מערכת ההפעלה רוטשילד

יוני שדמי כותב מהאוהל בשדרת רוטשילד על החשיבה חדשה שיצרה שינוי: במקום להתלונן, קום, גייס סביבך אנשים ועשה בעצמך. פוסט אורח

04/08/2011
מערכת סלונה קבלו עדכונים ממערכת
  • RSS
» סוג הדיבור הפוליטי הישן, לא עובד היטב ברוטשילד. יוני שדמי

ההישג הכי גדול של מארגני המחאה הוא יצירת מערכת הפעלה חדשה, שמריצה "יישומים" שנועדו לשנות את פניה של ישראל.

כבר כמעט שבועיים שאני בשדרת רוטשילד. ישן (כשאני מצליח להירדם ולא הולך לישון בבית), פוגש חברים, ולוקח חלק בפעילות הפוליטית שמתגבשת שם כל הזמן: השביתה באחד באוגוסט, מצעד האמהות, הכרזת המדינה המחודשת, המתגבשת למחר ועוד.

השדרה הפכה לפס ייצור למחאות. אם את התוכנות במחשב שלנו מפעילה מערכת ההפעלה "חלונות", שעל גביה רצים יישומים שונים, את גל המחאות האחרון מפעילה מערכת ההפעלה רוטשילד. המחאות השונות הן כולן ישומים שרצים על מערכת ההפעלה הזו, כשם שלמשל, תוכנת פאוור פוינט רצה על "חלונות".

מערכת הפעלה רוטשילד היא רחוב שלם של אנשים, רבים מהם מוכשרים וחרוצים, שמרוכזים במקום פיזי אחד, מוכנים להקדיש זמן ועבודה לפעילות פוליטית, ובעיקר מצפים לשמוע דעות ורעיונות חדשים. עבור מי שמעוניין לגייס אנשים למטרות אידיאולוגיות, אין מקום טוב יותר בישראל.

המרכיב השני של מערכת ההפעלה נמצא אונליין. כמעט כל מי שיושב בשדרה פעיל ומחובר לפייסבוק ולאתרים אחרים, והשקת יישום מוצלח, או מחאה אפקטיבית, דורשת מיומנות גם בתפעול הרשת. שני המרכיבים, אונליין ובשדרה, חיוניים ליצירת מחאה.

כדי להריץ יישום חדש על מערכת ההפעלה – מחאה חדשה – יש להכנס לשדרה ולהתחיל לגייס אנשים. יום ובעיקר לילה מתנהלים בשדרה דיונים פומביים, שהם בעצם ניסיונות של עוד ועוד סטארט-אפיסטים של מחאה לכתוב יישומים חדשים.

כדי לכתוב יישום אפקטיבי במערכת הפעלה רוטשילד צריך כמה דברים:

ראשית, המערכת מעדיפה כנות וסיפורים אישיים. אם אתה רוצה לגייס אותנו למחאה שלך, אל תדבר רק במילים גדולות ואידיאולוגיות. ספר גם על עצמך, איך אתה מתחבר למחאה ואילו קורבנות אתה מקריב עבורה.

דרישה נוספת היא עממיות: שב עם כולם. ספר מה הרקורד שלך, לא כחבר כנסת או "איש ציבור" אלא בפעילות פוליטית, בעבודה שלא-על-מנת-להתפרסם, בשהות במאהל. אנשים שמוכרים במאהל מקבלים יותר כבוד ודבריהם נשמעים בידי קהלים רחבים יותר מאשר מי שרק קפצו לביקור ואחר כך חזרו למזגן.

מערכת ההפעלה רוטשילד מעדיפה יישומים לא מהוקצעים. סוג הדיבור הפוליטי הישן לא עובד היטב ברוטשילד ומי שמדבר בו, דהיינו רוב המפלגות הקיימות, יתקשה להזניק מחאות אפקטיביות.

האנשים בשדרה מחפשים דיבור פחות חד משמעי ואגרסיבי, רוצים לראות אותך מתבלבל ומתרגש יחד איתנו. זו הטעות של אלו שהאשימו את הנאומים בעצרות בשבתות האחרונות ש"אינם ברורים מספיק". זה לא באג, זה פיצ'ר. דהיינו זה לא חסרון, זה יתרון. השדרה מעדיפה את הגמגום הקל, ההתרגשות, ידיהם של חלק מהנואמים שרעדו, ומתגמלת התנהגות כזו (לפחות כרגע. מערכת ההפעלה רוטשילד מתפתחת כל הזמן).

היישום המרכזי שרץ בימים אלו על רוטשילד הוא המחאה הגדולה, זו שהוציאה 150 אלף איש לרחובות במוצאי שבת האחרון.  זה ה-Killer App של רוטשילד, כמו וורד לחלונות או אנגרי בירדס לאייפון. אבל זה רק יישום אחד מני רבים. הגדולה האמיתית של רוטשילד היא ביכולת להריץ מחאות שונות. לפעמים היישומים האלו פועלים יחד, ולפעמים הם פועלים בנפרד ואפילו מתוך התנגשות.

למרות רוח השיויון בשדרה, המשתמשים הכי חשובים של המערכת נותרו המייסדים: דפני, אסף, יגאל, רגב ועוד. אבל גם הם רק משתמשים, והם הראשונים להבין זאת, ויותר מזה, לקדם את סוג החשיבה הזה.

באסיפות הליליות מואשמת פעמים רבות הנהגת המאבק בהאשמות שונות. מישהו מבקש את רשות הדיבור ואומר בנימוס או בזעם שהצעד ההוא היה טעות קשה ושצריך היה לנהוג אחרת לגמרי. התגובה הנפוצה של מייסדי המערכת לפניות מסוג זה: "צודק. אם כך תעשה את מה שהצעת בעצמך". במילים אחרות, הפוך את עצמך למשתמש בשדרה, פתח יישום חדש, והובל מחאה חדשה בישראל.

זו סוג המנהיגות שצומחת שם, לילה אחרי לילה - מאפשרת, מודה בטעויות ובעיקר דוחקת בך להעזר באנשים שסביבך. במקום להתלונן, קום, גייס סביבך אנשים ועשה בעצמך.

ההישג המרכזי של שדרת רוטשילד, אם כן, הוא לא רק המחאה החברתית המרכזית, אלא ייסודה של פלטפורמה פוליטית חדשה, שממשיכה לייצר ולאפשר מחאות מגוונות.

יוני שדמי הוא מרצה זוטר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב
צילום הפגנה: ניב קלדרון




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה