דרושה חברה צודקת ושוויונית בשביל הילדים שלי

ההפגנה שהתקיימה השבוע לא היתה הפגנה ''של האתיופים'', אלא של כל מי שמאמין בצדק, של כל מי שמאמין שהגיע הזמן לשים סוף לגזענות ושהגיע הזמן ללכת בדרך השוויון

31/01/2019
מהרטה ברוך-רון קבלו עדכונים ממהרטה
  • RSS

בגיל עשר עליתי לארץ במבצע משה במסע רגלי מאתיופיה, דרך סודאן לישראל. עבור ההורים שלי והדור שלי, ארץ ישראל הייתה הגשמת החלום. עבור ילדיי, דניאל, גיא ותום, שוויון בין כל אזרחי המדינה, בניית חברה צודקת, לא גזענית ושואפת לשלום - תהיה הגשמת החלום החדש.

חולמת על חברה צודקת, שוויונית ולא גזענית, מהרטה ברוך-רון (צילום: סלין בן אריה)

ההפגנה שהתקיימה השבוע לא היתה הפגנה ״של האתיופים״, כפי שכינו אותה בחלק מאמצעי התקשורת. ההפגנה הייתה של כל מי שמאמין בצדק, של כל מי שמאמין שהגיע הזמן לשים סוף לגזענות ושהגיע הזמן ללכת בדרך השוויון. המאבק הזה הוא לא רק מאבק האתיופים הוא גם מאבקם של הנשים, הלהט״בים, החרדים, המזרחים, הרוסים, הפריפריה ושל כל מי שסבל כתוצאה מכך שהוא חלש או שונה. המאבק הזה הוא המאבק על דמותה של המדינה.

קל מאוד להאשים את המשטרה, המשטרה היא מטרה נוחה שמאפשרת לנו להתעלם משורש הבעיה, לא כל מערכת האכיפה אשמה בכך שיש בתוכה כמה עשבים שוטים שנגועים בנגע הגזענות ומסוגלים להבחין בין דם לדם. אבל עלינו כחברה, ועל המשטרה כארגון, מוטלת החובה לעשות בדק בית רציני ומעמיק על מנת למנוע את התחושות הקשות לפיהם ילד ממוצא אתיופי חושש היום יותר מאשר שוטר ישראלי חושש מטרוריסט, כאן במדינת ישראל.

על המשטרה כארגון, מוטלת החובה לעשות בדק בית (צילום מסך)

אחרי ההפגנה הגדולה ב-2015 היה נדמה כי המשטרה מבינה: ישנו שיטור יתר וחוסר אמון ביחסים בין ישראלים יוצאי אתיופיה למשטרה. התקיימו ישיבות, תוקצבו תקציבים והוצגו תוצאות. אך האירוע בו נהרג יהודה ביאדגה מוכיח שהכל מן הפה אל החוץ.

תגובת המשטרה היא קודם כל הגנה על עצמה, על השוטר והשוטרים במקום לשמור על הציבור ועל החוק. משטרה שרוצה לבסס יחסי אמון הייתה מגיבה אחרת.

המקרה הטראגי בו נהרג יהודה ביאדגה לא היה צריך לקרות. המשטרה הוזעקה ע"י המשפחה כדי לסייע להתמודד עם בחור צעיר עם מוגבלות נפשית. מחלה נפשית שפרצה בזמן שהוא שירת כחייל קרבי בצה"ל והגן על מדינתו.  במקום לנהוג בו כאיש חולה, במשנה זהירות, הגיע שוטר רכוב על אופנועו וירה בו שתי יריות למרכז הגוף. אין שום הסבר מתקבל על הדעת שיצדיק את תגובתו. היו כל כך הרבה דרכים לטפל באירוע וביהודה מבלי לירות את הכדורים הקטלניים.

הגזענות בישראל לא מתחילה ולא נגמרת בפעולות של שוטרים כלפי העדה האתיופית. הגזענות נוכחת בכניסה למועדונים, בתרומות הדם, במועצות הדתיות, בסיכויי הקבלה לעבודה ולמעשה בכל המרחב הציבורי. על מנת לעשות שינוי אמיתי, נהיה חייבים להביא לשינוי תודעתי עמוק, זה יקרה באמצעות מערכת החינוך, מערכת האכיפה, באמצעות התקשורת ולצד זה יש לעשות שינוי במערכת החוקים כך שיחמירו באופן ברור עם גילויי גזענות.

לנו חברה אין פריווילגיה להכיל עוד קורבנות גזענות, החברה שלנו תישא כולה באשמה לקורבן הבא כי הכתובת כבר כתובה בצורה ברורה על הקיר. אנחנו כחברה לא צריכים להסתכל בעיניים של אף אבא ואף אימא שילדיהם נהרגו באופן מיותר בגלל צבע עורם ומבלי שעשינו דבר על מנת למנוע זאת.

המקרה הטראגי בו נהרג יהודה ביאדגה לא היה צריך לקרות (צילום מסך)

מדינת ישראל איננה מדינה גזענית, אך יש בה עשבים שוטים של גזענות. יש בנו הרבה אהבה למדינת ישראל, מתוך האהבה הזו יש בנו גם תחושה כעס שלא ניתן יותר לעצור.

נתניהו וארדן רואים בכל מחאה כאיום על השלטון. זה עיוות  - מחאה זו הזדמנות לתיקון. מערכות השלטון בישראל חייבות בשינוי עמוק ביחס כלפי הישראלים שעלו מאתיופיה לישראל.

ממשלת ישראל חייבת להקים ועדת חקירה ממלכתית בנוגע לגזענות במשטרה ובמערכות השלטון.

כל יוצאי אתיופיה שהגיעו להפגנה הם אנשים שחלמו ונלחמו כדי להגיע למדינת ישראל. אף אחד מהם לא עלה לישראל כדי לוותר, כדי להתייאש. היום יותר מתמיד אני גאה בעדה שלנו, יש בעדה הנפלאה הזאת נחישות וכוח לנצח את האלימים, לנצח את הגזענים, לעשות תיקון עמוק בחברה הישראלית ולעשות צדק למען חברת מופת בישראל.

תיקון ישראל והחברה הישראלית לחברה צודקת ושוויונית - זאת המשימה שאני צריכה למלא עבור ילדיי.

 מהרטה ברוך-רון (צילום: סלין בן אריה)

** הכותבת הינה יו"ר פורום תמרץ, פורום חברי מועצות יוצאי אתיופיה, ומתמודדת בפריימריז במרצ




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה