גן העדן ב- Hampi

זהו זה. זה קרה. הגיע הרגע בחיי תל אביבית נמרצת בהודו שבו היא חשה געגוע לקינואה ולאוכל דל קלוריות. כנראה שלא קל לעבור הרפתקאות קולנריות בהודו

22/03/2011
תל אביבית נמרצת לשעבר קבלו עדכונים מתל
  • RSS

אם במקומות אחרים בהודו, עד עכשיו, הספיקו לי שתי ארוחות ביום (ארוחת בוקר דשנה וארוחת ערב קלה), ב- HAMPI גם 3 ארוחות ביום לא מספיקות. אבל לא בגלל שמזג האוויר הלוהט הזה מעורר אצלי תיאבון גדול, אלא בגלל שאני לא מפסיקה, אפילו לא לרגע אחד במהלך היום, להיות מסוקרנת נואשות ברמה הקולינארית.

המסעדות של HAMPI הן שילוב של ישיבה על מזרונים וכריות כמו בסיני, אוכל טעים כמו במסעדות המצוינות שיש לנו בארץ, עישון מאסיבי שמעורר התקפי מאנצ’ בלתי נשלטים והקרנות סרטים חדישים בערבים.

ועכשיו אני אסביר:

כשאתם שרועים רוב היום במצב מאוזן, כמו היפופוטמים עצלנים ללא כל צורך לקום, אתם מונעים מעצמכם את ההתמודדות עם תחושת השובע המופרזת. כשהאוכל יוצא מן הכלל, לא משנה אם זה פלאפל ישראלי, Malai Cofta הודית או פיצה איטלקי אמיתית, אתם אוכלים - לא כי אתם באמת רעבים - אלא כי בא לכם משהו טעים, ובא לכם כל הזמן, תאמינו לי. כשבערב אתם רואים סרט, ועדיין שרויים במצב מאוזן על המזרונים הנוחים, מה יכול להיות נחמד יותר מאשר תעסוקה טעימה לפה שלכם?

ועכשיו באמת:

אני ישנה בגסטהוס בשם Sunny שמפורסם בעיקר בזכות מסעדת Sheshbesh המדהימה שנמצאת בו. אז כמו שאתם מבינים, כל צרכיי מסופקים באותו המקום ואני חוגגת בכל יום את הפיצוי האדיר שהמקום הזה מהווה עבורי אחרי Vata Canal.

בימים הראשונים התנפלתי וזללתי פיצות, זיוות, לאפות עם פלפל, בורקסים, שניצלים מוקרמים עם גבינה וביצת עין מעל, מלאווחים ואפילו חטאתי עם Shalom to the Quin – הקינוח ההודי המפורסם מבננות מטוגנות, סירופ שוקולד, עוגיות מרוסקות, קצפת וגלידה (ואפילו שאני לא מעריצה גדולה של מתוק). אחרי כמה ימים, כשהתחלתי להרגיש שאני תופחת, ירדתי במינונים ושיניתי את המגוון, אבל גם סלט תפוחי אדמה, טונה וביצה היה מדהים - וגם סלט טונה. גיליתי, לתדהמתי, שהמאכלים ההודיים העשירים אינם חריפים כאן כלל. יום אחד אפילו הרחקתי לכת וחציתי את הנהר בסירה כדי לטעום את ה- Tali המפורסם של מסעדת Mango Tree, שמפורסמת בזכות הנוף המרהיב לנהר ולסלעים המרתקים שאפשר לראות רק ב-Hampi.

בשבוע הראשון עוד צילמתי והתלהבתי נורא. היום, 13 יום אחרי זה, אני שבעה יותר ממה שהייתי אי פעם בחיי. וכולי תקווה שבמקום הבא שאני אלך אליו האוכל יהיה מגעיל, רק כדי שאני אוכל להיפטר בקלות מהעודפים שצברתי כאן.

תגלית שבועית:

הגליצרין שההודים מפוצצים בו את בירת ה- King Fisher המפורסמת שלהם, יכול להרוג לכם את הבטן למשך כמה ימים אחרי 2 בקבוקים של חצי ליטר בלבד! ראו הוזהרתם.

הגעגוע השבועי שלי הוא ל:

דיאטה! ובעיקר - לאוכל בריא עם ערכים תזונתיים גבוהים, לסלטים עם קינואה, לדגים טריים וכמובן שגם לגבינת סקי.

צילומים:

לין אורמן

לבלוג של לין אורמן - תל אביבית נמרצת בהודו




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה