עונת המלפפונים

מחירי הירקות הם משל למצב הכלכלה בארץ; עלייתם גדולה פי 13 מעליית השכר הממוצע ואצולת בעלי ההון היא זו שמרוויחה מהם

29/06/2011
ארנה קזין קבלו עדכונים מארנה
  • RSS
» כמה אתם משלמים? Thinkstock

אין ספק שאנחנו בבעיה. כפי שדיווח ערוץ 2 באחרונה, לא רק מחיר הקוטג' עלה אלא גם מחירי הירקות. וכפי שדווח בעיתונים ובאתרים שונים אתמול והיום, לא רק שמחירי הירקות עולים, אלא שהעלייה במחירים מעפילה ומאפילה באופן מובהק על העלייה בשכר. בחמש השנים האחרונות – ממרץ 2006 עד מרץ 2011 – השכר הממוצע הריאלי עלה בשיעור של 2.6%, בעוד שבתקופה זו עלו מחירי המזון בשיעור של לא פחות מכ-25% ומדד מחירי הירקות והפירות עלה בשיעור של 35.8% [כפי שמדווח למשל דה-מארקר על פי מחקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת].

ואולם בתוך כל המהומה הזאת, כדאי לשים לב לפרט חשוב מאוד, שאליו מפנה את תשומת לבנו הדיווח בחדשות ערוץ 2. פרט שאולי נשכח מעט בדיון הציבורי על מחאת הקוטג': המחירים אינם שווים בכל נקודות המכירה. וליתר דיוק: מחירי הירקות ברשתות השיווק גבוהים בעשרות ומאות אחוזים ממחירי הירקות הנמכרים בשוק, וגבוהים מאות מונים מהמחיר שגובים החקלאים.

לדוגמה: קילו מלפפונים נמכר על ידי החקלאי לסיטונאי ב-2.63 שקלים, בשוק מחירם 3.1 שקלים, וברשתות השיווק לא פחות מ-5.25 שקלים.

את כל הסיפור הזה אפשר להכניס להקשר הרחב של הפער ההולך ומעמיק בין עניים לבין עשירים בישראל. כלכלת ישראל נחשבת סיפור הצלחה בעולם (ראו שמחת באי ועידת הנשיא), ובעצם היא כישלון מהדהד. "רוח הבלהות של בעלי ההון" מרחפת מעל הקוטג' היקר ומעל הירקות היקרים, כפי שכתב על כך דרור פויר מלים כדורבנות בגלובס. בישראל יש עניים שמתקשים ליישב בין שכר נמוך לבין מוצרי מחיה יקרים. יש חקלאים שמתקשים להחזיק מעמד. ויש עשירים שנהנים מצמיחה, מעליית מחירים, מתשלום שכר נמוך, מתשלום מחיר נמוך לתוצרת, וחוגגים את כל החגיגה כולה.

אפשר גם להכניס את הסיפור הזה להקשר הרחב מעט פחות, של תרבות הנוחות שבה אנחנו חיים ושאת ערכיה אנחנו מפנימים. אדם שרגיל לקנות ברשת שיווק, שמעדיף לערוך את קניותיו במקום גדול וממוזג שמרכז את כל צרכיו לכאורה, שמעדיף לעבור מהדירה הממוזגת אל המכונית הממוזגת ואל הסופר-מרקט הממוזג, בלי לשרך רגליים, בלי לחפש, בלי להתחכך, כזה שמעדיף רשתות גדולות על פני מגוון עירוני של שווקים וירקנים וחנויות מכולת, שממשיך לתמוך בריכוז של הון בידיים מעטות, שממשיך לתמוך בהרס הערים הגדולות ובטיפוח הפרוורים והמרכזים העירוניים תאבי המכוניות – אדם כזה, שלא יתפלא על כך שהוא קונה מלפפונים עייפים ויקרים במקום מלפפונים עירניים וזולים. שלא יתפלא שהחקלאות הישראלית הולכת ומאבדת את אחיזתה בארצנו. שלא יתפלא שחסך שוטטות בעיר ובשוק, שחסך את מאמץ סחיבת השקיות והחיפוש והבחירה, וקיבל בתמורה: ירקות לאים, קרים, ארוזים, במחירים מופרזים. וזו כמובן רק המטפורה.

נ.ב.

למי שמבקש לבדוק את עניין פערי המחירים בין רשתות השיווק לבין השוקים, הנה רשימת מחירי ירקות לסיטונאים. קחו אותה לרשת השיווק הקרובה למקום מגוריכם וערכו את ההשוואה. דווחו נא אם יש הפתעות.

מתוך הבלוג של ארנה קזין - לאן הולך הכסף




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה