סרט הודי

כדי להינצל מהמוזיקה המוזרה, הכוריאוגרפיה הבלתי אפשרית והעלילה הדרמטית של החיים שלה, Aunt Petunia מסניפה אלמון הודי

23/05/2011
aunt petunia קבלו עדכונים מAunt
  • RSS
» האלמון ההודי. צילום: flickr: tgerus

סרטים הודים ע"פ הגדרתם הם בעלי עלילה מופרכת, דלי תקציב, כוללים מוזיקה בלתי אפשרית וכוריאוגרפיה סוערת, קורעי לב ונמשכים נצח. וכשכבר נדמה שהכל אבו, מגיע איזה הפי אנד מופרך מהיסוד.

כל זה דומה יתר על המידה לחיים שלי:

העלילה: 3 ביולוגים מתבגרים הורמונליים (לפי הספר) + 2 מאומצים פרועים (לפי הספר) + מפרנס (גר במשרד, מגיע לביקור בשבתות וחגים) + כלב משוגע (ע"ע "מארלי ואני").

ואמא אחת (תפקודית רק למחצה) – ובכן העלילה מופרכת מן היסוד.

תקציבית: נכון לרגע זה, קייטנות החופש הגדול אורבות מעבר לפינה ומצטרפות לשלל תשלומי הוראה מתקנת / טיפולים רגשיים ואין ספור חוגים, ברור שחיי הפכו דלי תקציב לחלוטין.

מוזיקה: חשמלית / בס / פסנתר / סקסופון / קומפקט נייד ברשותם של מקס ומוריץ / כלב נובח / אמא צועקת.

המוזיקה, אם כן, קקפונית ומכאן שגם הכוריאוגרפיה לא בדיוק אגם הברבורים:

הבכור (הרוקיסט) נרגן, מס' 2 (האמן) מקופח, הסנדוויץ' (פוקהונטס) מדוכדכת, מקס ומוריץ; לקויות למידה / קשב / ריכוז ושאר נפלאות מנגזרת ילדי מוסדות נטושים בדימוס.

העלילה קורעת לב והאמא תולשת שערות.  ואז כשנדמה שאבוד לי, פתאום נרגע. צמד המ"מים אחרי מקלחת- רגועים (פחות או יותר), הרוקיסט והאמן בהרמוניה על הגיטרות, פוקהונטס על הפסנתר, הכלב רובץ (בשקט) תחת השולחן ואפילו המפרנס הגיע בזמן להשכבות – הפי אנד.

וכל הפתיחה הזו רק בשביל להגיע לצמח השבוע – אלמון הודי.

האלמון – מטפס ממוצא אסייתי, הגיע לארץ בשנות ה-50. נשיר מותנה (במזג האוויר), פורח בקיץ (מאי- ספט') באשכולות פריחה שצבעם משתנה מלבן לורוד ואדום. הפריחה הלבנה מושכת מאביקים (רפרפים) בלילה והפרחים האדומים מושכים מאביקים (נמלים, דבורים ובעיקר צופיות) בשעות היום.

שמש מלאה או צל חלקי, השקיה בינונית/ מרובה, ובמקרה של הצהבת עלים (בקיץ) ישמח לתוספת ברזל.

הכי יפה על פרגולות (אבל עלול להכתים רצפה בהירה) וחשוב מכל - הריח – הכי לא סרט הודי!

לבלוג של Aunt Petunia




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך