אז ליקקתי תות

נונה מודה בנסיינות כפייתית: עבורי לשכב עם אישה זו פשוט עוד תנוחה בסקס. עוד מעט שמחה היתה הופכת אותה להומואית מהמניין

12/06/2011
נונה ד. קבלו עדכונים מנונה
  • RSS
» קהילה נכבדה, רב הדומה על השונה ביני וביניכם

השבוע אני גאה. גאה בעיר תל אביב שהוכיחה שוב שהיא שייכת לקבוצת ערים קוסמופוליטיות וסובלניות דוגמת ניו יורק או אמסטרדם ושאר מקומות נאורים בהם אף אחד לא מודד או מנדה אנשים רק בגלל הסגנון השונה שבחרו בחיי המין שלהם. גאה בחיבוק החם והצבעוני שהעיר שלי מרעיפה על הקהילה, (גם אם מישהו שם בעירייה עושה את זה רק כי הוא מבין את הכוח האלקטוראלי הטמון בנושא).
...

ומעל כל אלה, גאה במיוחד להיות האחות הבכורה של הגאון המוכשר, שעוד בטרם מלאו לו שני עשורים כבר יצר יש מאין והפיק פה את שני מצעדי הגאווה הראשונים, שאחריהם נסללה הדרך לאלפי מבולבלים מינית לצאת מארון הבושה. כי מצעד גאווה קטן לאדם הוא צעד גדול לאנושיות.

ללקק את התות

כמו רבות מהמתבגרות התל אביביות וכיאות לנסיינית כפייתית, גם לי היו בצעירותי כל מיני חוויות לסביות שהיו נעימות ומשעשעות. עבורי לשכב עם אישה זאת פשוט עוד תנוחה בסקס. גם ללא משיכה מינית לבנות מיני אני מודה שאם בחורה בוחנת כגבר את הנשיות שלי ו/או מפלרטטת אתי אני מוצאת עצמי מרוגשת ואיני חפה מכל התופעות של עיניים בורקות, לחיים סמוקות, שפת גוף פתיינית, חרדות בדבר מצב המייק-אפ, והעמסת בליל של מילים והומור שמנסים לחפות על מבוכה מהמעמד ומהחלל המכושף והמלא בענני חשק וזימה.
...

מניסיון, גברים נופלים שדודים עם לשון משורבבת ומריירת לרעיון של פנטזיה עם שתי עלמות חן במופע פרטי, כך שאם יש באמתחתך התנסויות לסביות דעי שיש בידיך מידע חשוב וכדאי להשתמש בו בתבונה (אם בכלל), כי מהרגע שהוא ידע שליקקת איזה דובדבן או שניים, יכול החרמן שלצדך לחפור לך השכם והערב ולדחוק בך בנדנודים בלתי נלאים שתביאי איזו חברה ותממשי עבורו את הסרט הכחול שרץ לו בראש.

...

גאווה ודעה קדומה

גם אם נישקתי כמה שפתיים רכות וטעמתי פה ושם עסיסי נשיות משפתיים נחבאות, אני רחוקה אלפי מילין מלהיות לסבית. אם כבר, אפשר בקלות לומר עלי שאני הומוסקסואלית לא מוצהרת. קהילה נכבדה וגאה שלי, לו רק הייתם יודעים שרב הדומה על השונה ביני וביניכם אין לי ספק שהייתם מתעלמים מהפרט השולי של היותי נקבה ומעניקים לי אזרחות של כבוד. שהרי אנחנו חולקים כל כך הרבה דברים משותפים כמו: חוש אסתטי, חדות אבחנה ומלחמה בלתי פוסקת בשומן. מקדש הנעורים וחיצוניות חשובים לנו מפנימיות – כולנו יודעים שיופי פנימי זו מכבסת מילים לכיעור חיצוני. כמוכם, גם אני ניזונה ממחמאות, קטנונית, רכלנית ומרוכזת בעצמי ומעל כל אלה – גם אני מעדיפה שהגברים שלי ייכנסו אלי בדלת האחורית.

...

לקוראיי מעקמי הגבה המדקדקים בכללי הפוליטקלי קורקט: אני יודעת שזה ממש נמוך להנציח סטריאוטיפים, אבל לעשות הכללות ו/או לשמוח לאיד ו/או לבעוט לכל עבר בפרות קדושות הם בבחינת תענוג צרוף עבור טיפוס רדוד כמוני. לא אכפת לי מכל מיני דוגמאות בודדות שאנשים מטיחים בפני כדי לנסות ולנפץ סטיגמה מסוימת. אז יאללה, נא להתפשט מגלימת ההתחסדות ולעטות קצת צבעוניות – בסופו של יום מדובר במצעד הגאווה ולא בפסטיבל חסידים!

יחי ההבדל הקטן

השוני היחידי, אך המהותי מאין כמוהו, שבגינו איני יכולה באמת להיות חברה מן המניין בקהילה, הוא שבעוד שאני משביתת שמחות ויושבת בית, הם דווקא חיים משמחה לשמחה ומאפטר אחד למשנהו. מה שפחות או יותר מבטיח לנו שגם עוד עשרות שנים לא יצטמצם חודש הגאווה ליום אחד. שלא כמו אחיו הדהויים (יום האישה הבינלאומי, יום כדור הארץ, יום ללא עישון וכו'), ציון ההפיכה הזאת יימשך לעד על פני חגיגות בלתי פוסקות - תסמכו על ההומואים, הם לא יתנו לחרפה כזאת לקרות כי אוחצ'ות הם קהילה עליזה תרתי משמע.

מה שיפה בחוגגים העליזים הוא שלא די להם בחינגות ואפטרים מקומיים, בכיף הם גם יגמאו קילומטרז' עד מעבר לים רק בשביל לפזז בעוד מרחץ זיעה גברי וצבעוני. הרי לא יעלה על הדעת שאפילו הפמיניסטית האדוקה ביותר תרכוש כרטיס טיסה לבריטניה במקרה ויציינו שם 100 שנים לתנועה הסופרג'יסטית שהשיגה זכות ההצבעה לנשים, ותהיו בטוחים שזה לא יהיה פסטיבל עליז או מפגן אש מרהיב של שריפת חזיות.

באנו חושך לגרש

אז אתם יכולים להמשיך לקרוא להם מתרוממים, אוחצ'ות, אוכלים בתחת ושאר כינויים, אבל היופי הוא שלצד מדינה שהולכת ומקצינה בעמדותיה הלאומניות ושנוהרת באמונה עיוורת אחרי כל מיני רבנים ושאר שרלטנים בשירות אלוקים, מתקיימת מדינת תל אביב. במדינה הזאת לא סופרים את צרי המוח שיכולים לצקצק בלשונם ולרטון עד מחר, או להצטרף לפנתיאון האופל והאיוולת לצד מנחם בן, אריאל זילבר ושאר הומופובים. אלה יכולים לצפות מהצד כיצד החבורה העליזה והמוכשרת הזאת מאיישת תפקידים בכירים במקצועות נחשבים ונחשקים, והחשוב מכל - מקימה בית ומשפחה בישראל גם ללא ברכה מבית הדין הרבני.

...

לבלוג של נונה.ד

צילומים: Gettiimages




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה