היא, הוא והדמיון

בעזרת הדמיון שלה היא יצרה יופי של גבר, מילאה לו את החורים בצבעי אקריליק ובדי משי, ולא חשבה לרגע הדמיון יכול להיות נגדה

11/04/2011
דלית אורבך קבלו עדכונים מדלית
  • RSS
» אם לא היה לה דמיון, כבר מזמן היתה זורקת אותו. אילוסטרציה: ThinkStockPhoto

אם לא היה לה דמיון, כבר מזמן היתה זורקת אותו. אבל היה לה. בכל פעם שהיא ראתה את החורים באישיות שלו, היה הדמיון שלה יוצא להפלגה וחוזר עמוס תבלינים, צבעי אקריליק ובדי משי, אותם היתה מערבבת והופכת למלט. את המלט היתה שופכת לתוך הבעל שלה, עד שאי אפשר היה לראות את החורים. עד שהגבר שלה היה שלם. בדיוק כמו שרצתה. אחרי כמה ימים, המלט היה מתייבש והיה לה יופי של גבר.

הדמיון שלה יצר יש מאין

קשקבל. היא התחתנה עם גבר קשקבל. והחורים שלו היו כר המרעה שלה. אם היתה יודעת להכין פלפלים ממולאים היתה כבר דוחסת אורז עם צנוברים, אבל היא לא יודעת לבשל. רק להפעיל את הדמיון שלה ולהפוך את גבר הקשקבל לאטרקטיבי.

זה עבד הרבה זמן. היא, הגבר הממולא שלה והדמיון שלא הפסיק ליצור יש מאין. שעזר לה להרגיש טוב עם עצמה. שסייע לה לשקר לעצמה. והשקרים העצמיים העלו עובש. והעובש פשה גם בקשקבל. כל עקרת בית יודעת שגבינה מסוג זה אינה אמורה להעלות עובש. ובכל זאת זה קרה, כי האישה לא היתה עקרת בית ולא היה לה מושג שעובש יש רק בגבינות צרפתיות מיוחדות, או בגבינות מקולקלות. ויום אחד, החורים היו גדולים מדי. והדמיון, שקרע את התחת, אמר די. תעזבי אותי באמא שלך. אין לי כוח למלא את הפנטזיות שלך. זה פתטי, זה מיותר, זה לא מועיל לך, זה לא מועיל לו. ובלי רגשות אשמה לקח הדמיון את הפלקאות שלו ונתן גז.
והאישה נותרה בלי משקפיים ורודים. בלי שמן סיכה. בלי אפשרות לספר לעצמה סיפורים.

האהבה מטפטפת

ואז הוא חזר הביתה, הגבר שלה, מלא חורים כמסננת. ולא היתה לה מלית. המון רוח נכנסה דרך החורים שלו והאישה הצטננה. ממש חטפה נזלת רצינית וקור בכל העצמות שלה. היא חיפשה את הדמיון, שיבוא לכסות את מערומיו, שיזרוק איזו שמיכה על החללים שנוצרו בבעל שלה, ואז הבינה שהחורים שלו הם שלו והדמיון שלה הוא שלה והם לא מתחברים יותר. היא כבר לא יכלה לשקף לגבר שלה את השלמות שבו. לא יכלה להגיד לו כמה הוא נהדר, כי עכשיו היא ראתה רק חורים. לא גבינה. ומי רוצה לחיות עם גבינה? מה, היא עכבר? הגבר שלה, לא הבין מה קרה. איפה האישה שהשלימה לו את עצמו? ששמשה לו כאם וכאחות? למה יש תקלה במנגנון?

גם האישה שאלה את אותה השאלה, והשאלה חזרה אליה בלי תשובה. האהבה שהיא המציאה התחילה לטפטף ולאט לאט ניגרה מחוצה לה ורוקנה את הדלי. ההצטננות שלה, נגעה לליבו של הגבר ששאל את עצמו מה הוא יכול לעשות כדי להקל עליה. אולי אקמול. אולי כוס תה חם. אבל זה לא הועיל לה. היא היתה עסוקה באבל על מות הגבר השלם. על מות השקר הנפלא. על סופה של אהבה מדומה.

אני אתמלא, צעק הגבר. אני באמת באמת אתמלא, הוא התחנן. אבל האישה רק שמעה את שריקת הרוח שעבר דרך החורים והרגישה עצובה. איפה הגבינה שלי? בכתה האישה. מי הזיז אותה? אבל לגבר לא היתה תשובה. הוא רק ישב עם עצמו בפעם המאה וניסה לחשוב מה עושים עם אישה שהדמיון שלה נטש אותה והשאיר אותה מפוכחת להדהים. איך החבר הכי טוב שלו, הדמיון שלה, עזב אותו לאנחות? איך אפשר לשמור על זוגיות ככה, בלי עזרה?

הדמיון הלך לישון

אבל הדמיון שלה לא הלך. הוא רק ישן. ישן עמוק. חיכה לאביב. חיכה שהאישה תבין שהוא עושה לה שירות דוב. שהוא לא באמת חבר שלה. שהוא חבר של הגבר שלה. ושבעצם, הוא, הדמיון שלה, בוגד בה כל הזמן עם הבעל הזה. עוזר לו להיות יפה, במקום לעזור לה להיות יפה. האישה בכלל לא חשבה שהדמיון, שהוא פרי דמיונה שלה, יכול להיות נגדה. למה שזה יקרה? מה פתאום? הרי הוא חלק ממנה, לא?

הימים חלפו והאישה נטושת הדמיון החלה להתחזק. המציאות התבהרה והצינון שלה חלף. הגבר ניסה למלא את החורים שלו והיא כבר לא ישבה עם פרוסת הלחם וחיכתה שיפיל פרוסה מהגבינה שלו על שלה. והדמיון? הוא, כמו שאתם רואים, עובד יפה. אבל הפעם, לטובתה.

מה יהיה סוף הסיפור? אם תשאלו את הדמיון, הוא יתחיל ללהג עכשיו בלי סוף. אז לא נשאל אותו.

>>מתוך הבלוג של דלית אורבך
צילום אילוסטרציה: ThinkStockPhoto
***********************

סדנת כתיבה עם דלית אורבך

דלית אורבך מזמינה שחקנים, יוצרים וכותבים להשתתף בסדנת כתיבה חדשה שמטרתה להשתחרר מאימת הדף הלבן, מקיבעונות, מבוכה וביקורת עצמית. כאן נפרוץ ביחד את הסכר וניתן לדמיון ולחשיבה, לצאת לחופשי, באמצעות מילים.

בסדנה בת 12 מפגשים נלמד איך לנטרל את קדושת המילה, לדוג רעיונות מהראש, לזרום עם המחשבה, לכתוב דיאלוגים, לבטל החלטות שנקבעו מראש, ולהחליט לא להחליט, להשתמש בתיאורים כדי להעביר רעיון, לזקק טקסטים, לשזור עלילה בתוך חווית קריאה, להקשיב לצלילים של משפטים, לחפש את הסיפור שמסתתר בראש, לשנות אווירה בסיפור, להחליף אישיות לדמות אחרת בעלת מאפיינים, לדייק אותה, למצוא את הסיפור המתבקש ולהעיף אותו הצידה, לכתוב התחלה, לדעת לסיים, לא לפחד לטעות, לכתוב שטויות ולמחוק אותן, להשתיק את המבקר הפנימי ולתת לסופר הפנימי לצאת החוצה.

בתום הסדנה תתקיים תחרות. הסיפור הזוכה יפורסם באתר סלונה!

ימים: ד'
מתאריך: 13.4.11
שעות: 10:00 - 12:30
עלות השתתפות בסדנא - 1800  שקלים




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה