רבקה מיכאלי

היא התגלתה בגיל ,14 בתכניות הילדים של קול ישראל, והפכה לכוכבת רדיו וטלוויזיה שכולנו אוהבים לאהוב. 100 שנים ליום האישה, אישה אחת ביום

22/03/2011
תרבות ובידור קבלו עדכונים מתרבות
  • RSS
» רבקה מיכאלי. צילום: יח"צ HOT

רבקה מיכאלי (נולדה ב-14 באפריל 1938 בירושלים) היא מנחת טלוויזיה, שחקנית תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע, זמרת, קומיקאית, שדרנית רדיו ומדבבת ישראלית.

רבקה מיכאלי היא בת להורים ילידי ירושלים. משפחתו של אביה, אברהם מיכאלי, הגיעה לארץ ישראל בסוף המאה ה-19 מגאורגיה. אמה, בלהה קוסובסקי, היא דור שמיני בארץ ובת למשפחת ריבלין.

היא החלה לשדר ברדיו בשנת 1952, כשהייתה בת 14 בלבד, במסגרת תוכניות הילדים של קול ישראל. שירתה בגלי צה"ל ולאחר מכן שידרה במשך שנים רבות תוכניות שונות ב"קול ישראל", בהן תוכניות הייעוץ והפנאי "ביקור בית", "מה היה לנו שם" ו"תפוח ועץ". בשנות ה-60 הופיעה מיכאלי בתוכניות הבידור של "בנות מועדון התיאטרון" בחיפה, אז גילה אותה יוסי בנאי והעלה איתה ב-1964 את תוכנית הבידור "ילדות קשה".

נעמי שמר העידה שבזכות מיכאלי נוסף הבית השני של השיר "ירושלים של זהב" ב-1967. כששמר הראתה לה את השיר, העירה מיכאלי כי חסרה התייחסות לעיר העתיקה, ושמר הוסיפה את הבית השני שנפתח בשורה "איכה יבשו בורות המים, כיכר השוק ריקה".

בשנת 1969 השתתפה מיכאלי בסרט הקולנוע המצליח של אפרים קישון "תעלת בלאומילך".

ב-1970 השתתפה מיכאלי בפסטיבל שירי הילדים שנערך לראשונה וזכתה במקום השני עם השיר "לצבי יש בעיה". ב-1972 השתתפה בסרט נוסף בשם "סלומוניקו" לצד טוביה צפיר. בתחילת שנות השבעים הוציאה מיכאלי גם תקליט ילדים בשם "יוני היה חולה" שבו היא שרה את כל השירים ומשחקת את כל הדמויות. הופיעה עם יוסי בנאי במופע בידור נוסף בשם "נישואין נוסח גירושין" (1973).

בשנת 1975 החלה להופיע בתוכנית הטלוויזיה הסאטירית "ניקוי ראש" לצד דובי גל, טוביה צפיר, ספי ריבלין ובדרנים אחרים. ב"ניקוי ראש" בלטה מיכאלי בכישרון המשחק הקומי שלה, אף בקטגוריית החיקויים, כאשר חיקויה של גולדה מאיר בלט מבין הדמויות הרבות בתוכנית. "ניקוי ראש", שזכתה לפופולריות רבה, ביססה את מעמדה כקומיקאית וכבדרנית.

באותה שנה השתתפה בסרטו של אסי דיין "יופי של צרות" לצד זאב רווח. בשנים 1971-1975 הנחתה את פסטיבל הזמר המזרחי ובשנים 1972-1980 הנחתה את פסטיבל הזמר העברי המפורסם, בזכותם נצרבה בתודעה של רבים כמנחה הקבועה של תחרויות הזמר.

מיכאלי המשיכה במהלך שנות השבעים להופיע במופעי בידור, לבד ועם אחרים. בין מופעי היחיד שלה היו "מחברות החשק", "שעות נוספות" ו"בת 26". במופעים אלו ביצעה מספר שירים הומוריסטיים שמפורסמים עד היום: "יוסף ג'ון רבקה ג'ון", "בת 26", "בנימין זאב" ועוד. כמו כן הקליטה באותה תקופה מספר תקליטי ילדים מצליחים, בהם היה להיט הילדים "בים בם בום" (שני חברים יצאו לדרך).

ב-1980 שיחקה מיכאלי בסרט נוסף של דיין, "מלך ליום אחד", והתארחה פעמיים בסדרה הקומית "קרובים קרובים". ב-1984 שיחקה לצד יובל בנאי בסרט " מכת שמש", הנחתה בפסטיבל שירי הילדים לצד גידי גוב והתחרתה שם עם השיר "ילד טוב של אמא" שזכה במקום השמיני. כמו כן הקליטה את הלהיט "אין לי רגע דל" שחיברה חברתה הטובה נעמי שמר.

במהלך שנות ה-80 ותחילת ה-90 ביססה מיכאלי את מעמדה כמנחת טלוויזיה, כשהנחתה את התוכניות "סיבה למסיבה" ו"סופשבוע" של הערוץ הראשון. אלו היו תוכניות הבידור המרכזיות של הטלוויזיה הישראלית בלילות שישי בימי הערוץ היחיד ומיכאלי נחשבה אז למלכת תוכניות האירוח. במיוחד היא זכורה בחיקויים שביצעה עם טוביה צפיר ובהצגת הפינה הסאטירית של שלמה ניצן. כמו כן הגישה פינה היתולית בתוכנית ההומור "זהו זה", שם גילמה את דמותה של שדרנית הרדיו "גברת תשובה" ואת המאזין המזדמן שעולה לשידור. ב-1994 הנחתה את תוכנית הגיל הרך "מסיבת גן" והנחתה פעמיים (ב-1986 ו-1988) את תחרות הקדם אירוויזיון. באמצע שנות ה-90 העלתה עם מני פאר את המחזה הצרפתי "כיצד להיות אמא יהודיה בעשרה שיעורים".

ב-1988 השתתפה בסרטו של דובי גל "מלך הסלים" וב-1992 זכתה לביקורות משבחות כששיחקה תפקיד דרמטי של אם לבן חולה איידס בסרטו של עמוס גוטמן, "חסד מופלא", שהשתתף בפסטיבלים שונים בעולם. עד להופעתה בסרט זה השתתפה מיכאלי כמעט ורק בקומדיות, סאטירות ותוכניות קלות. מיכאלי חששה להשתתף בסרט מפחד שהקהל יתקשה לא יצליח להזדהות עם דמות קשת יום שמוצגת על ידי קומיקאית. הצלחת הסרט שיכנעה אותה לקבל תפקידים מגוונים יותר כשחקנית.

ב-1995 סיימה 39 שנות עבודה ברדיו, לאחר שפוטרה מ"קול ישראל" עם מגישים ותיקים אחרים. היא החלה להנחות את תוכנית הבידור של ערוץ 2 "בליינד-דייט" ב-1996, לאחר מכן החלה להנחות את תוכנית הבוקר של קשת. ב-1998 שיחקה לצד אלון אבוטבול בסרטו הקצר של דובר קוסאשווילי "עם חוקים" שהשתתף בפסטיבל ירושלים ופסטיבל קאן.

החל מראשית שנות התשעים השתתפה מיכאלי בהצגות התיאטרון "אדם הוא אדם", "לבלוב האהבה", "זוג משמיים", "הדוד מקייפטאון", "אולפן למתחילים", "מכתבי אהבה", "המקרה המוזר", "נתניה" ו"אישה בעל בית" בתיאטרוני הקאמרי והבימה. ב-1995 הוקדשה לה התוכנית "חיים שכאלה" בערוץ הראשון.

בשנות האלפיים ביססה מיכאלי את מעמדה כשחקנית דרמטית, כששיחקה בסרטים "קדוש" של עמוס גיתאי (1999), "זמזום" לצד אסי דיין (2001), בסרט הדרמטי "חיים זה חיים" לצד משה איבגי (2003) ובסרט "מוכרחים להיות שמח" (2005), עליו זכתה בפרס אופיר על שחקנית משנה. כמו כן שיחקה תפקידי אורח בסדרות הדרמה "בנות בראון", "שבתות וחגים" וב"החיים זה לא הכל". בשנת 2005 שיחקה בטלנובלה "פיק אפ". ב-2006 החלה להנחות, יחד עם גלי עטרי ומנחות נוספות את תוכנית הפאנל "בנות" בערוץ 3 בכבלים.

בשנת 2007 טענה מיכאלי, בתוכנית של אושרת קוטלר בערוץ 10 בנושא תקיפה מינית, "גבול אינטימי", כי הותקפה מינית בעת היותה חיילת במהלך מסיבת בר מצווה בצהלה, על ידי קצין בכיר מאוד שנהג להסתובב עם אריה, נפטר בשנים האחרונות ונערכים שיעורים על מורשתו. מיכאלי טענה שסיפרה על כך לאהוד אולמרט בתקופה שבה היה מעורב במאבק נגד "רשימת האחד עשר". לטענת מיכאלי איים התוקף על חייה ואף איים לפגוע בביתה. החל משנת 2001 מיכאלי מדובבת את הפרופסור מינרווה מקגונגל בסרטי "הארי פוטר".

ב-2008 זכתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה על מפעל חיים. ב-2009 זכתה בפרס על מפעל חיים בשל תרומתה לרדיו בכנס אילת.
מיכאלי הייתה נשואה ליורם ליבוביץ, איש ביטוח, ולהם בן ובת - יונתן ומיכל. בשנת 1979, לאחר 12 שנות נישואין, התגרשו. מיכאלי נישאה בשנית לראובן שרוני, אף הוא איש ביטוח. לאחר 16 שנים נפרדו, ולאחר מכן חזרו.
מיכאלי היא אחותם של פרופ' דן מיכאלי ונפתלי מיכאלי.

>> המידע באדיבות ויקיפדיה
צילום: יח"צ




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה