למה נהוג שרק הגבר מציע נישואין?

שוויון בין נשים וגברים זה דבר מורכב. ויש ניסיון מתמיד לשבור סטיגמות. לטשטש את הגבולות. לפעמים האתגר המרכזי הוא פשוט לנסות לגרום לבין המין השני להבין מה זה אומר להיות בהריון, ללדת ולהיות אמא בשנת 2017

זה עדיין ברור מאליו, ברוב המקרים, שהגבר הוא זה שמציע נישואין לאישה.

אצלנו זה קרה, לפני שלוש שנים, בדרך חזרה מקמפינג בצפון. בתחנת דלק, בדרך הביתה, פתאום קלטנו שהנייד של בן זוגי נעלם. אולי אבד? או נגנב? נלחצנו כמובן (אני מזה והוא מסיבות אחרות שבשלב הזה עוד לא היו לי ברורות). בנוסף, התברר, שחבר אחר שלנו איבד את הארנק שלו. לא היה ברור מה קורה.

"במקרה" שבועיים לפני היום המדובר בן זוגי התקין אצלי בנייד אפליקציה שמאתרת את הפלאפון במקרה והוא אובד או נגנב. אז אני, בתמימותי, ובמה שנדמה היה לי כתושייה, הצעתי שנשתמש בה לאיתור הנייד. אכן, האפליקציה הראתה את המיקום – באחד הצוקים הסמוכים לחופי תל ברוך. אז יצאנו לדרך, לחוצים ודרוכים.

הוא מנווט ואני אחריו. באש והמים. חייבים למצוא את הנייד שלו. הגענו. הוא חנה והחל צועד במגרש החול. ואני, אחריו. לא שואלת שאלות. זה זמן של קריסס. ואם יש סיכוי… אבל מה הסיכוי? לא ברור. עברנו דרך קבוצת אנשים אחת ואז אחרת. ולפתע פתאום נראה גבר צעיר, מטונף ומוזר, יושב בגופיית סבא, עם תיק גב מרופט כשלצידו בקבוק וודקה שכמעט הגיע לקיצו.

בן זוגי הביט בו ואמר – "נראה לי שזה אצלו". הוא ניגש אליו ושאל האם הנייד ברשותו וההומלס הניד את ראשו בשלילה. אני, לא הבנתי… דבר. ממה שמתרחש. אך לפני שהספקתי לתהות. בן זוגי חייג אל הנייד שלו ואכן – למרבה התהדמה, הפלאפון צלצל אצל אותו ההומלס. אז הוא ניגש אליו בתקיפות ואמר "תן לי את הטלפון שלי עכשיו! לפני שאני מזמין לפה משטרה".

שירלי טמיר ובעלה

ההומלס המפוחד הוציא את הנייד והגיש לו. ואני, בהלם, נזכרתי, רגע, אולי גם הארנק אצלו? אז בן זוגי נבח עליו ואמר "תן לנו מיד את כל הדברים שלנו". ההומלס הוציא שקית עם קופסא לבנה, הגיש אותה לבן זוגי שנראה מופתע, ואז נעמד והחל מתרחק. אני עקבתי אחר צעדיו בזהירות, לוודא שאנו לא נקלעים כאן לאיזו סכנה. לפתע ההומלס שלף מצלמה והחל מסריט אותי. הסתובבתי מבועתת אל בן זוגי, כדי לשאול אותו – מה נסגר עם ההזוי הזה שעכשיו מצלם אותי?!

ואז מצאתי אותו כורע ברך עם טבעת שלופה.

הדבר הראשון שאמרתי זה – "אתה צוחק עלי?!"

המחשבה הראשונה הייתה. כאן? עכשיו?! עכשיו אתה מציע לי נישואין? פה? מול ההומלס הזה? באמצע הדרמה הזו?!

במהרה התברר שה"הומלס" היקר הינו שחקן מוכשר שבעלי שכר. וכשהרמתי את הראש קלטתי שאנחנו למעשה על צוק המשקיף אל הים. וכעת השקיעה צובעת את השמיים. אכן, אחד הרגעים המרגשים בחיי.

זו לא רק ההפקה הזו שהייתה מנת חלקו של בן זוגי. בכללי נדמה שהאחריות לרומנטיקה היא יותר "עליו". הוא זה שצריך לחזר אחריי. לקנות לי איזה תכשיט יפה או זר פרחים ביום האהבה הממשמש ובא. היום שמעתי שאפילו הפרסומות ברדיו, בלי להתבלבל, מוכוונות היישר אל הגברים! ובדיוק כפי שהתרעמתי על כך שיש כיום פרסומות אשר מתייחסות לגבר ככזה שאינו מסוגל לעשות כביסה, אני מוצאת את זה צורם שהאחריות בוולנטיין דיי היא רק שלהם.

שוויון בין נשים וגברים זה דבר מורכב. ויש ניסיון מתמיד לשבור סטיגמות. לטשטש את הגבולות.  לפעמים האתגר המרכזי הוא פשוט לנסות לגרום לבין המין השני להבין. לנסות לגרום לגבר שלך להבין מה זה אומר להיות בהריון, ללדת ולהיות אמא בשנת 2017. מה זה דורש ממך ואיך זה מרגיש. וגם לחפש באופן מתמיד אחר ההערכה שלו.

אבל גם אנחנו צריכות לדעת להתבונן ולהבחין בהם. לראות שגם להם, כגברים, כבני זוג, כאבות, יש את האתגרים שלהם. את הלחצים וההתמודדיות. וגם הם, בדיוק כמונו, זקוקים להערכה בדמות זר פרחים או דובי מזמר. אז מאמי לגבי מחר צפה פגיעה (בדמות מחווה מביכה). ואגב, לפני שתשאל, לא, זה לא פוטר אותך.

** הכותבת היא שירלי טמיר, בלוגרית עם הרבה עוקבים אוהבים ברשת