הגזענות שהביאה לחטיפת ילדי תימן והבלקן

כשתהיה קבלה אמיתית של התרבות המזרחית, לא ממקום של התנשאות וזלזול, מתוך הבנה והערכה אמיתית, נוכל לגשת למשא ומתן, בעברית ובערבית, גם עם שכנינו הפלסטינאים

06/07/2016
רויטל ימיני קבלו עדכונים מרויטל ימיני
  • RSS

"סעדיה שרוי בבערות, סעדיה רחוק מן האור ….  בשם עולם האור יורדת רותי אל העולם החשוך של סעדיה. רותי תעניק מאורה לסעדיה, היא תרימו לדרגתה, היא תכניסו לעולמה, ויהיה אור גם לסעדיה".

ציטוט זה לקוח מתוך הסרט "שורשים במולדת" בהפקת מפקדת הגדנ"ע ומשרד הביטחון, שהוקרן בשנות ה-50 באולמות קולנוע בארץ ועם תום ההקרנה קיבל מחיאות כפיים ואף זכה לביקורות משבחות. אגב, הילד ששיחק את סעדיה נהרג במלחמת ששת הימים.

זה הרקע שאפשר את חטיפות ילדי תימן, מזרח ובלקן מהוריהם ומסירתם, או מכירתם למשפחות אשכנזיות. הנמכה של התימנים ותרבותם, התייחסות אליהם כמו אל חיות שבאו מ״עולם החושך״ , וגאולתם ע״י אנשי ״עולם האור״, ״הנאור״. זו החשיבה שאפשרה לרופאים לשקר לאמהות, שהם עצמם לקחו מהן את התינוק ולהגיד: "נו נו נו ילדה רעה. לחצת חזק מידי והתינוק מת", או ״את עוד צעירה. יהיו לך עוד הרבה ילדים״, או להגיד להורים שמבקשים לראות את גופת בנם "מה יש לראות? זרקנו אותו לזבל". זו האווירה שאפשרה לנשים וגברים לקחת ילדים מהוריהם, לא לרשום, לא להחזיר ואח"כ להוסיף חטא על פשע ולהגיד "להורים האלה לא אכפת. לא באו לחפש אותם".

עולה מתימן עם תינוק ואחות (צילום פריץ כהן)

בכתבת חדשות 2 שעסקה בסרט הזה, הקריינית בכלל לא הבינה מה גזעני או מתנשא בו. סבא שלי, שלום גמליאל (היה לי גם סבא סעדיה, אגב), היה צורף בתימן. אומנותו היתה פרנסתו.  אביו היה ״עקש״ שזה אומר שהוא פירש את התורה ואת התפילות בהשראת הקבלה, וסבא שלי היה מהצעירים ה״דרדעים״ (דר דעה) שהיו רציונאליסטים והתפללו ופירשו אחרת. הוא אפילו ישב בכלא בעקבות המחלוקת הזו. צורף אומן ביום ותלמיד חכם המתפלפל באוהלה של תורה בערב. פילוסוף של היהדות. בתמונה הראשונה של משפחתה של אמי רואים את סבי  עם שני אחיה הגדולים של אמי כשהיו פעוטות, נועלים את נעל שמאל על רגל ימין ואת נעל ימין על רגל שמאל. אמי סיפרה שזו היתה הפעם הראשונה בה נעלו להם נעליים. מה שאנשים פה לא הבינו זה שהעובדה שהם הלכו יחפים קודם, לא הופכת את תרבותם ועולמם הרוחני לנחותים יותר. רק לאחרים. לבוש שונה, אוכל שונה, דיבור שונה, מנהגים שונים, סדרי עדיפויות שונים, מוסיקה שונה. לא תרבות נחותה. תרבות אחרת מזו המערבית.

כשפ׳, נער פליט אריתריאי שליוויתי בדרכו פה, בא ערב שבת אחד לארוחת ערב בבית אבי, הוא  נאבק קצת בסכין ובמזלג וסיפר לי שכשהם היו מסבים לאכול בבית אימו באסמרה, היתה קערה גדולה עם תבשיל במרכז השולחן ואמו היתה בוצעת את האינג׳רה בידיה אחרי שהיתה רוחצת אותן, טובלת בתבשיל ונותנת לכל ילד ביד. מיד האם ליד הבן. שונה. לא נחות.  אין תרבות נחותה. יש תרבות אחרת מהתרבות המערבית. באוסטרליה חטפו ילדים אבוריג׳ינים עד שנות ה-70 של המאה ה-20, בכוונה מוצהרת ״לתרבת״ אותם ולהטמיע אותם בחברה הלבנה וכך להעלים את העם האבוריג׳יני. במילים אחרות - השמדת עם.  ג׳נוסייד. האוסטרלים קבעו יום שנקרא ״יום ההתנצלות״ אבל עד היום חלקם לא מבינים על מה הם צריכים להתנצל.

עם פתיחת החקירה החדשה בעניין חטיפות הילדים, התביעה לחשיפת הפרוטוקולים שנגנזו לשבעים שנה והקמת ארכיון עצמאי חדש ע"י עמותת עמר"מ , האוסף את עדויות משפחות החטופים, עולה השאלה מה ימצאו בפרוטוקולים. ואם ימצאו מה יקרה, או יותר נכון, מה צריך לקרות. באופן אישי אני לא חושבת שיום התנצלות או צפירה לזכר הילדים החטופים יכפרו על הפשע הזה. אני גם לא מאמינה שהועדה ירדה לחקר האמת ולכן ציפיותיי מהפרוטוקולים לא גבוהות. העדויות עצמן מזעזעות מספיק. אלף עדויות על ילדים שלהוריהם נאמר שהם מתים ואין גופה ואין קבר.  וזה עדיין לא הכל. עדויות של נשים שאמרו להן שהילד מת והן התעקשו ונלחמו עד שלבסוף מצאו אותו בריא ושלם, הקלטות וראיונות עם אחות שהתוודתה שלקחו ילדים ולא החזירו, עם נהג אמבולנס שהודה שהיה לוקח ילדים ולא מחזיר, עם משפחה שקיבלה ילד במתנה מיגאל אלון, עם אחות שעבדה אז בויצ"ו ת״א ועוד ליקוטי וידויים של אנשים שגם ידם היתה בפשע הזה.

מה שצריך לקרות עכשיו הוא שהחומר שנחשף תוך כדי חקירה והעדויות על נורמות החשיבה וההתנהגות הגזעניות ששררו כאן, כפי שמעיד הסרט הנוראי הזה, ישמשו מראה לחברה שלנו בכלל ולכל אחד ואחת מאיתנו. מה שצריך לקרות הוא שנהיה אמיצים מספיק כדי להודות באמת. והאמת היא שהחברה שלנו חולה בגזענות.

גזענות היא מחלה, יש כאלה שחולים בה ויש כאלה שהם רק נשאים. הממסד בישראל היה ועודנו חולה בגזענות. המחלה מתבטאת בהעדפה כלכלית, חינוכית, תעסוקתית ותרבותית של מי ומה שהוא מערבי על פני מי ומה שהוא מזרחי. בין האנשים בישראל יש חולים ויש נשאים. הסימפטומים של החולים כוללים דיבור פוגעני ביודעין, כינויים וקריאות גנאי והעדפת אנשים לבנים על שחורים, אשכנזים על מזרחים. את החולים אין בעיה לזהות וקל להוקיע אותם ולהקיא עליהם, אם יותר לי. הסימפטומים של הנשאים קשים יותר לזיהוי. הם סמויים ונחבאים מן העין, אפילו של עצמם. מוטמעים היטב בתוך דיבור והתנהגות נורמטיביים.

אני יודעת, כי אני תימניה שגדלה בצפון ת״א ועם השנים פיתחתי חיישן רגיש במיוחד לגזענות סמויה. דיבור שנגוע בדעות קדומות ובחירות קטנות וגדולות, שנובעות מאותן דעות. כמו למשל העדפה מודעת או שלא, לשמות משפחה שאינם מזרחים, בעבודה ובחיים האישיים, האדרת התרבות המערבית והנמכת המזרחית, זלזול במבטא המזרחי והפיכתו לנלעג, תלונות על סגנון המוזיקה המזרחי הים תיכוני ״הנמוך״ שהפך למיין סטרים ואבוי, הילדים שומעים אותו כל היום. כולנו חוטאים בגזענות. רוב הציבור בארץ, והממסד בכלל זה, חוטא בגזענות כלפי מזרחים, כלפי אתיופים, כלפי פליטים וכלפי ערבים.

אני מקווה שהמאבק לחשיפת האמת בעניין חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן יביא קודם כל להכרות בין החטופים ומשפחותיהם ולהכרה בעובדה שההורים לא ויתרו על הילדים, אלא היו קורבן לפשע.

אם יש תקווה בחשיפת החומר המעיד על היחס הגזעני אל המזרחים בכלל ואל התימנים בפרט, היא בכך שכל אחד מאיתנו יצליח לעמוד באומץ מול עצמו ומול משפחתו ולשאול את השאלות הקשות. כולנו נגועים. מחלת הגזענות היא ב-DNA של מדינת המהגרים שלנו. שורשיה נטועים עוד לפני הקמתה ונצריה צומחים עד היום. עכשיו נדרש הקוקטייל המתאים להילחם בה. קוקטייל של אשכנזים ומזרחים, שיזהו בתוכם ובתוך משפחותיהם את השד הגזעני ולא יאפשרו לו לשלוט בהתנהגותם, בדיבורם ובהחלטותיהם. אז, נוכל להפוך למדינה ים תיכונית מיוחדת במינה, שמשלבת בה מזרח ומערב בכל תחומי החיים ולשניהם יש בה מקום של כבוד והשפעה. אז ורק אז, מתוך מקום של כבוד לתרבות אחרת ולכל האנשים מעצם היותם בני אדם ממש כמונו, נתייחס למבקשי מקלט נרדפים כפי שעם שהיה פליט, אמור היה להתייחס אליהם. ואולי רק אז, כשתהיה קבלה אמיתית של התרבות המזרחית, לא ממקום של התנשאות וזלזול, לא מתוך רצון ״להעלות״ את התרבות המזרחית ל״דרגת״ התרבות המערבית, אלא מתוך הבנה והערכה אמיתית, נוכל לגשת למשא ומתן, בעברית ובערבית, עם שכנינו הפלשתינאים. משא ומתן בין בני אדם שווי ערך. זו תהיה, לכל הדעות, תוצאה מבורכת של המהפכה הזאת.

דף ארכיון העדויות של עמותת עמר״מ לחיצה על כל תמונה תפתח את העדות. לחיצה על שלושת הקווים תפתח אפשרות להכנסת עדות חדשה.

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה