טיפים לתזונה נכונה על פי הרמב״ם

מתברר שאפשר למצוא כמה עצות חכמות הקשורות לתזונה במקורות ישנים יותר מספרי הדיאטה על המדפים. אספתי כמה ציטוטים חכמים ואת הפרשנויות שלהם. לקרוא, לזכור ולאכול נכון - בשם הרמב"ם

24/11/2016
רחל גרנות קבלו עדכונים מרחל
  • RSS

מציטוטי הרמב״ם אפשר ללמוד הרבה על הרגלי אכילה נכונים. לקרוא וליישם:

 

"לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו, אלא יפחות כמו רביע משבעתו"

"לא יאכל אדם עד שיהלך קדם אכילה עד שיתחיל גופו לחם...... וישקט מעט עד שתתישב נפשו – ואוכל."

"לעולם כשיאכל אדם – ישב במקומו או יטה על שמאל, ולא יהלך ולא ירכב ולא יטיל עד שיתעכל המזון שבמעיו."

הכוונה - כשאוכלים יושבים, לא מטיילים ולא עסוקים בפעולות אחרות. כמו כן יש חשיבות גדולה להמתנה אחרי האוכל, בואו ניתן לגוף את הזמן וההזדמנות לעכל את האוכל בדרך הטובה ביותר.

 

"בימות החמה אוכל מאכלים הקרים ולא ירבה בתבלין... ובימות הגשמים אוכל אוכלין החמין, ומרבה בתבלין."

הכוונה - חשוב להתאים את תפריט האוכל שלנו למזג האויר.

 

״יש מאכלות שהם רעים ביותר וראוי לאדם שלא לאכלן לעולם, כגון הדגים הגדולים המלוחים הישנים, והגבינה המלוחה הישנה, והכמהין והפטריות.... וכל מאכל שריחו רע או מר ביותר – הרי אילו לגוף כמו סם המות".

הכוונה - בתקופתו של הרמב"ם לא היו אמצעי קירור ויחד עם זאת כשאין מספיק אוכל קשה לזרוק (גם היום, אבל מסיבות אחרות...).הוא מזהיר מאד מפני אכילת אוכל מקולקל.

5 דברים שהורסים לך את הדיאטה (צילום: שאטרסטוק)

"ויש מאכלות שהן רעים, ואינן כמו אלו, והן: עוף המים, ובני יונה הקטנים, והתמרים, ....והסלת שנפו אותה כל צרכה עד שלא נשאר בה ריח מרוסן – אין ראוי להרבות מאכילת אילו. והאדם שהוא חכם, וכובש את יצרו, ולא ימשך אחרי תאותו....- הרי זה גיבור".

הכוונה - יש מאכלים רעים ויש רעים פחות. גם הרמב"ם מבין עד כמה קשה להימנע מאכילת מאכלים רעים ולכן רוחש הערכה רבה לזה שמצליח.

"לעולם לא ימנע אדם מפירות האילנות....אבל קודם שיתבשלו כל צרכן"

הכוונה - פירות כן, אבל שיבשילו קודם. הרמב"ם עושה הבחנות בין פירות טובים יותר ופחות. לא ברור לי מדוע "החרובים- רעים לעולם... והתאנים והענבים והשקדים – טובים לעולם."

"אוכל אדם מהן כל צרכו, אבל לא יתמיד אכילתן, אף על פי שהן טובים". כלומר, טוב, בריא, מומלץ, אבל לא בהגזמה.

"הדבש והיין – רע לקטנים ויפה לזקנים".

הכוונה - הדבש לא ברור לי מדוע, יין בהחלט ברור.

 

"וצריך אדם לאכל בימות החמה שני שלישי מה שהוא אוכל בימות הגשמים".

הכוונה - כבר בתקופתו הבין הרמב"ם שבזמן קור, הגוף זקוק ליותר קלוריות.

 

"לעולם ישתדל אדם שיהיו מעיו רפין... זה כלל גדול ברפואה".ואיך להימנע מעצירות? " ישתה דבש מזוג במים חמין בבוקר, וישהה כמו ארבע שעות, ואחר כך יאכל סעודתו".

"כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה, ואינו שבע, ומעיו רפין – אין חולי בא עליו, וכוחו מתחזק, ואפילו אכל מאכלות הרעים. וכל מי שיושב לבטח ואינו מתעמל, או מי שמשהה נקביו, אפילו אכל מאכלות טובים ושמר על עצמו על פי הרפואה – כל ימיו יהיו מכאובים, וכוחו תשוש". 

הכוונה -  אפילו בתקופה ההיא מדגיש הרמב"ם את חשיבות הפעילות הגופנית.

"ואכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המות, והיא עיקר לכל חלאים. רוב החלאים הבאים על האדם אינן אלא מפני מאכלים רעים, או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה, אפילו ממאכלים טובים."

הכוונה - הרמב״ם מתייחס למה צריך לאכול וגם לכמה לאכול.

 

** הכותבת היא רחל גרנות, שפיתחה תוכנית ייחודית לאכילה - “לאכול ולרזות עם רחל גרנות” לפיה מותר לאכול הכל ולהתיידד עם האוכל. התוכנית זמינה גם באינטרנט. גרנות היא יועצת תזונה בעלת תואר שני בחינוך לבריאות מאוניברסיטת קליפורניה בארה”ב ועוסקת בנושא מזה שלושה עשורים. כתבה טור במוסף “שלך” בעיתון ידיעות אחרונות. היא פרסמה שני ספרים בנושא: “לאכול ולרדת עם רחל גרנות” ו-”מועדון המנצחים”, שנכתב יחד עם סמדר שיר

טלפון ללקוחות אונליין / בירורים / קביעת תורים : 073-207-2207

צילום: שאטרסטוק




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה