השיחה שהתנהלה שעה לפני שדויד גרוסמן זכה

לראשונה סופר ישראלי זכה בפרס היוקרתי מאן בוקר ובתואר "הרומן המתורגם הטוב ביותר לאנגלית" על ספרו "סוס אחד נכנס לבר" אבל לא כולם ראו את זה בא

דויד גרוסמן זוכה בפרס מאן בוקר 2017 (צילום: Tim P. Whitby/Getty Images)

כשהרשימה הסופית של המועמדים לפרס מאן בוקר היוקרתי התפרסמה ברחבי העולם, אני, מוציא לאור ישראלי, התמלאתי גאווה גדולה.

שעה לפני פרסום שם הזוכה, צלצלתי לחבר טוב שלי מעולם המו"לות ואמרתי לו: "שמעת את הבשורה? יופי. אז אל תהיה איש שבורח מבשורה. מה דעתך לבוא עכשיו ולשתות איתי איזו בירה? עלי".

החבר אמר "עליך? אל תזוז. אני בדרך" ומיד זזתי לבר השכונתי כדי 'לשבת איתו על בירה'. עלי. כשהחבר הגיע, לא אמר 'שלום', ומיד התחיל ב"הדילמה הגדולה ביותר שלי היא אם הסופר האלבני או ההיא מדנמרק יזכו השנה." האמת? הדילמה שלי היתה הרבה יותר פרוזאית… איזו בירה להזמין? קרלסברג או גולדסטאר?

החבר אמר שהוא לא מכיר אף לא בירה אלבנית אחת ראויה, ולכן הוא מהמר על דנמרק, שיש בה למעלה ממאתיים סוגי בירה. כשהמלצרית ניגשה אלינו עם 'מה בשבילכם', החבר הזמין איזו בירה דנית פלצנית שמעולם לא שמעתי את שמה, ואני אמרתי "בשבילי בבקשה גולדסטאר. כי גרוסמן הולך לזכות."

המלצרית, ככל הנראה סטודנטית לספרות השוואתית באיזו אוניברסיטה, פערה זוג עיניים גדולות ואמרה: "גרוסמן? השתגעת?" צחקתי ואמרתי לה שלא יפה להעליב ככה לקוחות, והצבעתי על הקיר שמאחוריה. "רואה את הסומבררו שבעל הפאב שלך תלה על מסמר? אל תאכלי כלום בינתיים, כי בעוד שעה את הולכת לאכול סומבררו ענק."

כשהבירות הגיעו, החבר ואני התחלנו להשתעשע ברעיון שלי שגרוסמן הולך לזכות בגדול ולהביא כבוד עצום לתרבות הישראלית בכלל, ולספרות הישראלית בפרט. החבר שלי שינה את ההימור ואמר שהוא הולך על הסופר האלבני, והמלצרית, בכל פעם שניגשה לשאול אם 'הכל בסדר', לא אמרה מילה נוספת, אבל בעיניים שלה ראיתי 'בחייך… גרוסמן? מה קרה לך?"

Man Booker International Prize 2017 - Winners Photocall

"בוא הנה," אמרתי לחבר שלי. "תאר לך שגרוסמן זוכה. מה שרת התרבות שלנו תעשה? היא תחכה לו בנתב"ג כדי לקפוץ על צווארו כאילו הביא מינימום מדליית ארד בג'ודו? מה אתה אומר?" והחבר עטה על עצמו פרצוף סקפטי והודיע ש"השרה מקסימום תפרסם שעה אחרי הזכיה פוסט לאקוני בפייסבוק שלה."

"מתערבים על בירה נוספת שאם גרוסמן זוכה היא לא תגיב, לפחות לא בשתיים עשרה השעות שלאחר פרסום הזכיה?" והחבר, אידיוט שכאילו נפל מהירח ולא מכיר את ה'סחורה', או ששתי לגימות בבירה הדנית שיבשו את דעתו, נפל במלכודת והסכים להתערב וככה אנחנו שותים בירה שעה שלמה. הוא אומר לי 'הדנית' ואני אומר לו 'זה הזמן של גרוסמן'. והמלצרית שותקת. רק עושה עם העיניים שלדעתה אני דפוק על כל הראש מכמה לגימות של גולדסטאר.

ואז מתחילים לשמוע חדשות ומגיעה הבשורה. גרוסמן. גרוסמן שלנו. ההוא שיש בקרבנו כאלה הקוראים לו 'בוגד סמולן' מבלי שאולי קראו ספר אחד שלו, וכאלה הקוראים לו 'מורה דרך', אולי גם הם לא קראו אותו מעולם. פתאום סוס אחד נכנס לבר. מתיישב לידנו ואומר: ""נו… אז מה אתם אומרים על הזכיה של דויד גרוסמן? אמרתי לכם?"

והחבר שלי מביט בי ולועג: "יא מעתיקן שכמוך. חשבתי שהרעיון של 'גרוסמן יזכה בפרס הבוקר' הוא שלך. לא האמנתי שאתה מסוגל לגנוב רעיונות מסוס. ועוד מסוס שמדבר עברית.

והמלצרית? מביטה בסומבררו הענק התלוי על הקיר בפאב במבט מלא חשש, ופוחדת לפתוח את הפה.

** הכותב הוא חנוך סער, מו"ל הוצאת הספרים "סער"

****
עדכון:
תגובת השרה רגב לזכייה כפי שפורסמה "דוד גרוסמן זוכה השנה בהוקרה רבה בארץ ובחו"ל על כשרונו יוצא הדופן להרטיט את ליבנו. זה מכבר זכתה ההצגה 'אישה בורחת מבשורה', הפקה משותפת של הבימה והקאמרי, המבוססת על ספרו בפרס ההצגה הטובה ביותר בטקס פרסי התאטרון. גרוסמן זוכה בפרס היוקרתי מאן בוקר על ספרו 'סוס אחד נכנס לבר' ואין בליבי ספק, כי גרוסמן הוא בהחלט סוס מנצח בזירת התרבות והספרות העולמית והארצית".