מתוקים שלי 6#

הזיכרון הכי צרוב של שירלי נמש מהילדות הוא של תותים וקצפת במסיבה של שמוליק מהכיתה. זה בדיוק הזמן לא לזרוק את התותים המתיישנים מהחורף שתם. במקום זה, תכינו איתם קאפקייקס

תותים וקצפת

לאחרונה נפגשתי עם כמה מחברי הילדות שלי. עם הילדים שבילו איתי יום-יום מכתה א' ועד כתה ח', והיום הם כבר הורים בעצמם לילדים בגילאים הללו.

למדתי בבי"ס בלב ירושלים. ממש במרכז העיר. כבר בשנים הללו, בשנות ה– 80, מרכז העיר התרוקן מתושביו, ולכן בית הספר היה קטן מאוד, עם לא יותר מכיתה אחת בכל שכבה. גם הכיתות היו קטנות ומנו כ– 20 תלמידים בלבד. בית הספר היה מעין משפחה גדולה ששבה כולם מכירים את כולם. אני יודעת שאני מסתכנת  בלהישמע זקנה במיוחד, אבל גם ירושלים של אז לא הייתה ירושלים של היום, והיו בה תמימות ופשטות שהיום כבר אינם. או שאולי בעצם אנחנו היינו תמימים ופשוטים יותר.

המפגש עם חברי הילדות, עם שמות ופנים שכבר שכחתי, הביא עימו גם הרבה זיכרונות של ילדות. זה די מדהים, להעלות זיכרונות שאנחנו נושאים איתנו מילדותנו, והמפגש הזה חידד לי את זה במיוחד. למרות שגדלנו באותו המקום וחווינו יחד כמעט את אותם החוויות, לכל אחד יש זיכרונות אחרים וכ"כ שונים. החל מדברים משמעותיים וגדולים, וכלה בשברי משפטים או בסיטואציות לא חשובות, לכאורה, שחקוקות לנו בזיכרון.

נכון, ישנם זיכרונות עמוקים ומשמעותיים, ואפילו הרי גורל ומעצבי חיים אפשר לכנות אותם, אבל יש גם המון המון זיכרונות קטנטנים ולכאורה לא חשובים, שגם להם יש חלק בעיצוב חיינו ובמה שאנחנו. לדוגמא – "ילד" אחד זוכר איזו מכונית הייתה לאבא של אחד מילדי הכתה, או איפה בדיוק נהגנו לשחק בחצר, ו"ילדה" אחרת זוכרת מה לבשה המורה ביום הראשון ללימודים, ואיזה טעם היה לסנדוויץ" שקנינו בקיוסק מחוץ לבי"ס. לכאורה דברים זניחים, אבל לא להאמין כמה עמוק הם צרובים בראשנו.

וגם לי יש זיכרון של פרט קטן מהילדות – המפגש הראשון שלי עם השילוב של תותים בקצפת. זה היה בכתה ב' ביום ההולדת של שמוליק, חבר לכיתה. ההורים שלו הגישו, בין שאר החטיפים והמשקאות הקלים, גם תותים בקצפת. אני לא יודעת למה הזיכרון הזה נחקק לי בראש – אולי בגלל הקינוח המקורי במסיבת יום ההולדת, או אולי מהסיבה הפשוטה שאסור היה לי לאכול תותים והתקנאתי בשאר חבריי שאכלו בהנאה. אבל תותים בקצפת תמיד קשורים אצלי ליום ההולדת של שמוליק.

היום כבר מותר לי לאכול את הקינוח הפשוט והטעים הזה, ואכן – אין לטעמי שילוב נפלא יותר מהשניים. אולי דווקא בשל האיסור הממושך הקשור לפרי, אני יודעת להעריך ולאהוב אותו יותר. הפעם החלטתי לשלב אותו בקינוח הכי "חם" בימים אלו – בקאפקייקס יפיפיים וטעימים. אגב, מי שהכי אהבה אצלנו בבית את הקאפקייקס הללו הייתה בתי הבכורה, בת 8 וחצי, ממש באותו הגיל בו הייתי אני כששמוליק חגג יום הולדת. התבוננתי בה זוללת בהנאה את הקאפקייקס ותהיתי האם אצלה נצרב בזה הרגע זיכרון מתוק של ילדות ושל תותים בקצפת.

כמו בצבא, גם הקאפקייקס מתחלקים לשלושה חלקים: העוגות עצמן, המילוי והציפוי. העוגה היא עוגת בסיס פשוטה אך רכה וטעימה, אליה חוברים המלית המורכבת מתותים בקצפת, וציפוי נדיב של גנאש שוקולד לבן מוקצף ומעוטר בפרוסות תות טרי. התות הטרי והרענן משתלב נפלא גם עם הקצפת והגנאש המתוק ויוצרים יחד קינוח עשיר וטעים.

מתחילים דווקא מלמעלה, מהכנת הציפוי, כיוון שהוא דורש קירור ממושך יחסית.

בקערת זכוכית ממסים יחד במיקרוגל שמנת מתוקה ושוקולד לבן. כדאי לעשות זאת באיטיות יחסית, כיוון ששוקולד לבן נוטה להישרף מהר. לכן מכניסים את הקערה בכל פעם לכמה שניות למיקרוגל, מחממים קלות ומערבבים היטב. כך עד להמסה מלאה. מצננים לטמפ' החדר ומעברים למקרר. בינתיים מכינים את העוגות עצמן.

אלו עגות בסיס פשוטות, רכות וטובות שמתאימות כמובן גם עם מליות אחרות ושונות, או אפילו סתם כך בפניי עצמן. אופים את העוגות כ– 25 דקות, עד להזהבה קלה ועד שקיסם הננעץ בעוגה יוצא יבש. מצננים לחלוטין. ניתן גם להכין את העוגות הללו מראש, לשמור במקפיא ולשלוף אותן כשרוצים.

בעזרת כף פריזיאן (אפשר גם עם כפית רגילה), מרוקנים חלק ממרכז העוגה.

שוטפים וקוצצים לקוביות קטנות תותים, ומקפלים בעדינות לתוך קצפת רכה.

ממלאים כל שקע במלית הקצפת והתותים. ככל שתצליחו ליצור שקע גדול יותר, ולמלא אותו בכמות גדולה של מלית, כך תרוויחו קינוח עשיר ומפנק במיוחד.

סוגרים מעל במעט העוגה שרוקנו. אם נשארת כמות גדולה מיותרת של עוגה, לא זורקים, חכו – יש לה שימוש.

מסיימים את הכנת הציפוי – מוציאים מהקירור את הגנאש שוקולד לבן שהכנו קודם, ומקציפים אותו יחד עם שמנת מתוקה עד לקבלת קרם יציב. מעבירים לשק זילוף עם פיית כוכב, ומזלפים מעל כל קאפקייק כמות נדיבה של ציפוי. מעטרים בתותים טריים.

אפשר להגיש מיד, אבל אני אוהבת לאפשר לקאפקייקס לנוח כשעה-שעתיים עד שהטעמים נספגים זה בזה. שומרים בקירור.

מה עושים אם נשארות שאריות של עוגה, מלית וקרם? פשוט שמים הכל בכוס – מרפדים בשאריות העוגה ומזלפים מעל גם את המלית וגם את הציפוי ואוכלים עם כפית… טעים לא פחות!

קאפקייקס תותים בקצפת

ל – 12 קאפקייקס בגודל סטנדרטי

לעוגות:

1.5 כוסות (210 גר') קמח

1 כפית (5 גר') אבקת אפייה

קורט מלח

120 גר' חמאה רכה

1 כוס (200 גר') סוכר

2 ביצים L

1 כף מיץ לימון

1 כפית תמצית וניל

גביע קטן (150 מ"ל) יוגורט 3%

למלית:

1/2 מיכל (125 מ"ל) שמנת מתוקה

1 כף אבקת סוכר מנופה

6-7 תותים גדולים שטופים וחתוכים לקוביות קטנות

לציפוי:

1.5 מיכלי (375 מ"ל) שמנת מתוקה

180 גר' שוקולד לבן שבור לקוביות או במטבעות

חצאי תותים לעיטור

מתחילים בהכנת הציפוי:

בקערת זכוכית מניחים את השוקולד הלבן, יוצקים 1/2 מיכל (125 מ"ל) שמנת מתוקה וממסים במיקרוגל – בכל פעם כמה שניות. מוציאים ומערבבים היטב עד להמסה מלאה. מצננים לטמפ' החדר ושומרים בקירור (כשעתיים לערך).

להכנת העוגות:

מחממים תנור ל – 160 מעלות. לקערה מנפים יחד את הקמח ואבקת האפייה. מוסיפים את המלח ומערבבים היטב.

בקערת המיקסר מקרימים יחד את החמאה עם הסוכר (עם וו גיטרה), מוסיפים את תמצית הוניל ואת הביצים בזו אחר זו עד להטמעה מלאה.

מערבבים את מיץ הלימון יחד עם היוגורט. מוסיפים לקערת המיקסר את הקמח, בכל פעם שליש ולסרוגין עם היוגורט (בכל פעם חצי). מערבלים עד לקבלת בלילה חלקה.

מרפדים תבנית שקעים סטנדרטית בעטרות נייר. ממלאים כל שקע עד ל– 2/3 מגובהו בבלילה. אופים כ– 25 דקות, עד להזהבה קלה ועד שקיסם הננעץ בעוגה יוצא יבש. מוציאים מהתנור ומצננים לחלוטין. מרוקנים בעזרת כף פריזיאן או כפית רגילה חלק ממרכז כל עוגה.

צילומים:

חן שוקרון

לבלוג של חן שוקרון – שירלי נמש