עמרי גפן: פרדיגמה חדשה בשיח המגדרי – Co-Leadership

שותפות מגדרית מייצרת ערך גבוה יותר על ידי שילוב ואיזון איכויות גבריות ונשיות. העניין אינו באיזון מספרי, אלא באיזון ושילוב של איכויות מתוך הבנת הכדאיות והערך

עמרי גפן

אילו גברים היו מוכנים שנשים יובילו את החברה האנושית, כנראה שהעולם היה מקום טוב יותר לחיות בו. הרעיון מפחיד גברים, ולמרות שזו הכללה נוראית, היא רלוונטית בעיקר לבעלי השפעה ושררה. כאן טמון חלק מההסבר לאלימות, לתוקפנות, לתחרותיות ולגזענות, שעדיין מסרבים להיעלם. זהו העולם הישן, שהאיכויות החזקות והנחשבות בו היו כוח, שליטה, הון ורכוש, ותוצרים אגואיסטיים. התרבות הארגונית והניהולית לאורך עשרות השנים האחרונות, התמקדה בשאלות של אפקטיביות, אחריות, סמכות, קבלת החלטות והיררכיה. הערכה גבוהה היתה למנהלים שהביאו איכויות של החלטיות, אסרטיביות, כריזמה, תפיסה תוצאתית ופרו אקטיביות. באופן טבעי, גם מנהלות ומנהיגות הביאו איכויות דומות, בעיקר על בסיס ההבנה שזו הדרך להשתלב במערכת שמדברת שפה גברית.

גם השיח המגדרי בפרדיגמה המסורתית התמקד בכוח. אל מול הדומיננטיות והשליטה של גברים הביאו נשים איכויות דומות והתמקדו במאבק וחקיקה. בדו"חות הועדות לקידום מעמד האישה יש בעיקר גרפים ואחוזים, והצעות לחקיקה, וכמעט כלום על הערך שייווצר בשינוי המצב.

העולם החדש הוא עולם של שיתופיות, שינוי מתמיד, תלות הדדית, מורכבות, רשתיות ויצירת רלבנטיות וערך לכל המעגלים מסביב ולא רק עבור בעלי המניות. הוא כולל יותר מושגים שכוללים CO  – Cooperation, Co-Creation, Co-Capitalism, Collaboration, Coopetition ועוד. לא במקרה. אלו מונחים המשקפים שינוי תפיסתי עמוק המתרחש במהירות ובכל תחומי החיים. הסיפור החדש הוא של אמפתיה ואמון, הכלת שונות, הנעה ורתימה, אינטימיות ודיאלוג. באבולוציה של המין האנושי, מה שהיה נכון עד עתה כבר לא נכון, ומי שלא יבין ויתאים את עצמו לשינוי יהיה פחות רלוונטי. לכן מתחייבת גם פרדיגמה חדשה בשיח המגדרי.

אני מציע מושג חדש – Co-Leadership. הניסיון ליצור "שוויון מגדרי" כבר פחות רלוונטי לתהליכי העומק שמתרחשים ומתעצמים. הפרדיגמה החדשה היא של "שותפות מגדרית", המכוונת ליצירת ערך גבוה יותר עבור הארגון והחברה על-ידי שילוב ואיזון של איכויות גבריות ונשיות. העניין אינו באיזון מספרי בין מנהיגים ומנהיגות, אלא באיזון ושילוב של האיכויות השונות מתוך הבנת הכדאיות והערך.

אפשר לדמות את זה לשתי מערכות שרירים. שנים רבות ארגונים, בוודאי המשפיעים ביותר ביניהם (עסקים, תקשורת ופוליטיקה), מתנהלים עם מערכת שרירים אחת דומיננטית ואחרת חלשה וכמעט מנוונת. הגוף יודע להתאים את עצמו, והוא עקום וצולע, אבל משכנע את עצמו שזה טבעי ונכון. חלק מההתאמה באה לידי ביטוי למשל בכך שחלק מהנשים המובילות במערכות האלו מביאות לידי ביטוי דפוסים "גבריים" שלא היו מביישים אף גבר.

הפתרון אינו בהחלפת למערכת שרירים "נשית", אלא בפיתוח שלה לצד המערכת "הגברית". כך הגוף יוכל לנוע באיזון ובמהירות. במצב האופטימלי, לכל מנהיג ומנהיגה צריכה להיות היכולת להפעיל את שתיהן, במקביל ובהתאמה לסביבה ולמצב. במודעות ובבחירה. כך גם ברמה הארגונית והחברתית.

החברה האנושית כיום, ובוודאי בזירות העסקיות, הארגוניות והפוליטיות, נדרשת כיום לפרדיגמה החדשה. אנחנו זקוקים יותר מתמיד להשפעה הנשית. ארגונים נזקקים לכך לצורך רתימת עובדים, קשרי לקוחות וניהול ממשקים. מדובר בהבנה מעמיקה והנכחה של אינטימיות, אמון, אמפתיה, הקשבה וניהול ארוך טווח של מערכות יחסים. הדרך היחידה ליצור את זה היא על ידי שותפות של נשים וגברים, של מנהיגות ומנהיגים. רלוונטיות וערך גבוה ייווצרו רק על ידי איזון עמוק של שתי מערכות השרירים הללו, ברמה האישית, המערכתית והחברתית.

לגברים כיום פשוט כדאי לבנות שותפות מלאה ואמיתית עם נשים. לוותר על השליטה והדומיננטיות. לנשים כדאי לבנות שותפות כנה וישירה עם גברים. שוויון וצדק חשובים, אבל כבר פחות רלוונטיים. אנחנו בנקודת מפנה והזדמנות אדירה לשינוי. כמו כל שינוי, הוא מפחיד. גם עבור נשים וגם עבור גברים. אבל יותר מפחיד להמשיך לצלוע.

.

** הכותב הוא מייסד ומנכ"ל קבוצת גבים

פס חסויות לכתבות יום האישה