לסרוג שרוול לאייפד בממ"ד

כדי להתחיל יזמות עיצובית, אתן צריכות להבין כללי יסוד. צחי נבו מספר סיפור מקסים על מעצבת שעשתה זאת

28/03/2011
Tzachi Nevo קבלו עדכונים מTzachi
  • RSS
» לסרוג שרוול לאייפד. צילום: thinkstock

האמת היא שדו-גלגלי ומרינה לא ממש הולכים ביחד. הגברת הזאת, שיורה עליו כל על הזמן מלח, פשוט הופכת אותו אט אט לחום. השבוע למשל, גיליתי שהמראות שלי שמתפקידן לעזור לי לזהות רוצחים פוטנציאלים שתיהן השתחררו, והן מתפקדות יותר כמו דגלי נשיא המתנופפים להם בגאון בקצה של הקדילאק השחורה. אז אמרתי לעצמי, אם כך הדבר, למה שלא ניקח אותן לסיבוב בשדרות רוטשילד, הבולוורד האמיתי והיחידי בתל אביב. הן יתנופפו להן ברוח, הקטנוע הוא בכלל סוג של קדילאק, ואני? אני אחשוב על הפוסט הבא לסלונה. שני סיבובים על רוטשילד, שיחה קצרה עם נ. (שהיא בעצמה בלוגרית ואושיית עיצוב נחשבת), והנה לפניכם ההמשך לתשוקתכן סיל וו פלה.

בשבוע שעבר דברתי על תשוקה ליצירה משלושה היבטים:

  1. הצורך לזהות אם יש אחת כזאת.
  2. הצורך להציף אותה לאורך זמן על ידי פעילות, אפילו מינימלית, לדוגמא: השתתפות בחוג.
  3. הצורך לנסות ולזהות למה היא מתחברת אצלכן – לצד התרפיותי שבעבודות היד, לרצון להמציא דברים חדשים, או לרצון לביטוי אישי.

למה התשוקה ליצור מתחברת?

בקשר לסעיף השלישי, אין לי ספק שהמסקנות אליהן תגיעו יהיו תמהיל. יחד עם זאת חשוב מאוד שתנסו לזהות את החשובה לכן מבין שלושתן. בעיני היא תהווה נדבך חשוב מאוד ביכולת האמיתית והראשונית שלכן לבנות את הסיפור היזמי שלכן.

אחרי שזיהיתן לעצמכן תשוקה למשהו ולמה שהיא מתחברת אצלכן, פשוט תתחילו לשרוק אותה לעצמכן בכל הזדמנות. בערב, מול ה"אח הגדול", שבו ותעשו סקיצות, או שחקו עם חרוזים, או שפשוט תדקרו את עצמכן בטעות עם איזו מחט שבקצה שלה חוט שתופר את המודל הראשון, מודל שהוא אולי, למשל, חלק ממיזם של תיקים מבד ממוחזר. במטותא, אל תרפו. הבית יתמלא בכל מיני חומרים משונים, על השולחן בסלון פתאום יהיו ערמות. עדיין, אל תרפו. לא בטוח שהפרגון בתחילת התהליך יחצה יבשות. ובכל זאת, תמשיכו בתהליך החיפוש, הפיתוח, הלימוד העצמי, וההתנסות. עד שתרגישו מספיק טוב עם עצמכן (אין לי מושג ירוק מתי זה יקרה). מניסיון- חשוב מאוד למצוא קבוצת ביקורת; נגיד, שתי חברות טובות שמוכנות להגיד את כל האמת ורק את האמת, דוך בפנים. אגב, לא יותר משתיים – שלוש חברות. יותר מזה סתם יעשה לכן בלבלה.

יש שתי נקודות חשובות שרצוי שתתיחסו אליהן, דקה לפני שאתן מחליטות על ההמשך:

  1. כמה תקציב יש לכן לצורך ההקמה. כדי לסרוג קולקציה ראשונה של שרוולים לאייפד, דרושות זוג מסרגות וכמה גלילי צמר. לעומת זאת, כדי לפתח קולקציה ראשונה של תכשיטים ייתכן ותזדקקו לכלים ולחומרי גלם יקרים. בדקו עם עצמכן מה גודל התקציב הראשוני שאתן יכולות להעמיד לטובת המיזם, כי זה עשוי להשפיע על הכיוון שלו. אני מאמין שגם עם אלף ש"ח אפשר להתחיל, אם אתן מאוד נחושות. פשוט צריך למצוא את האפיק הנכון ולא להניח ש"אין לנו מספיק - אז נוותר".
  2. האם יש לכן חלל עבודה מתאים? כדי לסרוג שרוולים לאייפד אפשר להסתפק בכסא נדנדה, ורצוי גם אח בוערת (בסרטים, לפחות, זה נראה מצויין). מאידך- אם יש לך ממ"ד פנוי זה עוד יותר טוב. בדומה לנקודה הקודמת, אל תכנסו לפינת התסכול שבה מחביאים את שק התירוצים.

הצטברה אצלי בראש ערמה של רעיונות לסיפורים עיצוביים, שבשבוע הבא אני הולך לשפוך אותה פה. יקראו לפוסט הזה לגזור ולשמור. בינתיים, הנה דוגמא לבחורה ישראלית עם סיפור מקסים ושונה. הקטנוע, הגיגית ואני מפרגנים לגמרי:

טלילה היא מעצבת מוצר ובוגרת המכון הטכנולוגי בחולון. בשנים האחרונות היא מעצבת כל מיני מוצרים המבוססים על עיבוד של מתכת שנותן לה מראה של תחרה. פשור כנסו לאתר שלה ותתמוגגו. חברה משותפת סיפרה לי שהבעל של טלילה, בזמן שהיה בניו יורק, פשוט התייצב בכניסה של משרדי המוזיאון לעיצוב מודרני, ו"דרש" לפגוש את הקניינית. היום המוצרים של טלילה נמכרים, בין היתר, בחנות המפורסמת של המוזיאון.

והנה הדברים המדהימים שלה.

לבלוג של צחי נבו - יזמות או נמות




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה