סרטן השד: ההמלצות הטובות ביותר שתקבלי

כשמדברים על "חכמת ההמונים" מתכוונים לזה: עצות וטיפים שתוכלי לקבל רק ממי שכבר חוותה, התנסתה, סבלה, התמודדה וניצחה. כל מה שלא יספרו לך הרופאים ותוכלי לשמוע מהמחלימות עצמן

סרטן השד: חכמת ההמונים של המחלימות. צילום Shutterstock By Africa Studio

בחצי השנה האחרונה עסקנו בסדרת כתבות על ההתמודדות עם סרטן השד, פרי שיתוף פעולה מופלא בין סלונה ובין חברת התרופות רוש. סייעה לנו שורה ארוכה של נשים מופלאות שהחלימו או נמצאות בעיצומה של ההחלמה, נשים שיצאו למאבק על חייהן, שיש להן הרבה מאד ניסיון ותובנות לגבי המחלה, ושהיו מוכנות בשמחה לחלוק אותן אתנו. אנחנו מעריצות אותן ואת העצמה שנובעת מהן ורוצות להודות לכולן:

אפרת רומן
יאנה דרום
אורית זיו אקרמן
אורלי ברג
גלית סיביליה
סיון שקד
איריס לוי מתוק
רינה מנצור
עירית טיגר
עידית צחי
רחלי קארסט
וכן חברות קבוצת לביאות בורוד ישראל 

הנה מה שיש להן לומר על ההתמודדות עם סרטן השד.

כיצד מתמודדים עם מידע רפואי ועם הממסד הרפואי?

גלית סביליה: "יש מי שמידע רפואי מעמיס עליה ומבלבל אותה ויש מי שחייבת לדעת הכל. כדאי שתבדקי מה נכון עבורך, עד כמה את צריכה לדעת באמת ומה את משאירה לרופאים שלך לדעת ולהחליט עבורך.

אורית זיו אקרמן: "אני ניהלתי את הגוף שלי וכל מה שקורה איתי מרגע שאבחנתי, שותפה בכל החלטה או דיון, מנסה להבין מה קורה לי פיזית ונפשית ורוצה להיות בשליטה. אבל אני מכירה הרבה נשים שלא רצו לעשות את זה, העדיפו להסתגר ולא להבין. לתת לאחרים לנהל, להחליט החלטות.  אין באמצע או שאת 100 אחוז בפנים או שאת מאה אחוז בחוץ, אין באמצע. או שאת שמה מראה ואומרת זה מה יש, או שאת הולכת וסומכת על צוות הרפואי ונותנת להם להחליף. אין נכון או לא נכון, טוב או רע, זה תלוי אופי. כל אחת מתנהגת אחרת".

אורלי ברג: "כדאי לקבל המלצה ממחלימות אחרות לאיזה כירורג שד כדאי ללכת, מי הרופא שיהיה סבלני ואמפתי ושמסוגל להסביר מונחים ולראות שאת מבינה אותם. כי מפילים עליך המון מידע בחצי שעה, וזה בכלל לא פשוט, לכן כדאי שתמיד יהיה איתך מישהו ירשום למי את צריכה ללכת מחר, שר בריאות פרטי ולא היסטרי שיתקתק לך. את לא מבינה כמה את לא קולטת וכמה רופאים מחסירים ממך, אז כל דבר  לקחת בערבון מוגבל. כי יש עוד אפשרויות. זה לא שחור ולבן. ולקחת חוות דעת שנייה, כי אז את יותר מודעת ויכולה להבין יותר לעומק".

הדרך לריפוי בסרטן השד צילום: shatterstok By Guschenkova

אפרת רומן: "אחרי האבחון קחי לך 48  שעות בהן תהיי עטופה באנשים שאת אוהבת בלי לקבל החלטות. החלטה שבאה מתוך פאניקה היא לא החלטה טובה וצריך זמן לעכל את הדבר הזה כדי להבין מה הצעד הבא ואיך נושמים הלאה.  דברי עם נשים שעברו את זה ותתחילי להכין טו דו ליסט, שזה אביזר העזר הכי חשוב בלהבין את המחלה הזו.

עירית טיגר: "התייעצתי ושאלתי כל רופא שפגשתי, התייעצתי בעמותת ברכה שזו עמותה לנשאיות, גם עם חברות שעברו את אותו הדבר. בסופו של דבר, סמכתי על תחושות הבטן ועשיתי מה שרציתי לעשות".

מה כדאי לדעת על תקופת ההחלמה?

עירית: "זו תקופה קשה עם תופעות לוואי חזקות, אני בחרתי להפוך כיוון: התחלתי מדיטציה, שיניתי חשיבה, הכנסתי הרבה שמחה לחיים והחלטתי שאני מתמודדת בכל יום בצורה שמתאימה לו: בימים שהרגשתי יותר טוב, הלכתי לבלות, לאירועים, נכנסתי לקבוצות ברשת, שילבתי עבודה לסירוגין בהתאם לכוחות ונפתחתי לעולם. התלבשתי צבעוני ושמח, הקפדתי על איפור וקרמים ותכשיטים, כדי לשדר לוק אחר, לא של "חולה"".

אורית: "אין חלק שלא נפגע בגוף במהלך ההחלמה. זה סבל נוראי אבל שווה לסבול אותו, כי את מעלה את הסיכוי שלך לחיות והחיים שלך שווים הכל. את שוכחת את הסבל, הכאב עובר אבל החיים נשארים. עברתי את זה והיום אני עומדת על הרגליים, אני מאושרת ותומכת באחרות. כי יש מידע שרק מחלימות מכירות, כל מיני פטנטים שיעזרו להתגבר על כאבים, פצעים בפה, השיער שנושר, רפלוקס, כמה לימון עוזר נגד הבחילות. למחלימות יש ידע עצום ולכן כדאי להיות חברה בקבוצה כלשהי, להכיר אחרות ולשמוע מניסיונן. החברות האלה יודעות בדיוק מה עובר עליך ומתפתחת שפה שהיא רק שלכן, שעוזרת להרים את הראש ולא לחשוב על החולי".

סרטן השד: הטיפול התרופתי. צילום: shutterstock By-stu12

איריס לוי מתוק: "דרך המחלה גיליתי שיש לי כוחות על, גיליתי על עצמי המון דברים, למדתי תורה אינדיאנית ומדיטציה כדי להרגיע את עצמי, דבר שלא העליתי בדעתי, דמיינתי את הילדים מתחתנים, ריקודים, אוכל, שמחה. לפעמים אני חושבת שאולי חליתי כדי להבין מה לא עושה לי טוב. מחשבה חיובית יוצרת מציאות. עוד הבנתי שעוזר לי לתמוך באחרות. באות אליי הרבה נשים, אפילו האונקולוגית שולחת נשים צעירות שאלווה אותן".

כיצד חוזרים לשגרה?

גלית: "החזרה לשגרה היא ארוכה, וכולם מצפים שנחזור להיות כמו שהיינו לפני המחלה. העניין הוא שהגוף והנפש עברו טראומה וגם הם צריכים זמן להחלים. תקופת ההחלמה המומלצת היא בין שנה לשנתיים, ובזמן הזה הייתי דואגת לטפל בעצמי ובעיקר – לא להיכנע ללחצים מבחוץ ומתוכי להזדרז ולחזור במאה אחוזים. השיקום האמיתי יתחיל בהקשבה לעצמך, עם רשות לשאול שאלות מהותיות בנוגע למה אנחנו רוצות בחיים, ביחסים, בעבודה ובכלל. בקיצור, לקחת את הזמן למצוא מה באמת את צריכה ורוצה".

רחלי קראסט: "החלטתי לא לבכות ולהתלונן, להתחיל מחדש את החיים, לצאת לעבוד עם ילדים כי זה מוציא ממני את המיטב שבי. עם ילדים את לא יכולה להיות כפופה, עצובה ומוזנחת. בחרתי מקצוע חדש: מורה מחליפה בבית ספר, אפילו סיפרתי ילדים בכתות גבוהות שהייתי חולה, והם היו מרותקים ושאלו המון שאלות. לנשים שאני פוגשת אני ממליצה: "זו תקופה קשה, שאי אפשר להסביר כמה, אבל תחשבו קדימה, כל החיים לפניכן אתן חזקות ויכולות להתמודד עם כל דבר, קחו הכל באור טוב".

עירית: "תקשיבי לגוף שלך ולא להילחם בו, בעיקר אם יש כאבים ואם יש ימים שאת חלשה, תישארי בבית ותראי סרטים ומוסיקה תיהני בבית. תתחילי לדאוג לעצמך,  כי כל החיים דאגנו לכל העולם ולא לעצמנו וזה האיתות".

סרטן השד: היום שאחרי הניתוח צילום shutterstock By PR Image Factory

 מה לספר, ולמי?

סיוון שקד: אני בעד כן לשתף, לכן הסברתי לבן שלי, שהיה בן 4.5, בלי להיכנס יותר מדי לפרטים, לא אמרתי את המילה סרטן.  כדאי לגייס עזרה מקצועית לילדים, ייעוץ ופסיכולוגיה, בעיקר אם מרגישים שהילדים לוקחים את זה קשה. העדפתי לשתף את כולם, זה אפשר לי להרגיש נוח עם עצמי, עם הצוות בגן הילדים של בני, עם הסביבה הקרובה, כי היה לי חשוב שישימו לב מה קורה עם הילד".

עירית: "אני בעד לשתף את הסביבה לא להסתיר, גם כדי לקבל את התמיכה והעזרה".

גלית: "לכל אחת מתאימה מידת חשיפה אחרת. זה נע על הטווח בין לא לספר לאף אחד לבין אישית, אני לא מאמינה בהסתרה, כי אני מרגישה שיש לזה מחיר שלא תמיד ראוי להקדיש לו את האנרגיה שהוא דורש".

איריס: "לילדים אמרתי בצורה כי אמיתית וכנה שמצאו לי גוש בשד, זה סרטני, צריך ניתוח, טיפולים ואעשה הכל כדי לנצח את זה. לא הסתרתי, הייתי הולכת עם כובע ומטפחת, לפעמים עם קרחת.

רינה מנצור: "ממליצה לשבת עם הבעל או החבר לשיחה גלויה ולעשות הסכמים, איך עוברים את התקופה, מה מספרים. לא מאמינה שצריך להחביא, למשל מהילדים, כי לא תמיד הם לוקחים בפרופורציות ועלולים להיכנס לחרדה. כשמחשבות לא גלויות הנסתר הוא גרוע. לכן הייתי גלויה עם כולם, זה עזר לי ששיתפתי. לכל מקום באתי עם קרחת. זה מה שיש, וקיבלתי אמפתיה. כשאני יוצאת אני שחקנית על הבמה, חיה את החיים".