עזבו את "האחת" ו"האחד"

"אם המטרה האמיתית בריאליטי "חתונה ממבט ראשון" היא זוגיות מוצלחת אזי אולי עלו פה על משהו", טוענת דנה ארידור. "לא עוד אינסוף אפשרויות מבלבלות ל"אחת" או ה"אחד" וחיפוש מתסכל אחר ה-אהבה"

מאת: דנה ארידור

תכנית הריאליטי החדשה "חתונה ממבט ראשון" הקפיץ את העולם בסולם ההזיות עוד כמה שלבים. מה שהכי בולט כאן לדעתי זה ההתנגשות בין ההתמקדות בפרט ואושרו מול עולם הערכים של פעם כמו ערך הנישואין והמשפחה. הרי עולם הערכים ההוא פשט את הרגל וכולנו עולים לרגל אל האושר הנכסף של עצמנו אנו. אנחנו האמצעי. אנחנו המטרה ומי כמוני מתחבר לזה.

אבל לא יכולתי שלא לתהות על הרעיון הזה של התכנית. או שהוא גאוני – כי זה בעצם חזרה ל"שידך" של פעם – נישואים הם לא יותר מעסקה; כלכלית/מעמדית ובעולמנו הריקני של הריאליטי – השגת חשיפה לפרט ורייטינג לחברה. בתכנית המועמדים עוברים סינון די רציני (מדעי ופסיכולוגי) לפני שמשתדכים. לא לכולם נמצא שידוך. זה מעלה אולי את הסיכויים להתאמה על פי הצרכים שלנו ובטח שמעורר אצל הקהל בבית אמון בתהליך.

הרי, הסיכויים להצלחת הזוגיות גבוהים יותר כך מאשר התאמה כלכלית או מעמדית. אבל פה נשאלת השאלה, בהנחה שננטרל את הציניות של אינטרסי רייטינג וכו', אם המטרה האמיתית כאן היא זוגיות מוצלחת אזי אולי עלו פה על משהו. לא עוד אינסוף אפשרויות מבלבלות ל"אחת" או ה"אחד" וחיפוש מתסכל אחר ה-אהבה, אלא מתן אפשרות, אולי הטובה ביותר לזוגיות המושתת על הצרכים האישיים שלנו, קווים אישיותיים והיכולות הקוגניטיביות שלנו.

חתונה ממבט ראשון

אולי כל מה שאנחנו צריכים זה את הבנזוג האולטימטיבי לחיים, שיעבור איתנו את השמחות והמשברים, ישא יחד איתנו בעול החיים ולא אהבה תשוקתית, לא ממומשת ומסתורית. אולי זהו תמצית אושרו של האינדיווידואל – להיות יחד. בסוג של שותפות כנה ולא אהבה זמנית היודעת עליות ומורדות.

או שהוא אווילי להחריד ורק מחדד את הכיוון הזה שכולנו הולכים אליו: האושר של הפרט כערך עליון. אם הקונספט הוא זוגיות בסופו של דבר , הרי כל הדרך למימושה, נעשית בנפרד. הזוג המאושר לא מכיר בכלל אחד את השני. כל אחד מתרגש מהחתונה עם עצמו ועם החברים והסביבה כשאין לו מושג מי הפרטנר שלו. כי ת'כלס, מה חשוב הפרטנר. כזה או אחר. העיקר זה אנחנו.

חתונה ממבט ראשון

אין לי מושג מה קורה בהמשך הדרך. האם  יש נקודות יציאה מהתהליך ומה אחוז האנשים שמחליט בכל זאת להשאר. אני יכולה לנחש שרוב הזוגות נפרדים. כי מה אנחנו באמת מחפשים? מה יעשה אותנו באמת מאושרים? זוגיות אמיתית ארוכת שנים ? אהבת אמת לא ממומשת? או חוויה מרגשת שתירשם לנו בספר החיים? ואם זה מגיע עם חשיפה בטלוויזיה אז בכלל.

אנחנו אוהבים להתנסות, לזכות בהכרה של מספר גדול ככל שניתן של אנשים, אפילו להתנסות במעין חתונה , רק בשביל שמלת הכלה.. אבל לא באמת התכוונו "להתקע" לחיים שלמים אם אותו אדם. רובנו לא באמת מחפשים את האושר במסגרות של פעם. רובנו מחפשים את האושר המזוקק אינדיווידואלית לאדם עצמו ועד שלא ימציאו את הריאליטי בו אנחנו מתחתנים עם בבואתנו, ניאלץ להסתפק במה שהכי קרוב לזה.

** הכותבת, דנה ארידור, העלתה את הפוסט במקור לדף הפייסבוק שלה