אני עדיין אופטימית

כעבור שנים, כאשר אובחנתי בעצמי בסרטן, ידעתי שאדע להדריך את עצמי, כמו שידעתי להדריך אז את אמי. החלטתי להתחיל מיד בתהליך של הבראה המשלב את הרפואה הקונבנציונלית ואת הגישה הייחודית שלי – טיפול הוליסטי של גוף-נפש דרך יצירה – בעיקר ציור

16/08/2016
ג'ודי אראל קבלו עדכונים מג'ודי
  • RSS

בשנת 2007 אובחנתי כחולת מיאלומה נפוצה, שהינו סרטן במח העצם שפוגע במערכת החיסונית, מפורר את מערך העצמות ואף יכול לפגוע בתפקוד הכליות. זו נחשבת למחלה קטלנית אך למרבה המזל, היא מאוד מאתגרת חוקרים רבים בעולם, המנהלים מחקרים המובילים לתרופות חדשות. עם זאת, איבדתי בדרך לא מעט מכרים וחברים טובים, אבל אני עדיין שרויה באופטימיות ומלאת תקווה בדרכי שלי.

לגעת במהות הגוף-נפש

בפעם הראשונה שפגשתי מקרוב בסרטן הייתה כמה ימים לפני מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991. קיבלתי טלפון דחוף מאמי, שסיפרה לי שאובחן אצלה סרטן בשלפוחית השתן ושהיא צפויה לעבור ניתוח באופן מיידי. היא ביקשה שילדַי ואני ניסע לארה"ב להיות לצידה. וכך עשינו.

לאחר הניתוח של אמי, חשתי שהרופא לא מאמין שהיא תחייה בלי לכרות לה את שלפוחית השתן. בה בעת חשתי שמילותיו של הרופא חלחלו עמוק בנפשה של אמי והיא מאמינה לו. חוויתי אז את ההשפעה שהיום היא מכונה "השפעת הנוסייבו"  (Nocebo)) –  השפעה שלילית על מצב החולה – ההיפך מתופעת הפלאסבו (Placebo). עזרתי לאמי להבין שבכוחה לבחור,  במודעות מלאה, בהחלטה אחרת: להבריא יחד עם שלפוחית השתן באמצעות טיפולי כימותרפיה אך ללא ניתוח.

וכך עשתה, להפתעת רופאיה. במהלך טיפולי הכימותרפיה הדרכתי את אמי בדמיון מודרך, חיפשנו ביחד את המקורות הרגשיים של המחלה ויצרנו כמה שיותר מצבי שמחה ורוגע.

ג'ודי אראל

אָמנות - להיות במצב של ה"כאן ועכשיו"

כעבור שנים, כאשר אובחנתי בעצמי בסרטן, ידעתי שאדע להדריך את עצמי, כמו שידעתי להדריך אז את אמי. החלטתי להתחיל מיד בתהליך של הבראה המשלב את הרפואה הקונבנציונלית ואת הגישה  הייחודית שלי – טיפול הוליסטי של גוף-נפש דרך יצירה – בעיקר ציור מתמיר.

בזמן זה, מצבי הרפואי היה חמור מאוד ולא יכולתי לעבוד. גם במהלך הטיפולים הייתי מוגבלת ביותר – כשלא הייתי בתנוחת שכיבה, עלי היה ללבוש קורסֵט אורתופדי בכדי לשמור על החוליות בעמוד השדרה שקרסו. הרופאים אסרו עלי להרים חפצים הכבדים מכוס מים. נעזרתי יום ולילה, באופן רציף, במטפלת פיליפינית מסורה עד מאוד.

רוב היום ציירתי או העליתי על הכתב את תחושותיי ומחשבותיי, הכול בשכיבה, כמובן. בציוריי ציירתי את התאים הבריאים והן את התאים הסרטניים. ציירתי את הקושי, את הכאב ואת תהליך הריפוי של החוליות הקרוסות. כל שלב במהלך הטיפול הרפואי יצר את ציוריו. כשציירתי, הכאב הגופני והנפשי כאחד כמו נעלמו. התחלתי להבין לעומק את העוצמה הטמונה בעשייה יצירתית במצבי הנוכחי כדי ליצור מציאות שתיטיב איתי.

למעשה, חגגתי את טיפולי הכימותרפיה כתהליך של פרידה מתאי הסרטן שלי במסיבה וירטואלית וצבעונית למדי. באמצעות הדואר האלקטרוני, גייסתי את כל מי שהכרתי,  והזמנתי אותם "לבוא ולהשתתף" איתי בחגיגה.  דמיינתי כיצד אני נפרדת לשלום מהתאים הסרטניים ומהרגשות השליליים. הוצפתי באהבה פנימית ובהמון אנרגיה מחזקת.

ג'ודי אראל

אמונה ביכולת העצמית לריפוי

לאחר סדרה של טיפולי כימותרפיה, עברתי השתלת מח עצם ולאט לאט החלמתי וחזרתי לחיים – לעבודה, לתרגול טאי צ'י , להעברת הדרכות מדיטציה ואמנות, להצגת יצירות האמנות שלי בגלריות, לפעילות חברתית וללימודַים במכון אבשלום ולטיולים איתם ברחבי הארץ.

כיום, אני עובדת כמדריכת דמיון מודרך ובהדרכת ציור מנדלות בבתי חולים מן המובילים בארץ. עבודה זו מאפשרת לי לעזור לחולים אונקולוגיים בהתמודדות עם המחלה. אני פועלת באינטנסיביות לקרב את המטופלים החולים  להוויה ההוליסטית של אחדוּת גוף ונפש. לשמחתי הרבה, אני נחשפת למצבים רבים בהם המטופלים נכונים לעבור תהליך של העצמה אישית.

בשנים האחרונות גם התמסרתי לכתיבת ספר על דרך ההתמודדות ההוליסטית המיוחדת שלי עם הסרטן, הספר נמצא כיום בשלב מתקדם ולקראת הוצאה לאור בחו"ל, ובמקביל מתורגם לעברית לשם הוצאתו בקרוב גם בארץ – ועל כך אני מודה יום יום ונרגשת כל יום מחדש.

כיום, ועד שימצא ריפוי למחלת המיאלומה, אני נחשבת חולת מיאלומה נפוצה. לשמחתי הרבה, אני חווה את החיים במלואם, ומתנהלת בהם בחוזק נפשי וללא כאבים. אני נוטלת אחריות מלאה על חיי ולרגע איני שוכחת את החשיבות של הטיפול התרופתי. בזכותו אני כאן.

ציור ג'ודי אראל

מחלת המיאלומה, מצריכה דרכי טיפול מאתגרות חדשות, שכן סוג סרטן זה מפתח עמידוּת לתרופות הקיימות. ישנם כיום טיפולים חדשים שעוזרים לחולים לשרוד ולהאריך את תוחלת חייהם. אני, וחבריי למחלת המיאלומה, זקוקים כל הזמן לתרופות חדשות ומתקדמות המהוות  'תחמושת' חיונית  עבורנו בעת הישנות המחלה. כולנו נמצאים במרוץ נגד הזמן ומקווים שעם הישנות המחלה אצל כל אחד מאיתנו יעמדו לרשותו תרופות מאריכות חיים כקו טיפול מתקדם.

עם כל האמונה באחדוּת של גוף-נפש וביכולתנו העצמית לחזק את עצמנו, אני רואה לנכון להצביע על החשיבות הרבה של הטיפול התרופתי על ידי הכנסת תרופות מתקדמות וחדשות לסל הבריאות. ככל שתעמודנה בפני החולה אפשרויות טיפול יעילות יותר, בשלב מוקדם של המחלה, כך אפשר יהיה להביא להארכה משמעותית של תוחלת החיים של החולים במיאלומה נפוצה. לו יהי.

** הכותבת, ג'ודי אראל, היא חברה בעמותת אמ"ן – אגודה למיאלומה נפוצה, עמותה שהוקמה ומופעלת על ידי חולי מיאלומה ובני משפחותיהם ואשר שמה לה למטרה לשפר את מצבם של חולי מיאלומה בישראל ומהווה בית לכל מי שהמחלה נגעה בחייו. www.amen.org.il

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה