איך ניצלו חיי בן זוגי ובתי?

בשבת נקלע בן זוגה של סמדר לתאונה קשה. יש מי שיגיד שהעובדה שהוא ובתם הפעוטה יצאו ממנה בחיים היא בגדר נס, אבל סמדר יודעת בדיוק מה הציל אותם

התפרסם לראשונה בפרופיל הפייסבוק של סמדר כפרי

ארוך, אבל אולי הפוסט הכי חשוב שאני יכולה לכתוב:

אם עברתם גם אתם בשבת בצהריים בצומת אלישמע וראיתם את הרכב המרוסק שמרוח הפוך על עמוד רמזורים- בטח חשבתם שאין מצב שמישהו יצא משם בחיים.

גם אני הייתי שם ולא חשבתי שמישהו יצא משם בחיים. חשבתי את זה במהלך 5 השניות שעברו לפני שהבנתי שהרכב המרוח הזה הוא הרכב של בן הזוג שלי, שנסע בו עם הילדה הקטנה שלנו.

אבל הם שניהם בחיים, שניהם מרגישים טוב, שוחררו תוך כמה שעות מהמיון וכרגע ישנים מחובקים במיטה ובבית. לשמחתי גם הנהגת הפוגעת יצא בחבלה יחסית קלה בלבד (וכאן גם המקום לומר שעוד לא ממש ברור איך התאונה הזו קרתה בדיוק, ואני לא עסוקה בלהאשים. בעיקר שמחה שאף אחד לא איבד את החיים שלו כאן).

נהוג לומר על אירועים כאלו ש"הם יצאו בנס", ש"היה כאן מזל גדול", או ש"מישהו שמר עליהם מלמעלה". אבל האמת לאמיתה היא שהיו כאן כמה דברים חשובים בהרבה שבזכותם המשפחה הקטנה שלי בחיים וביחד.

הרכב של בן זוגה של סמדר כפרי אחרי התאונה (צילום מפייסבוק)

הרכב

כשחיפשנו רכב לקנייה לפני כמה שנים, כשהייתי בהריון וידענו שעוד מעט נהיה אחראים לחיים של מישהו אחר- יכולנו לקנות רכבים זולים יותר, מפנקים יותר, מגניבים יותר. אבל הקריטריון הראשון שהוביל אותנו היה בטיחות. וליתר דיוק- רכב שיש לו חמישה כוכבים במבחני ריסוק בינלאומיים. מסתבר שזה אחד הקריטריונים שהכי פחות נכנסים לשיקול בקרב רוכשי רכבים בישראל. תזכרו את זה בכל פעם שאתם שומעים על עוד תאונה קטלנית.

בסוף בחרנו בטויוטה יאריס מודל 2013. הטויוטה שנפרדנו ממנה היום מילאה את תפקידה במלואו כשהשילדה שלה שמרה על פנים הרכב בפגיעה צדית עוצמתית, וכשכריות האוויר הצדיות שלה נפתחו ומנעו מהגולגולת של אהוב ליבי להתפזר על החלון. תודה לטויוטה. אני אוהבת אתכם לנצח.

כיסא הבטיחות לילדה 

כמו צמד תולעי האינטרנט החרדתיים שאנחנו, את כיסא הבטיחות לרכב קנינו אחרי שחפרנו ברשת לרוחב ולאורך. גילינו שגם אם כל הכיסאות שנמכרים עוברים תהליך של תו תקן ומבחני בטיחות, קיימים ביניהם הבדלים תהומיים מבחינת ציוני המבחנים וסוגי תווי התקן. הלכה למעשה, אם אתם לא בודקים טוב איזה תו תקן הכיסא קיבל ומה הדירוג שלו במבחני ריסוק, אתם יכולים לקנות כיסא שברגע האמת פשוט לא יתפקד.

הכיסאות שקנינו (אחד לכל רכב) היו יקרים. מאוד. כמעט ולא קנינו אותם בגלל זה. אבל הם עמדו בתקן האירופאי המחמיר ביותר, ונבדקו גם לתאונות צד, ולא רק לפגיעה חזיתית (וחשוב לבדוק גם את המידע הזה). אז חרקנו שיניים, נעזרנו בסבא וסבתא בהשתתפות, וקנינו אותם.

הנה למה זה היה שווה כל שקל:

הבת שלי יצאה ללא פגע מפגיעה צדית ישירה, פלוס סיבוב מטורלל ב-360 מעלות, פלוס התהפכות והעפה של הרכב, פלוס התקפלות על עמוד. הכיסא החזיק אותה בשתי נקודות עגינה על הגוף, הגן על הראש הקטן שלה מכל צדדיו בכל הטלטלות האלו בעזרת שילדת הברזל הכבדה שלו והריפוד המאסיבי שעוטף אותו, ועמד בגבורה בקרקס הצנטריפוגלי שעבר על הרכב, בלי לזוז מילימטר.  הרופא שקיבל אותנו במיון תפס אותי לשנייה אחרי שסיים את המשמרת:

"את חייבת לרשום ולפרסם את הכיסא שהיא ישבה בו. הוא הציל לה את החיים".

אז במקום לפרסם את הכיסא הזה ספציפית (שהוא כבר מודל ישן יחסית), אני מפנה אתכם לאתר של אבי ורון, שעושה עבודת קודש בכל מה שקשור להנגשת המידע החשוב הזה לציבור. תמצאו שם הסברים, קישורים, ודירוגי כיסאות עדכניים. שווה כל שנייה שתקדישו לקריאה.

כיסא בטיחות לרכב יכול להציל חיים (צילום: שאטרסטוק)

איש אחד מיוחד

הנה הסיבה השלישית. הסיבה שבגללה אני מתכוונת לצעוד לחנות אחת בכפר סבא עם זר פרחים ולתת חיבוק ענק לאיש אחד שעובד שם:

לפני כמה ימים בת הארבע הדעתנית שלי התלוננה שכבר לא נוח לה בכיסא הבטיחות. שהיא רוצה לשבת על בוסטר כמו גדולה, וכמו החברים שלה. חשבתי לעצמי שיש הגיון בזה, והרי בוסטרים זה דבר חוקי ולגיטימי לגמרי בגיל ובמשקל שלה.

ליתר ביטחון, נסעתי איתה ל"בייבי אאוטלט" בכפר סבא. אין לי שום בעיה לפרסם ולפאר כאן את שמם, כי כל רווח שלהם כתוצאה זה כאין וכאפס למתנה שאני קיבלתי מהם.

החנות הזו לא קרובה אלי במיוחד, אבל נסעתי לשם כי זכרתי מישהו ספציפי שעובד בה. זכרתי שהוא פריק של בטיחות ואיך לימד אותי לפני כמה שנים התקנה נכונה של כיסא בטיחות (שבלעדיה הכיסא לא שווה כלום, ומסתבר שבערך 70% מכיסאות הבטיחות מותקנים לא נכון), וידע לומר לי בדיוק מה לחפש ולבדוק ברכישת כיסא.

מצאתי אותו שם וביקשתי שימליץ לי על בוסטר טוב. איש אחר אולי היה עושה בדיוק את זה- ממליץ על משהו, מבצע את המכירה, ושולח אותי לדרכי.

הוא עשה משהו אחר. הוא ביקש קודם כל לראות מה כיסא הבטיחות שמותקן לי ברכב. אחרי שראה אותו, אמר לי שהוא לא הולך למכור לי בוסטר, כי הכיסא המעולה שלנו יכול לשאת את הבת שלי עוד כמה שנים טובות ועד 30 ק"ג.  הוא הדגיש שהבוסטרים אולי חוקיים, אבל בטיחותיים הם ממש לא.

הוא גם הראה לי איך סוויץ' קטן בכיסא שלנו שלא הייתי מודעת אליו הופך את הישיבה של הבת שלי במשקל ובגובה הנוכחי שלה לנוחה בהרבה ובטיחותית יותר, וליתר ביטחון גם בדק בדקדוק עם המושב מותקן כהלכה.

הבת שלי התאכזבה מאוד כשלא חזרה באותו יום הביתה על בוסטר חדש כמו גדולה. גם אני קצת התאכזבתי בשבילה.

האכזבה פינתה את מקומה היום להרגשה אחרת לגמרי. בלעדי הביקור בחנות, ואם הייתה יושבת על בוסטר שמישהו אחר כן היה מוכר לי- היא לא הייתה היום בחיים. חד וחלק.

זה עובד ככה, אנשים: אין שום מקום לטעויות בכל מה שקשור לבטיחות שלכם בכביש. החוליה החלשה ביותר שתאפשרו בכל במערך הבטיחות של הרכב והנהיגה שלכם- היא זו שיכולה לעלות בחיים של האהובים שלכם.

תבדקו, תחקרו, תשאלו, ואל תחסכו שקל על הבטיחות של המשפחה שלכם. אל תסמכו על כישורי הנהיגה שלכם שיצילו אתכם מכל פגע. אל תוותרו על מושב בטיחות מעולה גם באוטו של הסבתא. לכו לאיש מקצוע שיקשור לכם נכון את הכיסא, וילמד איך קושרים נכון את הילד. תהפכו מבחני ריסוק לשיקול אמיתי ברכישת רכב. אל תתרגשו מהילד שלכם ששונא לשבת בכיסא בטיחות או מבקש רצועות משוחררות. אל תקנו בוסטרים – זו חתיכת קלקר עלובה שלא תגן על הילד שלכם בשום תאונה משמעותית. תהיו זהירים, תעיפו את הסלולרי המזורגג למושב האחורי, ותתרכזו רק בכביש.

המשפחה שלי בחיים. זה היה יכול להיות אחרת לגמרי.

ועוד אחת קטנה לפני פיזור

אחרי התאונה יצאו מהרכבים שלהם המון אנשים שהגישו עזרה והיו שם עוד לפני שאני הגעתי לאזור והבנתי מה קרה, וגם אחרי.

בתוך הכאוס המטורף שאני והמשפחה שלי הושלכנו אליו, היו שם אנשים זרים לחלוטין אחד לשני שעבדו ביחד כאילו הם יחידה ותיקה מובחרת בצבא.
כל אחד מילא תפקיד- אחד שלף את הקטנה מהרכב, שנייה טיפלה בה ונתנה מים ודאגה ליידע את ההורים שלי בטלפון שיגיעו, חבורה אחת הייתה עסוקה בחילוץ בן הזוג שלי, אחרים טיפלו בנהגת של האוטו השני, פראמדיק שהיה שם במקרה הגיש עזרה ראשונה, בחורה צעירה בדקה מה להביא לי מהרכב שלי לפני שעליתי לאמבולנס עם הקטנה, מישהו עזר להרגיע אותנו, אחד אחר התקשר למד"א ועוד המון אנשים שפשוט היו שם ועזרו בכל דבר קטן.
הכל ביעילות מופלאה, הכל בעדינות, והכל פשוט במטרה לעזור.

לא יכולתי בתוך כל זה לעצור ולקחת שמות ולהודות לכל אחד באופן אישי, אבל אתם מדהימים – אני אוהבת אתכם, ואני מודה לכם שהייתם שם בשבילנו היום