מפלצת מקפיאת דם

ההצגה "אחוזת וייס" בתאטרון תמונע היא שעה וארבעים דקות של קומדיה מוטרפת וסוחפת עם צדדים אפלים ומקפיאי דם. לרוץ לראות

11/05/2011
אורית בראון אגמי קבלו עדכונים מאורית
  • RSS
» איכות בלתי מתפשרת, צילום: אביבית לוי

ההצגה אחוזת וייס בביצוע אנסמבל אספמיה המופיעים בתיאטרון תמונע בתל אביב, שמה בכיס הקטן את כל ההצגות שראיתי לאחרונה בתיאטרון הישראלי הרפרטואי. לצערי, תיאטרון המיינסטרים בישראל מעלה לעיתים תכופות מדי להצגות שכל מטרתן לשעשע את מנוייו ברמה הכי בסיסית, לא מעניינת ולא מרגשת. לא ההצגה הזו של תיאטרון תמונע.

"אחוזת וייס" היא תיאטרון במיטבו. שעה וארבעים דקות מזוככות, מדוייקות, ללא רגע אחד שאינו נכון, מדויק, אין ירידה בעניין ובריכוז ולו לשבריר. הקהל נשאר מרותק ומובל מבלי שהרגיש מחלק קומי, הזוי ומוטרף, הסוחף את הקהל  לצחוק רם לחלק שני אפל ואיום, בו קופא הקהל בכסאו ומתחלחל.

איכות בלתי מתפשרת

כל המרכיבים ביצירה הם מעולים: מחזה, משחק משובח, בימוי מעולה של דליה שימקו, תלבושות מצויינות, תפאורה מינימאלית אך משכנעת, מוסיקה טובה שמעצימה את הטקסט והמשחק והתנועה המצויינים.

הפקה תוצרת כחול-לבן שיכולה להתמודד מול הצגות ותיאטראות מובילים בעולם. מן הראוי שקברנטי התיאטרון ייזמו מסע הופעות כזה בתרגום לשפות אחרות. תיאטרון תמונע - לא הבימה, לא הקאמרי ולא בית לסין, שזוכים לתמיכה יותר משמעותית מהמדינה וגובים עבור כרטיס כניסה ועבור מנויים הרבה יותר. תיאטרון קטן, ברחוב צדדי בדרום תל אביב, שממוקם בהאנגר עם תקרה גבוהה. האולם בו ישבנו, מכיל כמאה מקומות והיה מלא עד אפס מקום. הקהל ידע למה הוא הגיע והוא אמנם זכה לאיכות בלתי מתפשרת.

אחוזת וייס, צילום: אביבית לוי

גנגסטרים, הימורים וזונות

הסיפור הוא של משפחה יהודית לא שגרתית משפחת וייס - גנגסטרים, העוסקים במועדוני הימורים וזנות  בקנדה. את המשפחה מנהלת ביד רמה האם (הפאפא של המשפחה-הדון, חולה, ואישתו אדית תופסת את המושכות) האם (כעין דונה קורלאונה), אסתי זקהיים במשחק מעולה דרמטי-קומי כאחד לכאורה אישה משעשעת, אבל למעשה מפלצת מקפיאת דם.

אחוזת וייס, צילום: חנן טנג'י

למאמא של המשפחה שלושה בנים: הבכור שנשוי לאישה שאינה מביאה יורש, האמצעי - חדל אישים והצעיר - הומסוקסואל שאוהב להתלבש בבגדי נשים ושהוא גם שעיר לעזאזל של המאמא. ההצגה פורשת בפנינו את ההסטוריה המשפחתית הצבעונית והאכזרית בשילוב של שעשוע ודרמה חריפה. היא מתמקדת בשנה אחת בתולדות המשפחה.

שנה שמתחילה באורות במה בהירים ואופטימיים ומסתיימת במרחץ דמים. המשחק של כולם מצויין כאשר השיר הקברטי של הבן הצעיר הארווי וייס במועדון לילה, אותו מגלם ברגישות ובעוצמה עופר אין גל, הוא רגע חזק במיוחד שזכה למחיאות כפיים ספונטאניות וקריאות בראוו.

פשפשתי בחומר לללמוד על המחזאי. הייתי בטוחה שמדובר במישהו בעל שם עולמי. מתברר שהוא משלנו נוריאל טוביאס מחיפה. מגיע לו שאפו. גם לבמאית דליה שימקו, שנעשה לה עוול מתמשך בכך שרבים זוכרים אותה בעיקר כ"נועה בת שבע עשרה" מהקולנוע של פעם ולא על סמך הקבלות המקצועיות שלה היום - יוצרת מרשימה.

מחזאי: נוראיל טוביאס

במאית: דליה שימקו

תפאורה: אלכס ברויטמן

עיצוב תלבושות: דיתי אופק צרפתי

מוסיקה: איסר שולמן

עיצוב תאורה: יעקוב סליב

עוזרת במאית: מיטל חורי

תנועה: ליאת אקטע

שחקנים: אדית וייס: אסתי זקהיים, אדם וייס:אלחי לויט מוריס וייס: אייל רז, הארווי וייס: עופר עין גל, אנדריאה וייס: ליאת אקטע, מוריה כץ: ליאת אזר, לואיזה: קרן חרותי, מק'לחלן: איציק גולן

לרוץ לראות.

>> הפוסט פורסם בבלוג של מאי בלוג




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • תמונה אישית אורית אגמי 11/05/2011

    למי שלא יודע: דליה שימקו גם כותבת פה בסלונה. לא הרבה, אבל כשהיא כותבת זה מהלב ודברים שאני תמיד אוהבת. היא אותנטית וחכמה.

  • מאי בלוג | זנות חיוורת 30/10/2011

    [...] של אסתר הוא העתק חיוור של ההצגה המעולה אחוזת וייס שהיתה גם היא הצגה בבימוייה של דליה שימקו. העלילה דומה, [...]

  • זנות חיוורת | תרבות | סלונה 01/11/2011

    [...] של אסתר הוא העתק חיוור של ההצגה המעולה אחוזת וייס שהיתה גם היא הצגה בבימוייה של דליה שימקו. העלילה דומה, [...]

בחזרה למעלה