל היא לאו דווקא השאלה בה צריך להתמקד בכדי לבחור נכון השקעות. השאלה הנכונה יותר היא כנראה מהי ההסתברות שבכל זאת העולם יתאושש ולא ישקע במיתון עמוק. מה ההסתברות שקצב הצמיחה יקטן אבל שהעולם לא ישקע במיתון. גם אם, כמוני, אתם לא מבינים עדיין איך, אם אתן חושבות שהסתברות הזו היא לא אפס אז כדאי להפנות לפחות חלק מתיק ההשקעות לאפיקים הנחשבים יותר מסוכנים – לא רק אג"ח ממשלתי ו/או מטילי זהב (שדיון במידת הסולידיות שלהם הוא ארוך), אלא גם מניות ואג"ח קונצרני. אפשר לעשות זאת על ידי בחירת קרנות נאמנות המתמחות באפיקים אלו, ואפשר לחפש השקעות ישירות.

כאן הטור הזה מגיע לבעיה. לא עורכות סלונה ולא הרשות לני"ע רוצים שנפזר המלצות – לא על קרנות נאמנות ולא על חברות. זה טכני מדי, זה נגוע בניגודי אינטרסים, זה לא ממש מקצועי לכתוב 2-3 משפטים על 2-3 מניות וזה ודאי לא רצוי להשקיע במשהו כי קראתם בעיתון שמישהי חשבה או כתבה שזה רעיון טוב בלי לבדוק יותר לעומק. מכיוון שזה בלוג, ומכיוון שאתם יכולים ואתן יכולות להביע את עמדותיכן ובקשותיכם, אם יש מישהו שקרא עד כאן ורוצה בכל זאת לקרוא 4-5 משפטים על 4-5 חברות, כתבו לנו ונשמח להיענות לבקשתכם.

לבלוג של אלה אלקלעי



כתבות נוספות שיעניינו אותך

בחזרה למעלה