המילון מעודכן להורה המותש: כביסה

מהיום אתם גם מפעל קטן לניקוי, ייבוש וקיפול. בהצלחה

המילון המעודכן להורה המותש - יציאה מהבית

תופעת לוואי מתישה המלווה את התינוק מיום היוולדו, ואשר מתפארת ביחס הפוך לסביבתה: ככל שהילד קטן יותר, כך ערמות הכביסה המלוכלכת שלו גדולות יותר. החל משחר האנושות ניסו בני האדם להבין מדוע פעוט בן שעתיים מייצר שמונים קילו כביסה פר חצי שעה, אך לבסוף הרימו ידיים, אמרו "יאללה, בסדר, נזרום עם זה" וישבו לקפל חיתולי טטרה וחיקויים של חיתולי טטרה ובגדי גוף וגופיות וחולצות ומכנסיים וגרביים, אלוהים שישמור, גרביים. יתרונות: פיתוח יכולת אקרובטית של העברת הכביסה מהמכונה למייבש ביד אחת, תוך כדי אחיזת תינוק ביד השנייה וחיוג עם השיניים לבעלך כדי שיקנה עוד אבקת כביסה. טייסים לא מצליחים לעשות דברים כאלה מורכבים. באמת. זה נבדק בנאס"א עוד בסיסקטיז.

איור: שרית עציץ

דבר המומחה

בכל פעם שאתם מרגישים שאתם טובעים בהררי כביסה, חזרו בדמיונכם 100 שנים אחורה לתקופת טרום מכונות הכביסה והחיתולים המתכלים, לימים שבהם בנוסף לכל הכביסה, היה עוד סל, שמכיל חיתולי בד מלוכלכים מאד, שמצריכים השריה, שפשוף, הרתחה וייבוש. יש נחמה במחשבה הזו, לא? מדהים כמה טכנולוגיה וכמה שינויים עברו עלינו, ולא פחות מכך כיצד תלונות על כמות הכביסה הן עדיין חלק בלתי נפרד מהורות. אז הנה נחמה אחת קטנה בכל פעם שאתם עומדים מול הררי הכביסה: בהחלט היה יכול להיות יותר גרוע. למשל כשאתם מגלים בבוקר שהחיתול דלף, וצריך לכבס את כל המצעים במיטה. רגע, וגם הכרית. והשמיכה. ואולי זה בכלל משהו לחשוב עליו בחיוך בכל פעם שאתם מוציאים חיתול חד פעמי ולא נדקרים מסיכות ביטחון. אז נכון שיש המון כביסה, אבל הי, לפחות אנחנו לא מכבסים חיתולים. קצת פרופורציות ופתאום הר הכביסה נראה יותר כמו דיונה שאנחנו יכולים לצלוח בכמה דקות. עוד סיבה טובה לשמוח שלא נולדנו לפני מאה שנה, חוץ מהעובדה שהיום היינו בני 100.