שלום וערב טוב לכולם, קוראים לי שחר ואני 70

אני 70 לא כי בחרתי להיות 70 אלא כי המערכת אילצה אותי להיות כזו. אני 70 כי אף אחד לא רואה אותי וגם בגלל העומס וסדרי העדיפויות

11/02/2018
שחר כהן קבלו עדכונים משחר
  • RSS

שחר כהן: "אני 70 כי אף אחד עוד לא מצא את הדרך להקל עליי, ועל כל ילידיי שנת 2000"  (אלבום פרטי)

אני 70 כי יש לי 52 שעות שבועיות במערכת. אני 70 כי אני לומדת ל-3 מבחנים בו זמנית. אני 70 כי אני ניגשת השנה ל-5 בגרויות. אני 70 כי יש לי 26 מבחנים המחצית. אני 70 כי יש לי 13 מפגשי הכנה לפני המסע לפולין. אני 70 כי יש לי השנה יום המא״ה לקראת הגיוס לצה״ל. אני 70 כי אני מוצאת את עצמי ישנה פחות מ-4 שעות בלילה.

אני 70 כי אף אחד עוד לא מצא את הדרך להקל עליי, ועל כל ילידיי שנת 2000 שכולנו, או לפחות רובנו, 70.

אני כותבת את זה בשעה 21:30 בערב. בשעה 07:45 יצאתי היום מהבית ועוד לא חזרתי.

ג׳ון דיואי אמר פעם, ׳תפקיד החינוך הוא ללמד את הילד לחשוב, ולא ללמדו מה לחשוב׳. כשאסיים את 12 שנות הלימוד, ואסתכל על תעודת הבגרות שלי-מוצלחת או לא מוצלחת ככל שתהיה, לא אדע כיצד לחשב משכנתא, כי לחשב סינוס וקוסינוס זה חשוב יותר. לא אדע למי להצביע בבחירות לראש הממשלה, כי לדעת בע״פ את ההגדרה לבחירות דמוקרטיות זה חשוב יותר. לא אדע כיצד לבחור את המקצוע אשר אלמד בלימודים הגבוהים, כי לא לימדו אותי לחשוב, לימדו אותי מה לחשוב.

כיתה י״א היא שנה קשה ועמוסה, לתלמידים ולסגל ההוראה כאחד. השנה, שלא מרצון, הפסקתי את פעילותי במסגרת מועצות התלמידים והנוער בשל חוסר זמן, הפסקתי לעשות פעילות גופנית לאחר 9 שנים בהן רקדתי באולפן למחול באופן מקצועי. ובכל זאת, אני 70. אני רוצה לסיים את 12 שנות הלימוד כבורג נוסף במערכת בהצלחה ובכבוד, ולצערי, אני מרגישה שאין באפשרותי לעשות זאת. אני משקיעה בלימודים, אך איני מצליחה לעלות ממדרגת ה-70, שלצערי משתקעים בה בכיתה י״א.

"אני 70 לא כי בחרתי להיות 70, אני 70 כי המערכת אילצה אותי להיות כזו" (צילום שאטרסטוק / Diego Cervo)

אני 70 לא כי בחרתי להיות 70, אני 70 כי המערכת אילצה אותי להיות כזו. אני 70 כי אף אחד לא רואה אותי כ׳שחר׳. אני 70 כי חייב להספיק את החומר לקראת הבחינה באזרחות, אז אין זמן להסביר על המאורעות בעמונה. אני 70 כי לתגבר אותנו בתנךהסטוריהלשוןמתמטיקהאנגלית חשוב יותר מלעשות לנו שעת חינוך בכיתה.

מערכת החינוך אינה יכולה לדרוש מתלמידים בני 16-17 להיות רובוטים. נולדנו למציאות מלאת פיתויים וגירויים. אני יושבת בשיעור ספרות והשוונץ של המורה בשיער מעניין אותי הרבה יותר מ״כל החיים לפניו״ של אמיל אז׳אר. כי ישנתי 4 שעות בלילה, ואני כבר אחרי 8 שעות שאני יושבת על כיסא, מול שולחן-ומצפות לי עוד שעתיים כאלה. ורק עוד 45 עד שיגיע הסופ״ש, וגם בו; אלמד ל-3 מבחנים שיש לי בשבוע הבא, שגם בהם וודאי אקבל 70.

לוח מבחנים עמוס של שחר כהן

מדינת ישראל של שנת 2030 תצטרך גם סופרים, וזמרים, ורקדנים, ופקידים וטלפנים וכאלה שיעסקו בחינוך. לתת למדינה, לא בהכרח אומר לתת 5. וכן, מערכת החינוך מאלצת אותי לשנן, ללמוד בע״פ, להקיא חומר על דף, ולשכוח אותו ברגע שאני מגישה את טופס הבחינה למורה. מערכת החינוך ובראשה, השר נפתלי בנט, התלמידים והנוער במדינת ישראל הם העתיד, הם השאיפה והחלום למדינת ישראל טובה יותר, הם החיילים והחיילות אשר צריכים בעוד כשנה וחצי להגן על הארץ הזו. והלוואי שהייתי מצליחה לחשוב על להחזיק נשק ביד, כי אז ילמדו אותי לחשוב, באמת לחשוב, ולא לפעול על אוטומט.

"אהבתי מאוד ללכת לבית הספר, באמת-לא כקלישאה" (צילום: שאטרסטוק / Nattanee)

אהבתי מאוד ללכת לבית הספר, באמת-לא כקלישאה. מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת ללמוד בכל יום משהו חדש, ואני באמת משתדלת להעשיר את הידע שלי בכל מיני תחומים. השנה, איני מרגישה שאני מצליחה ללמוד. כי אני לא לומדת, אני משננת, מקיאה ושוכחת. המורים והמחנכים בבתי הספר, מסכנים גם הם, כי הם חווים את תסכולינו וסופגים את ההאשמות שלא באשמתם, כי גם הם, סך-הכל ברגים במערכת.

ואחרי זה המבוגרים אומרים ׳הדור הזה׳, מתלוננים על הנוער של היום, ששותה בלי דעת בפארקים בימי שישי בערב. בואו לא נשכח שגם גמלים, אחרי תקופה בה הם מהלכים בחום בלי לנוח, או לראות את האור בקצה המנהרה-שותים ללא תחתית כשהם מגיעים לנווה מדבר.

אני לא 70. אני שחר, והלוואי שהייתי יודעת מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה, כי לא מלמדים אותי לחשוב, מלמדים אותי מה לחשוב.

.

** התפרסם לראשונה בפרופיל הפייסבוק של שחר כהן




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה