טיסה לסיציליה

יעל מוריס חוותה תענוגות סיציליאניים במסעדת אוליברי האינטימית באבן גבירול. מה תגידו על פיצת תפוחים מקורמלים עם קצפת ריקוטה וקינמון?

עוגה

דיאנה אוליברי היתה נשואה לסיציליאני וגרה בסיציליה. בינתיים היא חזרה לתל-אביב, והיא השם מאחורי המקום המתוק הזה "אוליברי". אמנם היא רק היועצת, אם הבנתי נכון, אבל היא כנראה הרוח החיה של המקום. אחרי חצי דקה שיחה איתה, היא כבר תכננה לי לפרטי פרטים את הטיול הדמיוני הקרוב שלי לסיציליה, כולל לאן טסים, איפה נוחתים, כמה זמן נוהגים, איפה לנים וכמה משלמים. אישה כלבבי. אני מקווה שבזכותה יום אחד כל זה כבר לא יהיה דימיוני. וואלה, עשתה לי חשק.

אוליברי נמצאת לגמרי מחוץ לטריטוריה הטבעית שלי, הרבה יותר מדי צפון מזרחית ממנה. ולמרות כל זאת, נגררתי עם דביבון והיפופוטם לצפון אבן גבירול. מי שקרא על הסמבה שלי באבן גבירול יודע שאבן גבירול שייך לפרק הקודם שלי בתל-אביב, והוא היה לפני המוני שנים, ומאז שהחל הפרק הדיזנגופי שלי, גם הבחירות הקולינאריות שלי התעדכנו. אבל המסע צפונה לא היה לשווא.

המקום מהמם בעיני. בדיוק בגודל שאני אוהבת, בעיקר בר ורק קצת שולחנות, רצפה מאויירת, ירקות ובקבוקים מסביב, טאבון ולידו ושני בחורים נורא צעירים שמלהטטים לנו מול העיניים עם הבצק.
..

בעוד היפופוטם מתעכב כהרגלו (הפעם התירוץ שלו שהוא הלך לאיבוד), דביבון ואני הזמנו כבר את בקבוק של יין הבית, Bella Tavola אדום נרו דיאבולה(18 ₪ לכוס, 89 ₪ לבקבוק), שמריה המלצרית התעקשה לקרוא לו טָאבּוּלָה (כמו טָאבּוּלָה רָאסַה). עד שהיפופוטם הגיע, דביבון ואני גם הספקנו לחסל לחם סיציליאני שמוגש עם שמן זית, פלפל חריף ורסק עגבניות טרי טרי, שקיבלנו על חשבון הבית מתנה מנועם הבעלים (12 ₪ כשמשלמים).
..

למנה ראשונה, כשדביבון ואני עדיין לבד, הזמנו מהתפריט על הלוח קלצונה עיזים כרישה וחלמון ביצה (הורס). כן, ככה בדיוק זה הופיע על הלוח. הנה תראו אם אתם לא מאמינים:

המחיר לא היה כתוב, אבל ממה שאני זוכרת, זה היה 42 ₪. זכינו לראות איך מכינים את המנה, והזלנו ריר.
..

בשלב הבא המנה נכנסה לטאבון שמתחת לאותו לוח מדובר, והיא יצאה בדיוק כשהיפופוטם הגיע בשעה טובה. הוא היה כל כך צמא, ולנו היה כל-כך טעים, שעד שהוא התאושש נשארו לו רק השאריות. אפילו העגבניות שקישטו את המנה, שלושה סוגים של עגבניות שרי, היו מופלאות. לא השארנו כלום על הצלחת והמשכנו למנה הבאה.

מאחר וראינו את כל המנות שהוזמנו מהטאבון עוברות לידנו בכל שלבי הכנתן, הלכנו פחות עם התפריט ויותר עם בלוטות הטעם שהופעלו על ידי העיניים. כך ראינו סלט קפרזה טרי, שנייה לפני שהוא נכנס לטאבון. אז הזמנו לנו גם: קפרזה מהטאבון חצילים שרופים, מוצרלה, זרעי עגבניות, בזיליקום וזיתי טאסוס (38 ₪). קיבלנו את המנה במחבת, וחיסלנו תוך שניות. הפרשנות שלהם לקפרזה היתה נפלאה.

התלבטנו איך להמשיך מכאן. פיצה או פסטה? אולי גם וגם? כדי להבטיח שיישאר מקום, הלכנו על פיצטה. עאלק פיצה קטנה. לא קטנה ולא נעליים, ומקום לפסטה לא נשאר. לקחנו פיצטה אספרגוס, עם אספרגוס, עגבניות טריות, שינקן, פרמז'ן, מעט מוצרלה וחלמון של ביצה (44 לפיצ'טה ו-56 לפיצה).

כאן אתם יכולים לראות את שני הפעוטות (בני פלוס מינוס 21) מהלכים קסמים על הבצק:

וכאן הפיצטה המשובחת מוכנה, רגע לפני שנעלמה בקיבותינו:

כאמור, מקום לפסטה לא נשאר, ועוד נחזור לשם בשבילה, ובשביל כל הדברים המדהימים שראינו בתפריט ולא נשארו לנו מקום בשבילם. אבל לקינוח תמיד יש מקום. בגזרת הקינוחים הקלאסיים, הציעו לנו טירמיסו, פנקוטה או פאי שוקולד. שום דבר מזה לא דיבר אלינו. אז לקחנו עוד פיצה. עוד יותר קטנה מהפיצטה.פיצה תפוחים מקורמלים מוגשת עם קצפת ריקוטה קינמון. זה היה מושלם. פונקנו לסיום עם כוסית לימונצ'לו, והתגלגלנו לנו הביתה, לא לפני שהבטחנו לחזור.

אוליברי
אבן גבירול 137 (בין ז'בוטינסקי לבזל)
תל-אביב
03-5446076

מתוך הבלוג של יעל מוריס

צילומים: יעל מוריס
יעל מוריס
לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh