העתיד מתחיל עכשיו

ועדת טרכטנברג עשתה מה שהיא יכולה בהתחשב בנסיבות. השלב הבא חייב להתבצע בקלפי, וצריך לומר בצורה ברורה וגלויה שאת נתניהו צריך להפיל

04/10/2011
רונית הבר קבלו עדכונים מרונית
  • RSS
» פרופ' טרכטנברג. חכם, רגיש ואנושי

מנהיגי המחאה החברתית דחו את המלצות ועדת טרכטנברג על הסף. איציק שמולי טען שהוא "אינו פורץ דרך כפי שיכול היה להיות", סתיו שפיר קראה לזה "אקמול" ודפני ליף חשה שהסתלבטו עליה. הבטיחו לה טיפול שורש והיא קיבלה "שיננית".

ועדת המומחים שהמחאה ליקטה סביבה דיברה על השקעה תקציבית נדרשת של כ-20 מיליארד שקל בשנה. ועדת טרכטנברג הסתפקה ב-6 מיליארד. מעבר לזה, אפשר היה להבין, נמצאת התהום.

ההפרש בין ה-20 מיליארד ל-6 מיליארד נמצא בתחום שמקובל להגדיר אותו כ"תיאום ציפיות".

ועדת טרכטנברג מילאה אחר ציפיותיו של האיש שמינה אותה – בנימין נתניהו. מבחינתו היא נועדה להחזיר את האנשים לבתים, להבטיח את המשך הקדנציה שלו וכן את הקדנציה הבאה. נתניהו זיהה סכנה ליציבות שלטונו ו-6 מיליארדי שקלים שעוברים מסעיף אחד בתקציב המדינה לסעיף אחר - נראו לו מחיר סביר. על כן אימץ את הדו"ח והוא פועל לישומו כמקשה אחת. על כן הוא גם יתקשה לשכנע את שריו לתמוך בדו"ח. אותו מעסיק המשך שלטונו, אותם מעסיקה רווחת הסקטורים שהושיבו אותם בממשלה. זו לא הפעם הראשונה וכנראה לא האחרונה שמסקנות ועדה יישארו על הנייר.

רוח חדשה מנשבת

ועדת טרכטנברג לא מנותקת מהשיח הציבורי, כפי שטוענים ראשי המחאה. קראתי אתמול תקציר של המבוא לדו"ח שפרופ' טרכטנברג חיבר במו ידיו. המבוא הוא האני מאמין הכלכלי-חברתי של הפרופסור טרכטנברג ומצאתי אותו קולע: הוא חכם, רגיש, אנושי ומגדיר מהו צדק חברתי באופן שאי אפשר לחלוק עליו. מבין שורותיו של המבוא נושבת רוח אחרת, חדשה, שראשי המחאה חייבים לחוש בה.

לי ברור שפרופ' טרכטנברג לא מונה כדי לספק פתרונות לתקציב המשפחתי הגרעוני שלי, והוא גם לא יכול לעשות את זה. היה צריך לצפות שהוא יניח את העקרונות לשיטה כלכלית-חברתית שתיתן לי הזדמנות הוגנת - ואת הכלים - לטפל בגרעונות המשפחתיים שלי במו ידיי. נדמה לי, לפי מה שהבנתי, שאת זה הוא פחות או יותר עשה. הדו"ח שלו מנער כמה וכמה אקסיומות וזו התחלה ראויה.

נפגש בקלפי

מחאת הקיץ חצתה מחנות וטשטשה עמדות מוצא פוליטיות משום שלא קראה להפלתו של נתניהו. האסטרטגיה הזאת התאימה לחודש אוגוסט. בשלב זה היא לא רלבנטית יותר. טוב שקבעו מנהיגי המחאה תאריך יעד לחידוש פעולות המחאה ועד אחרי החגים אפשר לחדד יותר את הכיוון שצריך לצעוד בו מעכשיו.

בשלב זה צריך לומר בצורה ברורה וגלויה שאת נתניהו צריך להפיל ואת השקפת עולמו הכלכלית-חברתית צריך לקבור ולוודא שלא תחזור ותצוץ יותר. המחאה החברתית צריכה להצמיח מנהיגות פוליטית חדשה שמטיפה ומיישמת עקרונות כלכליים חדשים - שונים לחלוטין מאלה הרוֹוחים, שנתניהו הוא הכהן הגדול שלהם.

לא רק זאת – האופוזיציה לשיטה החדשה צריכה להיות בצלמו של השר משה כחלון, לא בצלמו של ישראל כץ. גם השלטון וגם האופוזיציה לשלטון צריכים להיות מחוייבים לחברה חדשה - כזאת שבה האדם קודם למדינה והחברה לכלכלה.

חברה שאלו הם העקרונות שלה תנחיל גם ערך חדש: אקרא לו רווח מידתי. כשהערך הזה יחלחל יתחילו פתאום לצוץ גם אנשי כספים חדשים. כאלה שהשורה תחתונה חשובה להם אבל מראש הם יגדירו אותה ככזאת שלמען השגתה לא דורסים ולא עושקים אף אחד. זה יקל מאוד גם על חייה של זהבית כהן, שהיא רק משל לשיטה שאותה צריך לקבור.

אבל כל אלה הם תוצרים נלווים. את הציפיות של ראשי המחאה משיגים בקלפי, וכן, זאת לא בושה להיות שמאל.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה