הזין ניצח

דלית אורבך, פרסומאית, בניתוח מלא זעם של האשה כפי שהיא משתקפת בפרסומות על המסך שלנו, ומה ישתנה. לא להחמיץ

02/10/2011
שלחו לחבר
 תגובות 
» דלית אורבך קבלו עדכונים מדלית
  • RSS

» ציפורני הקיץ

באופנה כמו באופנה, גם בצבעי הציפורניים יש טרנדים. קבלו את 4 המגמות הבולטות ביותר לקיץ 2016

קרן אוחיון, 27/07/2016
אסתי גינזבורג, אפריל youtube
>> אסתי גינזבורג, פרסומת לאפריל Youtube

השד העדתי מחוץ לבקבוק. ואני מתכוונת לשד בקמץ. הוא עומד, מתריס ומוכר לנו מוצרים. מוצר מוכר מוצר. סיליקון מוכר חלב. ניתוח פלאסטי מוכר לנו צעצועים ואנורקסיה מוכרת לנו אופנה. אין מה להגיד, ישחקו הנשים לפנינו. בפרסומות. ברבי משדלת אותנו לקנות בושם. ואנחנו קונים. כי אנחנו רוצים להיות כמותן. עדויות בייביליס ורכוסות במידה שלושים ושש. ולחשוב שפעם שרפו חזיות ונתנו לשדיים להישמט עד הפופיק. רצינו שוויון בין המינים וקיבלנו שוויון בתחת שלי. רצינו משכורות כמו לגברים וקיבלנו מנכ"ליות עם הפרעות אכילה. מנהלות תאגידים עם צלקות של פייסליפט. גם וגם. שיוויון.

האישה של הפרסומות מכניסה את הבטן ושמה גוגואים בחזייה. כי ככה מוכרים. ככה תמיד מכרו. לפני חמישים שנה וגם היום. לא חשוב אם את פרופסור לכימיה, את חייבת להעמיד אותן. זה הסטנדרט.

נכון, כדי לסבר את האוזן השחלנו גם כמה נשים דעתניות, כמה קרן מוריות שפיזרנו פה ושם בין כוסית לכוסית. עלה תאנה? בקושי זלזל יבש. לא מסתיר לנו את השוביניזם הזקור שלנו.

האם הפרסומות הן ראי החברה? תשאלו את המראות בזארה. תבדקו את רשימת ההמתנה אצל דוקטור קליין וחבריו.

הפרסומת האמיתית מתחילה בתוכנו. בקצה העליון של הרחם. שם, אנחנו מוכרות לעצמנו ערכים חברתיים ואסתטיים מעוותים ושם אנחנו רוכשות את השקר של עצמנו, מעבדות אותו למצב צבירה נוזלי, כדי שנוכל לעכל אותו בלי שנגלה את סיבי התרמית. ואם נוצרו לנו גזים בעקבות זה? נו, תמיד יש את אקטיביה. אני רוצה להיות מצליחה וברור לי שכיעור לא יוביל אותי לשום מקום. וכיעור היום זה להניח ליופי הטבעי שלי ללכת בדרך כל בשר. למה ברור לי? כי זאת ההישרדות הנשית שלי ושל כל הנשים בעולם. תהיי יפה ותוכלי להשיג כל דבר. ולכו תסתרו את העובדה הזאת. אי אפשר. את צריכה להיות נורא חכמה, אבל נורא חכמה, כדי שיעקפו את הקמטים שלך ואת ישבן השסי הנמוך שלך. ונשים לא לוקחות ריזיקה. אנחנו במלחמת קיום ובמלחמה כמו במלחמה, כל כלי נשק שעושה את העבודה הוא הוא זה שנשתמש בו. אני רוצה הכרה, כסף וחיי מין פעילים? בבקשה. פילאטיס בין רכישת מפעל כושל לתכנון רמזורים מורכב. אני רוצה להנפיק את עצמי לבורסה? בבקשה. ספינינג משולב בבוטוקס יחד עם תוכנית עיסקית מבריקה. רצית להיות אישה, לא? אז קחי לך את כל החבילה. אכלת אותה.

בתוך כל בלונדינית דקה חבוי זין מקופל

הזין ניצח. הוא כנראה תמיד מנצח. והכי מוזר זה, שהוא גדל בתוכנו, הנשים. כן, בתוך כל בלונדינית דקת גו, חבוי זין מקופל, שנותן לה הוראות. תעשי ככה. ועכשיו ככה. לא, לא ככה, מטומטמת. ככה. זין מדבר מתוכנו. "אני יודע מה צריך לעשות", לוחש לנו הזין הקטן שלנו, "צריך להעמיד להם ואז, אז הם כבר לא יקשיבו ונוכל להשחיל את כל מה שרצינו מלכתחילה. על משקל- מים שאל חלב נתנה. כן, כבר מהתנ"ך היה לנו זין, שאפשר לנו להבין מה הם רוצים, כדי לקבל את מה שאנחנו רוצות. שוביניזם? משהו פחד.

תסתכלו על הפרסומות. על סקס של ללין, על האכילה התשוקתית של אסתי הכלה היפה (אפריל), על המטומטמות האלה בדיוטי פרי. כל אלה מבטיחות לגברים אורגזמה עילאית. הפנטזיה בהתגלמותה. הכלה היפה תוקעת אוכל כאילו אין מחר. לכאורה, פמיניזם של אחת שלא  דופקת חשבון לגיזרה ולדעת הקהל. למעשה, הפוך. כל כך הפוך שבא לצרוח. קודם כל היא כלה. שזה כבר אישה עם הבטחה עצומה למשגל לא נסוג. שנית, כמו שהיא אוכלת, היא חמדנית. תשוקתית. רק תחשוב איך היא תחפון בשפתיה את האשכים שלך, הלא רואים שאין לה גבולות, לכלה הזאת. היא רעבה בטירוף וכדאי לך להיות בסביבה כשהיא פותחת את הפה. וכל זה, כדי למכור לנשים בגדים. כלומר, זה עושה עוד סיבוב. הגברים מתרשמים והנשים מתרשמות מהתרשמותם. ואחרי כל המניפולציות שאנחנו עושים לעצמנו במוח, אנחנו באים בטענות לפרסומות? נו באמת. קצת דיגניטי, גברת. את ערוץ שתיים מהלך. וגם אני.

אם זה ישתנה? מכיוון שסקס זה לא דבר שהולך להיכחד, גם שדיים לא יהפכו כלי הנקה. וואגינה לא תפסיק למכור את  מתיקותה. כן, נשנה את טקטיקת השקר העצמי. כן, נגיד לעצמנו שאנחנו פמיניסטיות ונעטוף את קמטי העיניים בצעיף דעתני שמסביר ברוב תבונה את הצורך האמיתי שלנו להיראות טוב בעיני עצמנו. אז לפני שאנחנו באים בטענות לכל העולם, בוא נתחיל עם אישתו.

דלית אורבך




כתבות נוספות שיעניינו אותך

בחזרה למעלה