פריצת דרך במחקר סרטן קשה לפיצוח במיוחד

סרטן השחלה הוא סרטן ללא סימפטומים מיוחדים, גורמי סיכון או כלים לגילוי מוקדם ולכן הסיכויים להחלים ממנו נמוכים, אבל הודות למנגנון טיפולי חדש, כל זה עשוי להשתנות

17/12/2018
גוף ונפש קבלו עדכונים מגוף ונפש
  • RSS

מאת: ד"ר אורה רוזנגרטן

בלי כלים לגילוי מוקדם וללא גורמי סיכון או סימפטומים מיוחדים, לרוב סרטן השחלה מאובחן בשלבים מתקדמים מאוד והופך למחלה קטלנית שהסיכויים להחלים ממנה אינם גבוהים. עם זאת, מנגנון טיפולי שנחקר לאחרונה מהווה נקודת אור משמעותית בטיפול במחלה.

אמנם סרטן השחלה היא לא המחלה הנפוצה ביותר מבין הגידולים האונקולוגיים המוכרים, עם זאת בכל שנה מאובחנות בין 300 ל-350 חולות חדשות. נכון להיום אין כל בדיקת סקר שיכולה לסייע בגילוי מוקדם של סרטן השחלה, ולכן אין המלצה לבצע בדיקות מסוג זה למעט אצל אוכלוסיית הנשים שנושאות את המוטציה BRCA. נשים אלו נמצאות בסיכון גבוה במיוחד לחלות בסרטן השחלות, ומומלץ לעקוב אחריהן על ידי בדיקות אולטרה סאונד ובדיקת הסמן בדם CA 125. בנשים הנושאות את המוטציה בגנים 1BRCA או 2BRCA קיימת המלצה חד משמעית להפחית את הסיכון להתפתחות המחלה על ידי כריתה מונעת של השחלות.

סרטן השחלה: אין סימפטומים, אין כלים לגילוי מוקדם (שאטרסטוק / Chinnapong)

לא רק העדר בדיקת סקר יעילה מובילה לאבחון המאוחר: גם סימפטומים שאינם ספציפיים המאפיינים את המחלה בשלביה הראשונים, כמו נפיחות באזור הבטן או שינויים בפעולות המעיים לרוב מונעים מנשים לפנות לברור וגם אינם מעוררים חשד אצל הרופאים המטפלים. בדרך כלל החולות המאובחנות הן בנות 60 ומעלה, בשלב שבו הן עלולות לחשוב שעלייה במשקל או בטן נפוחה קשורים בגיל, ולכן הן לא מייחסות לכך משמעות. פעמים רבות נשים מתמודדות עם תופעות אלו זמן רב מבלי שזה יעורר בהן או ברופא המטפל חשד, עד שמגיע שלב האבחנה ובו נמצא כי המחלה כבר התפשטה בחלל הבטן. מחקרים שונים ניסו לבחון את הסימפטומים מהם סבלו נשים שבסופו של דבר חלו בסרטן השחלה, אך אלו העלו חרס.

כאבי בטן ונפיחות, סימפטומים שלא מייחסים להם חשיבות מיוחדת (שאטרסטוק / Jenny Sturm)

הטיפול בסרטן השחלה מבוסס על שלוב של כימותרפיה וניתוח. רוב הנשים יגיעו לאחר טיפולים אלו להפוגה מלאה, אך אצל אחוז לא מבוטל מהן המחלה עלולה לחזור. סרטן שחלה חוזר הינו מחלה שמצריכה התמודדות מתמדת באמצעות טיפולים על מנת למנוע התפרצויות חוזרות ונשנות של המחלה: על אף שהמחלה יכולה להגיע להפוגה היא עלולה לחזור ולהתפרץ, ומשך ההפוגה (הכולל זמן ללא טיפול כימותרפי) עשוי להיות לעתים קצר במיוחד.

עד לפני מספר שנים, בעת חזרת המחלה, הכלי היחיד שעמד ברשותנו להילחם בה היו טיפולים כימותרפיים, עד שפותחו טיפולי אחזקה שמטרתם להאריך את השפעת הכימותרפיה במטרה למנוע או לדחות את ההתקדמות הבאה. תחילה נוספה תרופה ביולוגית שהביאה לתוצאות טובות יותר בשילוב עם כימותרפיה ולאחרונה נוספו תרופות נוספות ממשפחת מדכאי PARP שהראו יעילות טובה אף יותר.

התרופות יכולות להאריך את ההפוגה מהמחלה (שאטרסטוק / JPC-PROD)

תרופות אלה יועדו תחילה רק עבור נשאיות BRCA שקיבלו את המוטציה בתורש. המחקרים מצאו כי כאשר חולות נשאיות קיבלו את מעכבי ה-PARP, משך ההפוגה (נסיגת המחלה וזמן ללא צורך בחידוש הטיפול הכימותרפי) היה ארוך משמעותית לעומת קבוצת החולות שלא קיבלה את התרופות. בהמשך הוחלט לבדוק טיפולים אלו גם אצל נשים שאינן נשאיות בתורשה, שאצלן המוטציה נמצאת בתוך הגידול עצמו, וככל הנראה התרחשה באופן ספונטני. המחקרים מצאו שגם נשים אלו יכולות להרוויח הפוגה ממושכת ומשמעותית יותר בזכות אותה קבוצת תרופות. לאחרונה מחקרים בדקו את התועלת גם בקרב נשים שאינן נושאות את המוטציה וגם לא ניתן לאתרה בתוך הגידול ונמצא שגם הן במצב זה ההפוגה התארכה במספר חודשים ללא צורך בטיפולים נוספים. אמנם לא כל החולות הגיבו באותה מידה לטיפול, אך אם בדרך כלל משך הזמן בין הפוגה להתקדמות המחלה הוא כמה חודשים, 15% מהחולות הגיעו להפוגה שנמשכה ארבע שנים או יותר.

בנוסף, מחקרים שונים, שחלקים עדיין בעיצומם מצאו כי הטיפול יעיל לא רק כטיפול אחזקה לאחר הטיפול הכימותרפי אלא גם כטיפול שיכול להחליף את הטיפול הכימותרפי, וגם במצב זה נראה כי הטיפול יכול להביא להפוגה ארוכה יותר.

התרופות ממשפחת מעכבי ה- PARP ניטלות בצורת קפסולות דרך הפה ותופעות הלוואי שלהן מסתכמות לרוב בעייפות, אנמיה שלרוב ניתנת לשליטה ובחילות בחודשים הראשונים שמשתפרות בהמשך.

טיפולים אלו שחררו נשים רבות מהאינפוזיות והתופעות הלוואי הקשות של הטיפול הכימותרפי למשך תקופות משמעותיות והעניקו להן איכות חיים טובה יותר.

** הכותבת, ד"ר אורה רוזנגרטן, היא מנהלת היחידה לאונקולוגיה גינקולוגית בבית החולים שערי צדק




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה