אמא כתבה ספר

הרבה אמהות מסתובבות עם החלום להוציא ספר ילדים. ענבל דיסקין-סלע כתבה על מפיות מקדולנד'ס והגשימה אותו, פלוס דיסק נלווה שהלחין לה שלמה גרוניך

30/05/2011
משפחה קבלו עדכונים ממשפחה
  • RSS
» להקשיב לרוח, העטיפה והדיסק

בימים אלו יוצא לאור ספר הילדים "להקשיב לרוח", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, שאני כתבתי והמאיירת איה גורדון-נוי איירה בכישרון רב. מדובר בספר מוזיקלי מאוד מפני שמצורף אליו דיסק בהלחנתו של שלמה גרוניך ובקריינות של מנשה נוי. “להקשיב לרוח", שכותרת המשנה שלו היא "שירים שנסעו וחזרו", הוא קובץ שירי דרך הנוגעים בסיטואציות רבות ומוכרות הקשורות לנסיעה עם ילדים במכונית, הכול כמובן, מנקודת מבטו של הילד. נתבקשתי לספר קצת על הספר ועל תהליך כתיבתו, ואני כמובן עושה זאת בשמחה רבה.

את הבסיס של "להקשיב לרוח" כתבתי בעיצומו של חופש גדול מופלא אך מתיש, ארוך ורווי נסיעות ברכב עם הילדים. כשאני אומרת נסיעות עם הילדים, רבים מכם ובייחוד ההורים שבכם ודאי מדמיינים מיד את הריבים, את הצחוקים, את ה"אמא צמא ורעב", הפקקים, ה"מתי מגיעים", ה"אני צריך פיפי" וסיטואציות רבות אחרות, שכמובן מצאו את דרכן אל הספר. ובכן, באחד לספטמבר, לאחר אותו חופש גדול, חזרו הילדים לבית הספר. באותו ערב ממש, נחושת התלהבות ומלאה באנרגיות מחודשות לכתיבת הרומן שניסיתי לעבוד עליו לשווא במהלך הקיץ (אני אומרת ניסיתי כי באמת ניסיתי. כתבתי ראשי פרקים על מפיות של מקדונלד'ס, כתבתי דיאלוגים על מגבונים, שלחתי לעצמי הודעות אס-אמ-אס ושרטטתי קווי דמויות בארגזי חול בגני שעשועים), התיישבתי סוף כל סוף לכתוב. אלא שבמקום לכתוב את הרומן נסעה בתוכי לפתע דמותו של אלון, והילד החמוד הזה הקשיב לרוח, וביקש ממני לספר עליו ובכלל על חווית הנסיעה באוטו מנקודת מבטו שלו. כך נולד הרעיון לספר. מעין ספר נסיעות שכל כולו כמעט מתרחש בתוך המכונית.

לאחר שסיימתי לכתוב את הבסיס לספר, הנחתי את כתב היד במגירה, וחזרתי לעבוד על דברים אחרים. בדומה למשפחות רבות אחרות, גם המשפחה שלנו מרבה לנסוע ברכב, בין לחוגים, בין לחברים, למשפחה ובין לטיולים. והאמת לאמיתה היא שהמשפחה שלנו מתחרה בקלות רבה בתחנת המוניות המקומית. וכך, הנסיעות המשפחתיות שלנו הזכירו לי מדי פעם את רעיון "ספר הנסיעות", והחלטתי להציץ במה שכתבתי שוב.

כשקראתי את הטקסט במבט מחודש, הרגשתי שיש לו קצב מסוים. חלק מהטקסטים נראו לי תפורים להלחנה. חלק נראו לי מתאימים לקריינות. חשבתי שיהיה נהדר ליצור מעין ספר נסיעות משפחתי כזה, שידבר בעיקר לילדים, אבל גם יקרוץ למבוגרים. ספר שילדים והורים יוכלו לקרוא ולהתבונן בו תוך כדי האזנה למוזיקה ולסיפורים קטנים בבית, או כמובן תוך כדי נסיעה.

העבודה על הספר התחלקה למעשה לשני ערוצים: ערוץ הכתיבה, העריכה והאיורים, והערוץ המוזיקלי, הוא העבודה על הדיסק. בעבר כתבתי מספר ספרי ילדים, והעבודה עליהם ארכה חודשים. אבל כאן, בעיקר בגלל הממד המוזיקלי שנתווסף, “ההיריון" נמשך הרבה יותר זמן.

תחילה עבדתי על הטקסטים עם העורכת הנפלאה יעל גובר. במקביל, חיפשנו מאייר או מאיירת שתתאים לרוח הספר. רציתי מאוד לשלב בספר קווי מציאות ודמיון שישקפו מעברים מהעולם החיצוני לעולמו הפנימי של הילד, כי זוהי רוח הספר בעיניי. הרגשתי שסגנון שמשלב קולאז'ים ואיורים יתאים מאוד לספר, וברגע שראיתי את עבודותיה של איה גורדון-נוי ידעתי שמצאתי. לשמחתי הרבה, איה התחברה מיד לחומרים, והחלה לעבוד על האיורים. בד בבד עבדנו גם על הדיסק, כשעל מלאכת ההלחנה מנצח שלמה גרוניך. כבוד גדול היה לי, שמחה והתרגשות מרובה על כך שאהב את החומרים. על מלאכת העיבודים הופקד המפיק המוזיקלי עידו קגן, אחד מהיוצרים ומהמקימים של קבוצת מיומנה. עידו, מוזיקאי מוכשר, עיבד את המוזיקה כך שתישמע מלאת רבדים ומתוחכמת, כשהוא מכוון לכך שכל הגילאים יוכלו להנות ממנה. מנשה נוי הופקד על מלאכת הקריינות, ועשה זאת בחן, בהומור ובטוב הלב האופיניים לו. הזמרים המוכשרים אוהד שרגאי, ויקי בר-אל פרי ואוהד קוסקי, נרתמו לשיר ולחבורה הצטרפה גם חבורת הנגנים המדהימה: שרון פטרובר, איל תלמודי, אלון תמיר, רני שוחט, אסף חכימי, אריק דה-מאיו ורעות קגן. להקת קווינטה וחצי עשתה קולות רקע. ובכן, כפי שאתם ודאי מתארים לכם, עד מהרה הפך הפרויקט למעין ]פרויקט קבוצתי ומהנה עד מאוד, ואני ביני לבין עצמי התבדחתי: הילדים רבו קצת באוטו, וכל העולם הצטרף לנסיעה.

בספר עצמו משולבות סיטואציות שודאי מוכרות לרבים מאיתנו, ונראה לי שכל אחד ואחת יכולים למצוא את עצמם בספר, בין בנקודת הראות הילדית, ובין בנקודת המבט הבוגרת יותר. אני מקווה בכל לבי שגם הילדים הקטנים יותר וגם הגדולים יותר יקראו, יאזינו, יתבוננו באיורים, יחייכו ויחלמו עם הספר ועם הדיסק.

ומכיוון שסלונה הוא בכל זאת מגזין נשים, אני מקדישה כאן את אחד השירים המופיעים בספר ובדיסק: "אמא דיילת" בהלחנתו ובביצועו של שלמה גרוניך, לכל ה"אמהות דיילות" שבינינו.

מאחלת לכולנו נסיעות טובות, ומקווה מאוד שתיהנו מהספר!

שלכן ושלכם

ענבל דיסקין




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה