למה לתת לתינוק בשר?

"מה זאת אומרת הילד צמחוני?" הזדעזעה האחות בביקור בטיפת חלב. מיה מיטב-מגן על תזונה בריאה לילדים

23/05/2011
משפחה קבלו עדכונים ממשפחה
  • RSS
» צילום: Flickr Creative commons-brianna.lehman's photostream

מהבלוג של מיה-מיטב מגן בסלונה

אחת השאלות הנפוצות ביותר המופנות לצמחונית שכמותי, היא: "אבל מה את אוכלת...?" כאילו כל העולם כולו סובב סביב מנות בשריות שונות ומגוונות, ושאר המאכלים מכונים בשם המשמים 'תוספות', ותפקידם היחיד הוא לקשט ולפאר את אותן יצירות פאר ואת כלי ההגשה. "ירקות, פסטה, גבינה – מה עוד"? חקרה אותי פעם איזו דודה ספקנית בקשר לסדר היום הקולינרי שלי, "גם מוצרי חלב לעיתים נדירות" הוספתי שמן למדורה. "אז מה נשאר לך לאכול, ירקות??" הזדעזעה, משמע 'ירקות' זהו דבר מזון אחד בלבד ולא עולם שלם, חי ומגוון, מלא כל טוב, הראוי למאכל בסלט או תבשילים שונים, ומכיל כמעט את כל ערכי המזון הדרושים לגופנו. בנוסף, עלים ירוקים, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים למיניהם וכמובן טחינה מהווים חומרי גלם מושלמים לתזונת האדם. אבל מילא אני, שכבר סיימתי את תהליך הגדילה שלי לפני אי-אלו שנים – כאשר מדובר בילדים שלא אוכלים בשר, זו כבר כמעט עילה לזמן את שירותי הרווחה.

הילד צמחוני

"מה זאת אומרת הילד צמחוני?" הזדעזעה האחות כאשר ביקרנו אותה בטיפת חלב באופן חגיגי ודי נדיר במחוזותינו כשמישמיש היה בערך בן שנה. "קודם כל הוא עדיין יונק" גמגמתי "וחוץ מזה אני צמחונית, ואין שום סיבה שתינוק יונק יאכל בשר", ניסיתי להציל את כבודי שהלך והצטמק מרגע לרגע מול מבטה הנוקב של האחות. "אז מה הוא אוכל?" ירתה את שאלת השאלות "ירקות, פירות, שקדים וטחינה" לחשתי "חוץ מלינוק, כמובן".

מישמיש, שקיבל את כינויו בהשראת גזרתו העגלגלה, כמעט וזוכר (מטאפורית) את אותו הביקור. האחות החרוצה  מדדה, שקלה, רשמה ערכים שונים במחשב, בדקה את עקומת הגדילה, ובלי להרים את עיניה מהטבלאות הודיעה לי שהילד סובל מתת-תזונה. "הילד שמן" קראתי בזעזוע עמוק, "טוב, אולי לא תת-תזונה" התנצלה בראותה את פניו הזורחות מבריאות, לחייו השמנמנות וחיוכו המרוצה של היונק "אבל הוא מאד ירד באחוזונים", ולמען הסר ספק באחריותה למצבו סיכמה "תתייעצי עם הרופאה". זחלנו החוצה בהבטחה חגיגית שלא נבוא שוב בקרוב. עכשיו אני נזכרת שלא התייעצתי עם הרופאה. אופס.

מפאת תזונת השפע, הערכים אותם מודדים בבדיקות רגילות מידי פעם 'קופצים מדרגה', כי זו סטטיסטיקה אשר נקבעת על פי הרוב באוכלוסיה, אז מידי פעם יש לעדכן אותה. ע"פ יצחק בן-אורי, מגה-טבעוני וממשיכו של שלטון בשיטת ההיגיינה הטבעית (בספרו תזונת האדם ובריאותו), רמת החלבונים המומלצת ליום, למשל, היא סביב 50 גרם למבוגר ליום, ואילו בישראל מגיעה צריכת החלבונים לכ-120 גרם. בן-אורי מצביע על הקשר בין רמת החלבון הנמוכה המצויה בחלב האם לעומת יונקים אחרים, אל העובדה שהתינוקות שלנו גדלים ומתפתחים לאט יותר משאר היונקים. מחלות רבות בעולם המערבי קשורות דווקא לעודף חלבונים- לחץ דם גבוה, מחלת כליות, מחלות קיבה ומעיים, הזדקנות מואצת ושלא נדע.

אז מה באמת אוכלים?

מצוידת במידע תזונתי רב-היקף, עיצבתי את התפריט של המישמש הזהוב שלי בתקופת 'המעבר למוצקים' סביב הנקה, ולמורת רוחן של אחיות הטיפה כולה ויוצאות פולין למיניהן – מזון מן החי. לאחר ששה חודשי הנקה אקסקלוסיביים, כשהתחיל היונק לגלות סימני עניין במזון נוסף, התחלתי לתת לו לטעום עוד מאכלים. הרעיון הכללי הוא שמלבד חלב-אם (או תמ"ל) ניתן לתינוק שלנו מזון אורגני, חי וטרי, שיאכל בסמוך לרגע ההכנה שלו.

'אוכל חי וטרי הוא ללא ספק המזון בעל הערכים התזונתיים הגבוהים ביותר. הוא לא עבר שום תהליך עיבוד בו הולכים לאיבוד חלק מהערכים התזונתיים, אין בו חומרים משמרים, רעלים וחומרי הדברה, צבעי מאכל מזיקים, תוספות שונות ומשונות האמורות להחזיק את המזון לאורך זמן על המדפים, והשד יודע מה. כל עוד התינוק יונק – הוא מקבל מחלב אימו את כל צורכי המזון שלו, אנו רוצים להכיר לו את עולם המזון המזין, הטוב ביותר עבורו. אז למה לא לתת לו מה שקיים בטבע בשפע – פירות וירקות?' (מתוך מאמר שכתבתי בשם: תינוקות אורגניים).

אז מישמיש שלנו גדל לתפארת, התפתח יפה, רץ, קפץ והיה מבסוט. מלבד הנקות היה זולל בתאבון רב קערת 'דיסה' = שייק (ליתר דיוק, רשק) של: 2 תמרים מושרים ללילה בכוס מים עם ½ בננה, אגס, או תפוח, 2 עלי חסה וכפית חמאת שקדים לארוחת בוקר, וכארוחה נוספת היה אוכל למשל, חצי מלפפון מגורר דק מעורבב עם אבוקדו. החך המעודן שלו לא סבל (עד היום, אגב) מאכלים מלוחים מידי, ויכול היה להעביר ימים שלמים של זלילת פירות טריים ויבשים, ונשנוש פריכיות אורז. כאשר סבתא-רבה ראתה את הפעוט זולל להנאתו פריכית אורז, היא שאלה אם הוא חולה. כי מדוע שילד בריא ירצה לאכול דבר מה כה דל בקלוריות, חומרי טעם-ריח-צבע ושימור?

לקראת גיל שנה, עם קפיצת הגדילה המטאורית שלו – הילד כבר רץ, טיפס וקפץ מכל מקום אפשרי – עיביתי את התפריט גם בירקות מבושלים, כמו: תפוחי אדמה, בטטות, גזר ושאר ירקות, דגנים מלאים כמו: אורז וכן קטניות עדינות, כמו: עדשים כתומות וקינואה. ובקיצור: מרק כתום (טחון בבלנדר יד) עם אורז / דגנים אחרים בפנים לארוחת צהרים משביעה ועשירה בערכים תזונתיים. ובלי אף ציוץ של עוף 'מכובס'.

צילום: Flickr Creative commons-brianna.lehman's photostream




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • Oded Streigold 28/05/2011

    נראה שיש טעות במשפט הראשון בפיסקה שכותרתה “אז מה באמת אוכלים?”. כתוב “מזון מן החי”, והכוונה כניראה ל”מזון מן הצומח”, אחרת לא ברור למה זה למורת רוחן של האחיות… חוץ מזה, כל הכבוד!!!!!

בחזרה למעלה