בולמוס להמונים

גיא וינברגר מ"זרמון גולדמן" טעון שהצליח לפצח את הפרעות האכילה בכך שיצר פרסומת שמציגה אכילה בלתי נשלטת ומלאת תשוקה. אתן קונות את זה?

07/04/2011
מערכת סלונה קבלו עדכונים ממערכת
  • RSS
» חתרנות או יומרה? אסתי גינצבורג בפרסומת. צילום מסך

אני אשם. אני מודה. כפרסומאי אני מוכר אידיאל יופי בלתי מושג, משתמש בדוגמניות צעירות מידי, רזות מידי, מוגדלות חזה, מפוצצות בוטוקס ועם שיער מושלם מידי. ואם חס וחלילה הטבע, הסטייליסט, הצלם או הפלסטיקאי לא הועילו, אז תודה לאל- הפוטושופ כבר ישלים את המלאכה. זה לא משנה מי או מה את. בסוף התהליך נציג בפרסומת אישה יפה שבא למות, מושלמת שבא להרוג ובקיצור גדולה מהחיים ובלתי אנושית בעליל.

התוצאה ידועה מראש- הפרעת אכילה. לא קלינית, כזו המחייבת אשפוז, אבל עדיין הפרעה לכל עניין ודבר. אוכל הפך ממקור הנאה לאזור מלחמה. מלחמה על כל קלוריה שנבלעת בתחושת כישלון אישי, ועל כל קלוריה שנשרפת לאחר מכן בדם יזע ודמעות. רוב היום אנחנו כועסים על מה שאכלנו, מתאפקים שלא לאכול עכשיו וחולמים על מה שנאכל עוד מעט. ואחרי שאנחנו כבר נשברים ואוכלים, מופיעים במעין התניה פבלובית רגשי האשם, ומיד אחריהם- ההלקאה העצמית. רוב היום אנחנו עושים מליון דברים חשובים, אבל מתחת לפני השטח עוסקים באופן אובססיבי באוכל. ובשתי מילים: הפרעת אכילה.

לפני שאתן עורפות את ראשי וחורצות את גזר הדין אני מתחנן שתראו את הפרסומת החדשה שלנו לרשת אפריל. מה שרואים זה את אסתי גינצבורג בולסת בפרובוקטיביות מתריסה סטייק, פסטה וגלידה, ועוד מרשה לעצמה ליהנות מכל ביס. אסתי מזכירה לכולנו משהו מאוד פשוט ובסיסי - אוכל יכול, ואף צריך להיות, בעצם, כיף חיים. במרוץ אחר אידיאל היופי הבלתי מושג איבדנו את היכולת ליהנות מארוחה משפחתית, מסטייק טוב או מגביע גלידה ביום קיץ חם עם לפחות שלושה כדורים. אבל הלוואי וזה היה כל הסיפור. האוכל הוא רק מטאפורה.

במרוץ אחר השגת הדימוי הנכון איבדנו את היכולת ליהנות. את האומץ לעשות את מה שעושה לנו טוב. הפרסומת פרובוקטיבית כי היא מציגה, ממש באמצע הפריים טיים הטלוויזיוני, תשוקה אמיתית וחסרת רסן. לא תשוקה מלאכותית ומסורסת כמו שבדרך כלל רואים, אלא יצר בלתי נשלט המגיח ממעמקי הנשמה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה