יש לך קשר גרוע עם הבוס? תאשימי את ההורים

נהוג לחשוב שאותו סוג ניהול מתאים לכל העובדים אבל אין זה כך. מחקר חדש חושף איך הדינמיקות שפיתחנו בילדות נגררות לתוך מקום העבודה וכיצד אנחנו למעשה ממשיכות אותן

25/07/2016
יסמין לוי קבלו עדכונים מיסמין
  • RSS

אם היחסים עם הממונה עליך במקום העבודה רחוקים מלהיות אידיאליים, יכול להיות שזה קשור ליחסים שפיתחת עם הוריך בילדותך. אם להסתמך על מחקר חדש שפורסם לאחרונה, ההורים באמת אחראיים לאיכות וטיב הקשרים שלנו עם הבוסים שלנו ולא רק עם הפרטנרים שלנו. המחקר, שפורסם ב-"Human Relations", מצביע על הקשר המעניין בין הדינמיקות שלנו עם הבוס לאלו שנוצרו בין העובד להוריו.

מתברר שניתן להסביר בכלים פסיכולוגיים למה יחסים מסויימים עם הממונים שלנו הם גרועים ולמה אחרים מוצלחים. לטענת המחקר, אנחנו גוררים את המטענים שלנו מילדות לתוך מקום העבודה. בוס מרוחק וענייני הוא לפי הממצאים אדם שסבל מהיעדר הורה נוכח בחייו או שהוא גדל להורה שלא ניתן היה לסמוך עליו.

לטענת החוקר הראשי, הפסיכיאטר פיטר הרנס, אם נניח גדלתן עם הורה מדוכא שהתקשה לצאת ממיטתו, אתן עלולות להיות מאוד מושפעות מכך בבגרותכן. לאור תפישתו לא ניתן באמת להימלט מהעבר. המחקר הזה מסתמך על תיאוריית ההתקשרות בפסיכולוגיה התפתחותית של ג'ון בולבי. גישתו של בולבי גורסת שהדרך בה חווינו את הילדות משליכה על חיינו הבוגרים ועל כיצד אנחנו רואים את העולם סביבנו. לטענתו, 60 אחוז מהאנשים בעולם בריאים בנפשם כתוצאה מכך שגדלו אצל הורים אוהבים ומסורים אבל עבור ה-40 אחוזים האחרים המצב פחות פשוט.

מחצית מאלה שגדלו אצל הורים לא אחראיים או שהוריהם לא מילאו את צרכיהם פיתחו גישה חרדתית לחיים. לטענת הרנס, במחקרים שנעשו, מצאו שאם ילדים חרדתיים נשארו לבדם בבית הם בכו יותר מהמצופה וגם כשההורה חזר הם המשיכו ליילל כמו ''להעניש'' את הוריהם. ילדים אחרים, שגם גדלו להורים לא אחראיים, פיתחו גישת "הימנעות". כלומר, הם לא הגיבו בכלל לעובדה שהוריהם אינם והם התעלמו מהם גם כשהם חזרו.

work_634

לטענת הרנס וצוות המחקר שלו, הדינמיקה במקום העבודה מושפעת ומשקפת את דינמיקות שנוצרו בילדותנו. במסגרת המחקר נבדקו בוסים ועובדים מ-8 מסעדות באוהיו שענו לשאלות סביב יכולות ההתקשרות שלהם, לחצים בעבודה ועד כמה הם סמכו על הממונים עליהם. המסקנות נגזרו מהתשובות של 28 בוסים ו-152 עובדים.

החוקרים מצאו שעובדים אשר גדלו לצד הורים טובים לא הושפעו כל כך מהתנהגות הבוסים שלהם. כמו כן, אלה שפיתחו סגנון "הימנעות" לא הושפעו מהבוסים יתר על המידה. הם רק רצו לסיים את עבודתם ולחזור הביתה. הטיפוס הנמנע גם התגלה כמי שפחות התאים לעבודת צוות. אבל העובדים שפיתחו סגנון חרדתי הגיבו בסטרס אם הבוס שלהם היה טיפוס "הימנעותי". עלה מהמחקר שטיפוס העובד החרדתי קיטר יותר בעבודה ובכלל, היו לו יותר דרמות מאחרים.

כאשר לעובדים חרדתיים היו בוסים טובים הם לא היו בחרדה. כלומר, אם היו להם בוסים תומכים, הם עבדו טוב יותר ותפקדו ברמה הכי גבוהה. מכאן שעובד חרדתי זקוק לבוס שמתנהל כהורה טוב כדי להפגין ביצועים חיוביים. מילת המפתח היא "אמון", לטענת הרנס. "יש כאן סיטואציה בה אנשים חרדתיים רוצים לקבל  כל הזמן אישור מהממונה אבל הם חוששים שהתמיכה שהם יקבלו תהיה שטחית או שתסתיים בקרוב. מנהיג שמנחיל יחסי אמון מלכתחילה יכול למנוע מהטיפוסים החרדתיים להפעיל את מנגנון החרדה שלהם".

לממצאים חשיבות רבה על איך אנחנו יכולים לטפח מנהיגים ומנהלים לעתיד. "חשוב לזהות שהמנהלים המנוכרים אינם הכי טובים בכל הנסיבות", מסביר הרנס, "אנחנו נוטים לחשוב שלכל אחד מתאים אותו סוג מנהל אבל זה לא כך". הממצאים יכולים גם לעזור לנו להפוך לעובדים טובים יותר, אם נשנה פרספקטיבה כלפי הבוס המנוכר שלנו ולומר: "לאדם הזה מעולם לא היה מודל חיקוי חיובי שיראה להם מה זה להיות אבא או אימא טובים". הרי, המנהיג במקום העבודה הוא בעצם ההורה.

הרנס מקווה שהממצאים יתרמו יותר ליחסים הנרקמים במקומות העבודה. "אנחנו יכולים להראות שלמעשה, אין 'אנשים שבורים'. ישנם אנשים שבריריים אבל הם אינם שבורים. אם ניתן להם סביבת עבודה תומכת, הם יוכלו לעשות את עבודתם על הצד הטוב ביותר".

צילום: יוטיוב

 

 

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה