להסיר את השלט "אין כניסה לנשים"

נשים בישראל נתקלות בחסמים רבים בדרך לייצוג, לנשים מקבוצות מיעוט באוכלוסייה החסמים רבים עוד יותר, ונשים חרדיות מוצאות עצמן ניצבות בפני שער נעול לחלוטין שעליו כתוב: "אין כניסה לנשים"

13/02/2018
עו''ד נטע לוי קבלו עדכונים מעו''ד נטע
  • RSS

"למה הן מתעקשות לקבל ייצוג דווקא במפלגות החרדיות?"

"למה הן לא מקימות מפלגה של נשים חרדיות?"

"למה צריך להתערב למפלגות החרדיות בעניינים שלהן?"

"אין לכן סיכוי!"

אסתי ביטון שושן, מייסדת ומנכ"ל משותף בארגון נבחרות, נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול (צילום: אריאל בשור)

אלה הן חלק מהשאלות וההערות שקיבלתי במהלך עבודתי על העתירה נגד רשם המפלגות ואגודת ישראל, שהגישה תמר בן פורת, אליה הצטרפו עשרה ארגוני נשים, אשר מיוצגים על ידי עמותת "איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי" ופרופ' נטע זיו. העתירה דורשת לבטל את סעיף התקנון שאוסר על השתתפות נשים במפלגה. מדובר בטיפה באוקיינוס ההקנטות שקיבלו נשים חרדיות שהעזו לקום ולדרוש ייצוג במפלגות.

אחת הסוגיות שאנשים בישראל מתקשים להבין היא שהדרישה לייצוג נשים חרדיות והבג"ץ בעניין זה הוא בכלל לא עניין לחרדים/יות בלבד. ההשלכות של היעדר נשים במפלגות החרדיות נוגעות לכל אחת ואחד מאתנו. במיוחד כאשר המפלגות החרדיות לוקחות חלק משמעותי בממשלות ובקואליציות של מדינת ישראל.

נשים בישראל נתקלות בחסמים רבים בדרך לייצוג - כלכליים, משפחתיים, חברתיים ופוליטיים. לנשים מקבוצות מיעוט באוכלוסייה החסמים רבים עוד יותר, ונשים חרדיות מוצאות עצמן ניצבות בפני שער נעול לחלוטין. על השער המבוצר הזה - שניצב בכניסה למפלגות החרדיות - תלוי שלט: אין כניסה לנשים. את השלט הזה אנו דורשות להסיר.

לקראת הדיון האחרון בבג"ץ, בעודי מחפשת ברשת כתבות על נושאים הקשורים ל"ייצוג, נשים, חרדיות, כנסת", הגעתי לקישור לכתבה באתר אינטרנט חרדי. כשלחצתי על הקישור, הופתעתי מהודעת "אזהרה" שקפצה בזו הלשון: "שים לב, בדף האינטרנט הבא תוצגנה תמונות נשים".

האתר שמזהיר מפני תמונות נשים (צילום מסך)

ההודעה הזו טלטלה אותי. קיבלתי "הצצה" להדרה שחוות נשים חרדיות במקומות רבים: באוטובוסים, במדרכות, במופעי מוסיקה, ברדיו, בתעסוקה, בחינוך, ואולי חשוב מכל - בכנסת. שם - במקום שבו המפלגות החרדיות בוחרות להשתתף במשחק הדמוקרטי - הן שוללות מנשים חרדיות את האפשרות לממש את זכותן הבסיסית - להיכנס ולהשפיע.

אגב, מאחורי "כיסוי העיניים" האינטרנטי הסתתרה כתבה על "עשייה פרלמנטרית במבט נשים", שכללה תמונות רשמיות של חברות הכנסת. לא ידעתי אם לצחוק או לבכות, אבל היה לי ברור דבר אחד: מעל יותר ויותר במות בישראל - מוצאות עצמן נשים הופכות למוקצות, למשהו שאסור לראות או לשמוע, כאילו שמדובר במילה גסה או בקללה. אלה לא רק נשים חרדיות, אלא כל הנשים בישראל: נשים מכל קבוצות האוכלוסייה הולכות ונדחקות יותר ויותר לשולי הבמות הללו.

נשים נדחקות לשוליים (צילום: Alexandra Lande / Shutterstock.com)

אחת הבמות החשובות ביותר היא הבמה עליה מתנהל המשחק הדמוקרטי ושעליה אמורים השחקנים לשחק בכלים דמוקרטיים, בהם הזכות לשוויון, הזכות להיבחר והזכות לייצוג. לכאורה בשל נימוקים הלכתיים שאינם רלוונטיים, על הבמה הזו פוגעים במודע בזכויותיהן של נשים, בשלל תירוצים וצידוקים.

השינוי שנדרש כאן מהפכני באותה מידה כמו במאבק הסופרג'יסטיות לפני כמאה שנה. גם כאן צועדות מספר נשים אמיצות בראש המחנה. על אף הקשיים שמערימים עליהן הגברים במפלגה, הן עדיין מזהות אותה כביתן הפוליטי והקהילתי.

השנה הקרובה היא שנת בחירות לרשויות המקומיות. כל הנשים בישראל נדרשות לעבור משוכות אדירות כדי לקחת חלק בפוליטיקה המקומית, והנשים החרדיות - יותר מכולן. ב- 8 בינואר פרסם בג"ץ כי הוחלט להרחיב לחמישה את הרכב השופטים בעתירה ההיסטורית שתידון ביולי 2018, כאשר בראש ההרכב החדש תעמוד נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. נשים חרדיות רבות מחכות להכרעת בג"ץ בתקווה לקבל רוח גבית למימוש זכויות היסוד שלהן במדינה דמוקרטית – להיבחר בעצמן ולא רק לבחור באחרים.

עו"ד נטע לוי (אלבום פרטי)

*הכותבת היא עורכת דין בעמותת "איתך מעכי - משפטניות למען צדק חברתי", המייצגת 10 ארגוני נשים בעתירת תמר בן-פורת נגד רשם המפלגות ואגודת ישראל.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה