החברות הכי טובות

Aunt Petunia העבירה יום בנות מושלם עם שתי חברותיה הטובות, ונזכרה בפלומריה, שהיא פשוטה, יפהפייה, עוצמתית וצנועה בדרישותיה – ממש כמוהן

24/08/2011
aunt petunia קבלו עדכונים מAunt
  • RSS
» פלומריה. פשוטה ויפהפייה

את ש' (השם המלא לא שמור במערכת) פגשתי לפני 20 שנה (שאלוהים יעזור לי), כשחיכיתי שהחיים יתחילו. יום ראשון באיזו מכללה קיקיונית, הדלקתי סיגריה - כן, בימים הרחוקים האלו טרם הוקעו המעשנים מחברת בני אנוש - כשנערה יפה ומושלמת ניגשה אלי, ובטון של מורה נזפה בי: "את מוכנה לא לעשן בכיתה!?". רשפתי לעברה מבט של רצח ויצאתי החוצה. למרבה ההפתעה היא הגיעה אחרי, הוציאה סיגריה וביקשה אש. התאהבתי.

את ע' (אותו כנ"ל לגבי השם) פגשתי קצת אחרי. החיים כבר התחילו, המפרנס שעשע את זה שיגדל להיות הרוקיסט בסלון ואני צפיתי אל האופק (או שסתם בהיתי במדרכה) מהמרפסת. פתאום ראיתי אותה ברחוב: שיער שחור קצוץ (והיא בכלל בלונדינית שופעת) עם תינוקת זוהרת בצהוב אפרוח תלויה עליה במנשא. התמוטטתי. קראתי למפרנס ואמרתי לו "רואה את זאת? היא תהיה חברה שלי" – והיא אכן נהייתה.

זה לקח 5 דקות עד שגיליתי שהשתיים האלה, ש' וע', מכירות מקודם. הרבה מקודם. קינאתי נורא בהיסטוריה הזו, אבל גדלות הנפש הטבעית שלי אפשרה גם את המקום הפרטי של שתיהן – העיקר שיהיו שלי. לכולנו רק התחילו החיים, לשמחתי החיים שלי התחילו איתן. הן היו שם כשקיבלתי בשפע (ולמדתי מה לעשות בשפע הזה). הן היו כשאיבדתי וצרחתי מכאב. לפעמים שתיהן יחד, לפעמים בנפרד. הבלונדינית הפכה שלי כי צמחנו באותו סוג של רפש והיא בדיוק כמוני. היפה נהייתה שלי כי היא בדיוק ההפך.

לא מזמן גנבנו שלושתינו יום. אתם יודעים, באוטו עם מוזיקה בפול ווליום (הדיסק ייצא בקרוב) ותיק קטן (ליפ גלוס וכרטיס אשראי) נסענו הרחק אל האופק. זה לא קורה לנו הרבה כי החיים הם כאן ועכשו והם מלאי ילדים ומטלות, אבל מדי פעם זה מצליח לנו: קיר רויאל מול הים בשביל לפתוח את היום, כמה שמלות קטנות בסייל משובח במיוחד, ארוחת צהריים אלוהית, מנוחה קצרה וסרט בנות אווילי.  צחקנו/בכינו/ריכלנו/קיטרנו... נו, יום בנות. מושלם.

למחרת התעוררתי שמחה. אחר כך, בדרך לעוד יום שגרתי, חלפתי על פני הגינה שמולה אני עוברת עשרות פעמים ביום, והפלומריה פרחה באדום בוהק. היא שם כבר שנים (בטח 20 שנה לפחות) והיא כמונו: כשקר היא עומדת במערומיה חשופה ויפהפייה כפסל, כשחם היא מציגה מופע פריחה אדום לוהט שאינו נכנע לתכתיבי הקיץ המיוזע. היא פשוטה ויפהפייה, עוצמתית וצנועה בדרישותיה – ממש כמונו.

נעים להכיר: פלומריה ריחנית (או פיטנה בלשון העם)

עץ נוי קטן ונשיר ממשפחת ההרדופיים, עם שרף חלבי ורעיל מאד.

מוצא טרופי (רגיש לקרה). צמיחה איטית – נא לא לגזום!

מתאים לשמש מלאה או צל חלקי.

השקיה מועטה עד בינונית.

זנים רבים בהמון גווני פריחה: לבן –צהוב, וורודים ואדומים.

פריחה ארוכה מאד (יולי – אוקטובר)

ריח מושלם המתגבר בשעות הערב.

בקרוב נגנוב עוד יום ואולי בעצם זה יקח עוד המון זמן. אבל הידיעה שזה יקרה, הידיעה שהן שלי כשטוב, כשרע וכששגרתי, הידיעה הזו היא מקור הכח העיקרי של חיי. תודה שאתן שלי, אהובותי!

לבלוג של Aunt Petunia




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה