מפציצים ושוכחים

שוב נופלים טילים בדרום, שוב צה"ל מכסח, מפציץ, נכנס בהם וכותש אותם. ואחר כך? כלום. אפשר לשכוח מהדרום, עד הפעם הבאה

10/04/2011
רנן יזרסקי קבלו עדכונים מרנן
  • RSS
» טיל בדרום. צילום: Getty images

פצמ"רים בעוטף עזה, קסאמים בשדרות, גראדים באשדוד! כל עם ישראל עוצר את נשמתו בחרדה ומתפלל למען תושבי הדרום. לא נורא, יעבור לו. מחר כבר יעסיק אותו משהו אחר. אולי ערבים, אולי שמאלנים. שמונה או תשע שנים הייתה דממה, אף אחד לא הזכיר את עוטף עזה יותר מדי, אולי כשהיו נפגעים (מעבר לנפגעי חרדה - כי חרדה הרי זאת לא פגיעה), והכול היה במקומו. ואז הסתיימה ה"תהדייה" בסוף קיץ 2008, והתחילו ליפול סביבי קסאמים, לפעמים מעל 40 ביום. אלו היו ימים הזויים שהפכו לסיוט בדצמבר, בשבת אחת שקמתי מנומנמת והדלקתי חדשות וראיתי שעזה עולה בלהבות. זה נמשך חודש  מורט עצבים, בו ישנתי בבתי חברים או בדירה שלי שהייתה ממוקמת בקומה העליונה בבניין מגורים מתפורר בשדרות. גם כשלא היה "צבע אדום" היה קשה לישון מרעש ההפצצות, קילומטר משם. אבל בסוף, הייתה תחושה שלא עוד.

מי זוכר אותנו בלי קסאמים?

איזה גלי סולידריות, איזו הזדהות הייתה. הערב היה לי כמעט דז'ה-וו. בימים שהגעתי להתרעננות בתל אביב נדהמתי מהמכבסות שהציעו שירותים בחינם לתושבי הדרום, ומשלטי החוצות שצעקו אהבה ואהדה לאחים שבשטחי האש. בינתיים תפרו על שדרות שכפ"צ של בטון מזוין, הוסיפו מיגוניות, ומתפללים שאף ילד לא ייקלע לשטח פתוח בזמן שמתפוצצים טילים. אוי, לא הצליח לנו. עד עופרת יצוקה 70% מילדי עוטף עזה הוגדרו כסובלים מפוסט-טראומה; מרכזי החוסן שאמונים על הסיוע הנפשי לתושבים - היו על סף פשיטת רגל; בשדרות, שיעור הצמיחה בשוק הנדל"ן עמד על 0%; עסקים נסגרו על ימין ועל שמאל ורק הודות לתרומות אף אחד לא נשאר רעב. אבל כשאין קסאמים – את אף אחד זה לא מעניין.

מה קורה עם מיגון היום? בעיר אשקלון, לעומת שדרות, המצב עגום ביותר. אחרי עופרת יצוקה כ-60% מהעיר היו חסרי מיגון, והודות לראש עיר פעיל במיוחד נמצא פתרון חלקי. על באר שבע ואשדוד אני בכלל לא מדברת. הקיבוצים במועצות האזוריות בעוטף עזה אמנם היו מוגנים יחסית לפני עופרת יצוקה ובכל זאת לאף אחד אין ערובה שאם תשכב בצד מסוים של האוטו תהיה בטוח בפני פגיעה. כלומר: בשטח שרובו פתוח אתה יכול לשפוך בטון על הבית שלך עד להודעה חדשה; שום דבר לא יעזור לך כשתצא ממנו. ככה שגורמי הביטחון יכולים "לשמוח" על היעילות הרבָה בהתראה שפרסמו לתושבים לא לשהות במרחק של 15 שניות ממבנה ממוגן.

אין קסאמים? אין מלגה

אז מבחינת ביטחון לא שפר מצבם של תושבי עוטף עזה. מבחינה כלכלית, המצב רק החמיר. באזור שהמעסיקה הגדולה היא מכללת ספיר, והעסקים הקטנים רחוקים מלקלוט את מאות הסטודנטים שנוספים לאזור מדי שנה. לא פלא שרבים עובדים בסופי שבוע במרכז, או מתפללים שיחזרו הקסאמים: ממש בשנה שעברה ראיינה מהדורת החדשות של מגמת טלוויזיה של המחלקה לתקשורת, סטודנטים למודי קסאמים שהעדיפו לחיות תחת אש – אבל עם חצי שכר לימוד. אני מדברת על ביטול המלגה של 50% משכר הלימוד, שמומנה, בין היתר, לאחר החלטת ממשלה בפברואר 2008 על ידה ועל ידי הות"ת. ברגע ש"נעלמו" הקסאמים - נעלמה המלגה, עד הודעה חדשה. גם המצב בשדרות לא שונה: מיד אחרי עופרת יצוקה נתלו על כל בתי העסק, מהמסעדות עד חנויות הבגדים, מודעות אֶבל על עצמם. הם ידעו שאחרי שהראנו לחמאס ושלחנו אותו חזרה ל---, שדרות לא תעניין כבר אף אחד. ובאמת, נפסקו השיירות, המשבר הכלכלי העולמי הוביל לסגירת מפעלים, והעיר שכמעט תשע שנים הייתה בקיפאון כלכלי תחת אש, התחילה להתנוון באמת. אין מלגות, אין תורמים, אין תקציבים. שלא לדבר על תנאים מקדימים (אפליית עיירות הפיתוח?) כדי להחמיר את הטרור הכלכלי שנכפה על האוכלוסייה הזאת מלכתחילה.

ניכנס באמאמא שלהם, עד ש...כלום

וגם עכשיו, ניכנס באמאמא שלהם, נראה להם מה זה, ואז עוד חודש נפרסם בכותרות שוליות שיורים על עוטף עזה. הנה החדשות האמיתיות: הירי אף פעם לא הפסיק, גם לא מיד אחרי עופרת יצוקה. אז במקום למגן עד טירוף, או עד השקל האחרון של משלם המסים, נעבור לדבר במקום לכסח אחד את השני; הרי כל תומכי חיסול הערבים לא באמת מבינים מה עובר על עוטף עזה. אולי תשקיעו בקרבנות הטרור? אולי תיזכרו שהם קיימים לא רק במצבים שיש נפגעים? הגיע הזמן שיכירו בעיר שלמה כסובלת מפוסט-טראומה, אזור שלם הוא קרבן טרור ואיבה. ואם לא, ספרו את זה ל-70% מילדי שדרות מהשנים 2001 – 2009, שסובלים מפוסט-טראומה, וללא טיפול ראוי והתערבות מיידית, ימשיכו להתמודד עם בעיה שאין סיבה שיתמודדו אִתה לבדם.

ישראל, יצאת בשמו של עוטף עזה למהלך שנוי מאוד במחלוקת בהיסטוריה שלך. הלכת להגן על מיליון האזרחים שנמצאים בטווח טילים. שפכת טונה כסף, טונה מלט וטונה דם.
להפסיק את זה את לא מצליחה;
הסדר מדיני? מישהו?

>> מתוך הבלוג של רנן קטיה יזרסקי בסלונה
צילום: Gettyimages




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • משתפצת | אני פוסט פוליטי 2 17/04/2011

    [...] אותו כנ"ל תופס לגבי הנעשה בגדה וברצועה – היכן שחיים ברמת חיים טובה יותר, האלימות כלפי ישראל פוחתת – למשל – הגדה המערבית. נכון. מבצעי הרצח באיתמר הם מהגדה המערבית, אבל הם שניים בודדים בתוך אוכלוסיה שלמה שיחסית שקטה. לעומת זאת, היכן שחיים בדוחק רב, תחת סגר מתמיד, היכן ששוטפים את המוח לאוכלוסייה בדברי שנאה – משם מגיעה הרבה אלימות (מעגל אין-סופי אם נסתכל למציאות בעיניים: http://saloona.co.il/blog/%D7%9E%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%9B%D7%97%…). [...]

  • די ליברמן | בחדשות | סלונה 20/04/2011

    [...] זה תופס גם לגבי הנעשה בגדה וברצועה: היכן שישנה רמת חיים טובה יותר, האלימות כלפי ישראל פוחתת. לדוגמה, הגדה המערבית. נכון,מבצעי הרצח באיתמר הם מהגדה המערבית, אבל הם שניים בתוך אוכלוסיה שלמה, שקטה יחסית. לעומת זאת בעזה, היכן שחיים בדוחק רב, תחת סגר מתמיד, היכן ששוטפים את המוח לאוכלוסייה בדברי שנאה – משם מגיעה הרבה אלימות (מעגל אין-סופי אם נסתכל למציאות בעיניים.) [...]

בחזרה למעלה