מנמלה לנמרה

בכל מפגש בבנק אנחנו מרגישות קטנות, רמוסות וחסרות הגנה. די להיות נמלים. מיכל ליבנה מסבירה איך להיכנס לבנק קטנה ולצאת גדולה

02/05/2011
מיכל ליבנה קבלו עדכונים ממיכל
  • RSS
» לנצח את כוחניות הבנקים. צילום: Thinkstock, עיבוד: סלונה

לא סתם אני קוראת להן "נמלים". הנמלה היא יצור קטנטן ועמלני שנותנים אותו כדוגמה לחריצות אין קץ בפתגם "לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם". אבל בעיני היא גם סמל לחיה כזאת פּיצקל'ה, שאפשר למעוך באצבע אחת וזה אפילו לא משאיר סימנים על השיש במטבח.

בכל הסדנאות שלי אני מנחה את תלמידותי כיצד להשתחרר מ"תסמונת הנמלה" ולהיכנס לבנק עם ידע מקצועי, שימוש בשפה הנכונה, הופעה הולמת ועוצמה אישית. אני מסבירה להן שאנחנו לא נכנסות לבנק לבקש טובות או רחמים, להתעצבן או להיעלב. אלה הן בדיוק תכונות שבגללן קל מאוד למעוך אותנו, כמו שמועכים נמלה. אנחנו נכנסות לבנק כדי לעשות עסקים ולנהל את הכסף שלנו בתבונה, ולכן אנחנו חייבות להצליח ולנצח. עסקה מצוינת בבנק תתקיים רק לאחר שריקי וקובי מהבנק יבינו שאנחנו כבר לא נמלים ואי אפשר יותר למעוך אותנו.

שלוש נשים שונות, שלא מכירות זו את זו, סיפרו לי באחרונה איך הפסיקו להיות נמלים. שלושתן נכנסו לבנק וניצחו את הפילים שמעכו אותן.

ברטה

ברטה מתגוררת בקיבוץ מופרט בעמק הירדן. היא בת 78, מתקיימת מהכנסה של 4,000 ₪ מהקיבוץ ועוד 2,000 אירו שהיא מקבלת מאירופה כניצולת שואה.

אחד בשם יעקב, מדלפק קבלת קהל בסניף הבנק בטבריה, מנהל את הכסף של ברטה במשך שנים. בכל ביקור בבנק היא לוקחת מספר, ממתינה בסבלנות בתור, ניגשת ליעקב בזמנה, מבקשת קצת כסף בצמצום ומתוך מחשבה תחילה, אומרת יפה תודה והולכת לתחנה המרכזית לתפוס את האוטובוס בחזרה לקיבוץ. ולפעמים, כשהיא מתקשרת ליעקב בטלפון, הוא תמיד עסוק ואין לו זמן לענות לה אפילו על שאלות פשוטות כמו: "כמה כסף יש לי בחשבון?".

ברטה היתה בטוחה שזה בסדר עד שבתיה, בתה הבכורה, למדה בסדנה שלי שצריך ללכת לבנק לבדוק את הכסף לפי שלושה חלקים:

  1. כמה. כמה כסף יש בבנק.
  2. מתי. מתי הכסף נזיל.
  3. מהיכן ולאן. מהיכן הכסף מגיע ולאן הוא יוצא.

ברטה ובתיה נסעו לבנק בטבריה ופנו ליעקב. יעקב בכלל לא ניסה להבין מה הן מבקשות והפנה אותן לפקידה אחרת, שהתווכחה עם בתיה בסגנון: "גברתי, גברתי", אבל בתיה כבר מזמן לא נמלה שמתעצבנת ונעלבת. בתיה התעקשה לקבל מידע מפורט בשפה עסקית: "אני מבקשת לקבל דו"ח רבעוני על תזרים המזומנים והפיקדונות של ברטה", אמרה, והזכירה בחיוך מנומס ש"יש לברטה חלופות עסקיות מצוינות בבנק מסחרי אחר, ממש כאן מעבר לכביש".

/.

בום. טראח.

תוך פחות מדקה ברטה ובתיה הוזמנו מדלפק קבלת קהל לקומת הבנקאות הפרטית, אל סגנית מנהל הסניף, שהציעה להן כוס קפה, כיבתה את הסלולרי שלה והביטה בצג המחשב על החשבון של ברטה.

"יופי", היא אמרה להן, כולה חיוכים וריגושים, "לברטה יש יותר מ-100,000 אירו שיעקב הפקיד בפיקדון מטבע זר".

מה? שתיהן הביטו בסגנית, וזו בזו, ושוב בסגנית, ושוב זו בזו, עד שבתיה התאוששה ראשונה מההלם וביקשה לראות בעצמה את הצג.

את הסוף אתן כבר יכולות לנחש: בתיה וברטה ישבו עוד שעתיים עם הסגנית, הוציאו את הכסף הגדול מהפריזר, פתחו תיק ניירות ערך, פתחו תוכנית חיסכון לשנה, השאירו נזילות בעובר ושב, קיבלו אשראי נדיב בריבית מינימלית, הזמנה לכרטיס האשראי הבכיר ביותר שניתן, גם הוא באשראי נדיב ובריבית נמוכה, וכן את מספרי הטלפון של הסגנית, כולל הנייד האישי שלה, והתחייבות שכל פנייה ובקשה מצִדן בקשר להון העצמי של ברטה תיענה באופן אישי ומיידי, בלי לקחת מספר לתור בדלפק אצל יעקב.

וברטה בכלל לא ידעה שאישה אמידה כמותה זכאית "לפינוק הזה", כדבריה.

הן יצאו מהבנק ונכנסו לסוכנות נסיעות. ברטה קנתה שני כרטיסי טיסה לפריז, לה ולחבר שלה.

.

חנה

חנה היא רווקה תל-אביבית שהחליטה לנצח את התפרנוּת. היא למדה בסדנה שלי כמה חשוב לנהל משא ומתן עם הבנק, הן על גובה האשראי והן על הריבית, והחליטה להיכנס לבנק לעשות עסקים. היא פנתה לרויטל בשעות קבלת קהל אחרי הצהריים, כשהיא עייפה וסחוטה מיום עבודה מפרך.

בפגישה הראשונה רויטל פשוט מעכה אותה, מפני שחנה היתה נמלה אמיתית. במקום לדבר על "אשראי גבוה יותר לשיפור הנזילות" היא דיברה על "אין לי מספיק כסף, אני צריכה להגדיל את המינוס". במקום לדבר על "הפרויקט החדש שאני מובילה, שיגדיל את התזרים שלי בחודשיים הקרובים", היא דיברה על "הכסף שאולי יהיה לי בעוד חודשיים מעבודה חדשה".

רויטל אמרה לה שהיא לא יכולה "לעזור לה", כי היא עצמאית ויש לה רק מקור הכנסה אחד, וכי היא רווקה, שאין לה עוד מפרנס, והיא לקוחה קטנה ואין לה מספיק ביטחונות. חנה נעלבה, קמה והלכה הביתה וזיהתה בעצמה את תסמונת הנמלה.

כעבור יומיים, בסדנה, היא סיפרה לנו את החוויה הזאת. הבנות אמרו לה לא לוותר, לחזור שוב אל רויטל, אבל הפעם עם "הוראות הפעלה" מדויקות:

  1. להיכנס לבנק בשעות הבוקר, כשאת רעננה, יפה ואסרטיבית.
  2. לדבר עם רויטל על "עסקה". רויטל לא אמורה "לעזור לחנה". היא לא משירותי הרווחה. רויטל מייצגת בנק, ובבנק היא צריכה לתת שירות בהתאם לנוהלי הבנק ולסמכויות שלה.
  3. להציג בפני רויטל דף אחד עם פרטי הפרויקט החדש ותזרים המזומנים הצפוי ממנו וכל מסמך שתומך במידע הזה: הסכמי שיתוף פעולה, קמפיין בפייסבוק וכד'.
  4. לדבר על "הגדלת הנזילות לתקופה של רבעון אחד בלבד".
  5. לא לאפשר לרויטל להיכנס לחייה הפרטיים של חנה, רווקותה ותוכניותיה האישיות, אלא להתמקד רק בהיקף הפעילות הפיננסית עד עכשיו וצפי ההכנסות בעתיד.

זה בדיוק מה שחנה עשתה.

הפלא ופלא.

תוך חמש דקות חנה הוזמנה לסגנית מנהל הסניף. התנהלה ביניהן שיחה נעימה ולבבית מאוד. הסגנית הגדילה את האשראי של חנה, הקטינה את הריבית, הזמינה כרטיס אשראי חדש עם אשראי נוסף ופתחה לחנה תיק ניירות ערך, שאליו היא תעביר בכל חודש 500 ₪ לקרן נאמנות סולידית.

הפעם חנה יצאה מהבנק הרבה יותר גדולה ממה שהיא נכנסה, מפני שהיא הפכה לנמרה ולמדה לנצח פילים.


נורית

לנורית ולבעלה יש הון עצמי נאה מאוד. הם קבעו פגישה עם מנהל הבנק שבו הם מנהלים את חשבונותיהם מזה עשרות שנים, כדי לנהל משא ומתן על הגדלת האשראי והקטנת הריבית. שניהם אנשים עסוקים מאוד אבל הם התפנו מכל ענייניהם, מצאו חנייה ובאו בדיוק בזמן לפגישה שנקבעה להם ביום חול בשעות הבוקר.

אבל מנהל הבנק פשוט לא היה. לא הגיע. איננו. כלום. נאדה.

נורית ממש התפוצצה מכעס, ובייחוד מהעובדה שאף אחד לא טרח להתקשר אליה ולהודיע לה על דחיית הפגישה. היא יצאה מהבנק עם בעלה עצבנית ונעלבת "מהיחס המחפיר" ובלִבה כבר גמלה ההחלטה לעבור לבנק אחר. אבל כשהיא סיפרה לנו בסדנה את הסיפור הזה, כל הבנות אמרו לה לחשוב עוד פעם, טוב טוב, מה קרה ומה יקרה.

"בסך הכל מנהל הבנק לא הגיע", הן אמרו לה, "האם זה מצדיק צעד קיצוני של עזיבת הבנק שבו כבר מכירים אותך במשך שנים? האם בבנק החדש תזכי ליחס מועדף? הרי שם את לקוחה חדשה, את עוד שורה חדשה במחשב שלהם, וגם אצלם לא עובדים רק פיות ומלאכים".

"אבל זה היה כל כך מעליב", היא אמרה.

"את מתנהגת כמו נמלה", אמרו לה הבנות בסדנה, "את יצאת מהבנק בעצבים, לא השגת את היעדים הפיננסיים שלך ואפילו לא הצלחת לקבוע לעצמך בו במקום פגישה חדשה, לתאריך אחר". והן הכריחו אותה לא לוותר, להפסיק להיעלב מ"יחסים מחפירים", להתקשר מהכיתה שלי למנהל הבנק ולקבוע פגישה ליום המחרת.

איזה יופי

"זאת היתה פגישה מצוינת", סיפרה לנו נורית בסדנה כעבור שבוע. "קיבלנו יותר ממה שחלמנו, כולל התנצלות על הפאשלה הקודמת".

נורית הפסיקה להיות נמלה. היא הפכה לנמרה וניצחה, כי נמלים חכמות לא מסכימות שימעכו אותן.

.

נמלים חכמות הופכות לנמרות ומנצחות פילים.

לבלוג של מיכל ליבנה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • תמונה אישית yaels 04/05/2011

    זה לא רק זה. זה גם לבחור מסלול שמתאים לך. שלא תבואי ותצטרכי להתלונן שהתנאים לא מתאימים לך. אם המשכורת שלך מתאימה – לבחור במסלול של מנהלים ואז לבחור מסלול למשל winwin כמו במזרחי, שם לא צריך לשלם ריבית. שיתאים לך אישית. ולהיות בקשר אישי עם הבנקאי שאת מרגישה איתו בנוח.

  • תמונה אישית לימור שיפוני 09/05/2011

    מיכל, ומה עם הנשים שאין להן כסף ולא מובילות שום פרויקט חדש?

בחזרה למעלה