שוטי שוטי ספינתי

"כלכלה, בדומה לסירת מפרש, לא עומדת טוב בסיבובים חדים בייחוד לא כשהמים גועשים". אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI, חושבת שהבעיה בוועדת טרכטנברג היא לא בהרכב שלה, אלא ביעדים שהוצבו בפניה

11/09/2011
אלה אלקלעי קבלו עדכונים מאלה
  • RSS
» Thinkstock :כמו סירת מפרש. צילום

טרכטנברג זה שם קשה לביטוי כמעט כמו שהקונספט של עוד ועדה קשה לבליעה. העם רוצה צדק חברתי ובמקום זה הוא מקבל מה שנראה כמריחת זמן אולטימטיבית של מינוי עוד ועדה. בכל זאת יש הרבה היגיון הן במינוי ועדה והן בהרכב הועדה. הבעיה היא ביעדים שהוצבו בפניה.

על אף שמפתה לדרוש סיבוב פרסה מהיר, צריך להכיר בכך שכלכלה, בדומה לסירת מפרש, לא עומדת טוב בסיבובים חדים בייחוד לא כשהמים גועשים. כמו שבסירת מפרש התקדמות אופטימלית דורשת הרבה איזונים קטנים בין נתיב ההתקדמות לכיוון הרוח למתיחת המפרשים לאיזון המשקלים וכו', כך גם בכלכלה לא מספיק לסמן את הכיוון "צדק חברתי" - צריך הרבה איזונים קטנים בכדי להגיע ליעד בביטחה. צדק חברתי מלווה בקריסה כלכלית הוא לא משאת הנפש של אף אחד מאיתנו.

עשרים שנה התקדמנו בציר מוגדר ששם דגש על טיפוח הצמיחה, העלאת הצריכה וחיזוק היצוא, תוך תמיכה סקטוריאלית ממוקדת בחרדים ובהתיישבות ביהודה ושומרון והתעלמות מהחלשות המרכז, הגליל והנגב. העם דורש צדק חברתי. העם דורש שינוי. לאן מפנים את ההגה, איך מסמנים את הנתיב, כיצד יוצרים את האיזונים שיקדמו את הספינה במהירות ובביטחה ליעד החדש שסומן מבלי להתהפך ומבלי לפגוע בהישגים שהושגו?

אם אני מבינה נכון, "ראשי המחאה" אינם מתנגדים לעוד ועדה. הם גם לא מתנגדים לפרופסור טרכטנברג, אבל הם כן מתנגדים לוועדת טרכטנברג וכנראה בצדק. אם תחשבו על זה, עושה רושם שמתנהל שיח חירשים בין האוצר לבין מטה המאבק. שיח חירשים זה הוא מסוכן מאין כמותו לחברה ולכלכלה הישראלית.
שיח חרשים

השבוע שמעתי את שר האוצר מתייחס למחאה החברתית. הוא מציג, ולעניות דעתי בצדק, את ממשלת נתניהו הנוכחית כממשלה החברתית ביותר בעשרים השנים האחרונות. מתחילת הקדנציה הממשלה הזו שמה דגש על שדרוג התחבורה הציבורית, שילוב מגזרים המודרים במעגל העבודה, החזרת הרווחים מאוצרות הטבע של מדינת ישראל לכלל הציבור (שישנסקי), פתיחת שוק התקשורת לתחרות והגדלת היצע הנדל"ן. הממשלה הזו ערכה רפורמה במשק החלב, העלתה את משכורות העובדים הסוציאליים, המורים (שמתם לב ששנת הלימודים נפתחה בלי איום בשביתה?), השוטרים והרופאים, וקיבלה את המחאה החברתית הגדולה ביותר שהיתה כאן מקום המדינה.

דווקא שטייניץ, יותר מכל אחד אחר, צריך היה להבין כבר מזמן שהפער, המפתח לחוסר ההבנה, נעוץ בהגדרת היעד. לפי דבריו של שר האוצר היעד המרכזי של כלכלת ישראל הינו בשמירה על צמיחה. היעד המרכזי של תנועת המחאה הוא צמצום הפערים החברתיים, או במילים אחרות, השקעה בחיזוק הבסיס, התשתית, ההון האנושי ומעמד הביניים. הם אמנם צעירים וחסרי ניסיון אבל עושה רושם שכדאי להקשיב להם. כמו שבמחזור הצמיחה של חברה עסקית יש שלב שבו לפני שממשיכים לשעוט קדימה צריך לעצור ולחזק את היסודות, את מערך הניהול ויכולות המחשוב. כמו שהגרמנים למדו במלחמת העולם השנייה, שיחידות השדה אינן יכולות לנצח את המלחמה אם אין קשר רציף עם התשתיות בעורף - כך המסר הכלכלי של תנועת המחאה הוא שמדינת ההיי-טק והטייקונים צריכה להשקיע בתשתיות, בבסיס ובחברה, אחרת אין לה סיכוי להתגבר על המכשולים וההפתעות בדרך.

יורים ובוכים

תמונת המצב בשוק ההון הישראלי בספטמבר 2011 ממחישה לנו מדוע שיח החירשים הזה מסוכן. הבורסה בת"א נפלה ב-18% מתחילת השנה יותר מהשווקים המתעוררים (כ-10% בממוצע) והרבה יותר מהשווקים המפותחים (פחות מ-10% בממוצע). היא נפלה יותר על אף הקשיים בגוש האירופאי, האמריקאי והסיני והמצב הטוב יחסית של כלכלת ישראל. אפשר להסביר את הפער שנפתח בכך שבמדינת ישראל התפתחה תחרות "השר החברתי". כל שר יורה לעבר כל מטרה אקראית שצצה בתחום שיפוטו והתוצאה היא שכולנו בוכים. כל אותן רפורמות שנמנו בתחילת המאמר מיתרגמות לגידול דרמטי בסיכון של הסקטור העסקי – מחאת הקוטג' הגדילה את סיכון ההשקעה ברשתות השיווק ויצרני המזון, הרפורמה באוצרות הטבע הגדילה את הסיכון הגלום בכי"ל, ובחברות המחפשות גז ונפט, הרפורמות בתקשורת הגדילו את הסיכון בחברות בתחום וכך לאט ובהתמדה במשך השנה על אף יעדי הצמיחה תחרות "השר החברתי" מאיימת על יציבותה הכלכלית של מדינת ישראל ולא רק על יעדי הצמיחה שלה.

להבנתי, העם שדורש צדק חברתי לא מתנגד לוועדות ולא מתנגד לפרופסור טרכטנברג, הוא רק מבקש, וכדאי להקשיב למהות הבקשה, שהממשלה תתעשת, תפסיק לחבל בחסכונותיו ובעתידו הכלכלי ותמנה ועדה שמטרתה לבחון כיצד מחזקים את יסודות הבניין לפני שבונים עוד קומה לגובה. כיצד מסמנים את היעד, בוחרים את הצוות, מכינים את הספינה לפני שיוצאים להפלגה. איך דואגים לחינוך, לבריאות, לרכוש, ליציבות של מעמד הביניים לא רק מחר בבוקר אלא לכל אורך המסע וזאת מבלי להפוך את הספינה בסיבוב פרסה חד בעיצומה של הסערה.

מתוך הבלוג של אלה אלקלעי

צילום: Thinkstock




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה