על אלי רייזמן, סימון ביילס וחברות שנראית בלתי אפשרית

אלי רייזמן היא יהודייה בורגנית וסימון ביילס גדלה אצל סבא וסבתא חורגת כי אמא שלה לא יכלה לגדל אותה בגלל בעיות סמים. על החברות המשמחת בין שתי מתעמלות-על, בתחרויות ומחוץ להן

14/08/2016
רונן דורפן קבלו עדכונים מרונן
  • RSS

אלי רייזמן וסימון ביילס. צילום: GettyImages

אלי רייזמן עומדת בין סימון ביילס לעולם.

בכל פעם שביילס נשאלת משהו היא מסתובבת כמעט באופן אוטומטי לרייזמן. עיתונאית יפנית מבקשת מהאלופה האולימפית לתאר את עצמה במילה אחת. היא חושבת ואז לא עונה לעיתונאית אלא שואלת את רייזמן אם Happy נראה לה מתאים. רייזמן מאשרת והתשובה מועברת לעולם. לפני שביילס חושבת עוד רגע ואומרת HUNGRY. כולם צוחקים.

כשהיא נשאלת על בני הזוג מרתה ובלה קרולי – שהעמידו לפני ארבעים שנה את נדיה קומנץ׳ והיום את ביילס, ובינתיים העבירו את מרכז הכובד של ההתעמלות לאמריקה,  היא מיד מתלחשת עם רייזמן בכדי להבין מה רוצים כאן. היא עונה תשובה פשוטה "מרתה מאמנת אותי מגיל 7 וביליתי איתה כל כך הרבה שעות שהיא כמו אימא עבורי".

ונראה שרייזמן יודעת ללחוץ על הכפתורים. "אני אבוא לחופשה שלך בבליז מבלי שהוזמנתי", היא מאיימת על ביילס. "אבל אלף פעם הזמנתי אותך להצטרף אלינו", עונה ביילס, שמוצאה במידה חלקית מבליז. רייזמן מתעקשת שלא הוזמנה ותיסע לבדה כי היא אוהבת את החוף. וביילס מסמיקה כמו ילדה שרואה את ההורים שלה עושים משהו ממש, אבל ממש, אדיוטי.

רייזמן מיושבת ורהוטה ומסבירה מצויין את ענייני הספורט. מסבירה לעיתונאי רוסי כי בחרה את ״קלינקה״ כשיר בינלאומי כדי לגרום לקהל להיכנס לתחרות. היא מדברת גם על הקשר המיוחד שלה לישראל והעם היהודי ומסבירה את הקשר עם כל צוות המאמנים שמקורו ברומניה ההיסטורית של קומנץ׳.

רייזמן. מיושבת, רהוטה ויודעת מה להגיד. צילום: GettyImages

*    *    *    *

ראיתי בימים האחרונים שלוש נבחרות אמריקאיות. אני אהיה קצר עם השחיה: משעממים כמיונז בערך. הם כולם הולכים ללמוד בסטנפורד. כולם מודים לאבא ואמא שבמקרה נמצאים פה עם כל המשפחה ו-7000 חברים באיפנמה. ועל כל שאלה הם עונים שכרגע הם בפוקוס על התחרות השבוע. נבחרת האתלטיקה היא כבר יופיה המגוון של אמריקה: היו היום על הבימה במסיבת העיתונאים בין האתלטים שחקן פוטבול מכללות ואם לשלושה וגם חייל בצבא שהוא קופץ במוט. מריטוקרטיה של אנשים שונים מאד. ושתי המתעמלות הן משהו באמצע. אולי כי הענף צעיר בהרבה וחברויות הן טבעיות בהרבה ועניינים של רקע חברתי עדיין לא ממש מפרידים ביניהן.

כמובן שהן באות מרקע מאד שונה – רייזמן יהודיה בורגנית וביילס מרקע של אמא שלא יכלה לגדל אותה בגלל בעיות סמים, ולכן גודלה על ידי סבא וסבתא חורגת. אבל נסיון החיים שלהן לא ממש שונה. שעות אינסופית של התעמלות כבר עשר שנים ויותר. זאת נראית חברות אמינה. ״אני לא יכולה לחכות כבר שיעברו ששים שנה ואני אוכל לקרוא גם לך סבתא״, אומרת רייזמן לביילס. ולכן גם אם אמריקה תנפח את סיפור החברות בין ביילס השחורה לרייזמן היהודיה – אולי היא לא באמת יוצאת מפרופורציה. אולי זו דוגמא שאנשים כן צריכים.

החיים הם לפעמים מטאפורה טובה להתעמלות מכשירים. גם שם יש את סימון ביילס ורחוק מאד למטה יש את כל העולם. ואיפשהו באמצע – די רחוק מפה ומשם – יש את אלי רייזמן.

תנו כתף לדה באזר

* אפשר לשוחח עם רונן דורפן ב-debuzzer




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה