לנפוש בצד הטוב של העולם

לשבת בבריכה ולהסתכל על הים זו החופשה האולטימטיבית לדעתי. מסתבר שאפשר לעשות את זה גם בארץ

06/07/2016
עמית עומר קבלו עדכונים מעמית
  • RSS

רצועת החוף בנהריה, הצמודה למלון Sealife

אני אוהב מלונות בוטיק. משהו באווירה המוקפדת והמעוצבת הזו קונה אותי. וזו בדיוק ההרגשה שקיבלתי כשנכנסתי למלון סילייף הממוקם בקצה נהריה: שמישהו חשב על הכל, שהשקיעו בכל אבן. זה מתחיל מהשניה הראשונה שאתה נכנס למלון ומגלה שלל פינות ישיבה מרהיבות – כל אחת שונה מקודמתה, כל אחת נראית כמו סלון אקלקטי בבית של מעצבים, כזה שאספו וליקטו אותו ממקומות אקסקלוסיביים רחוקים.

סי לייף. סוויטות מרווחות ויפהפיות שעוצבו ורוהטו בטוב טעם יוצא דופן

האור בקצה המנהרה

הנסיעה צפונה היא תמיד מהנה, בטח כשלשם שינוי, הדבר היחיד שמאייש את המושב האחורי ברכב הוא הטרולי שלך. אם נפלתם על מסעדה טובה בדרך עוד יותר טוב, אבל כשזה נופש – גם בורקס באמצע הדרך הופך לחוויה. ובכלל, כל רגע שבו אתה לא צריך לשבת מול רשימת המטלות הוא מבורך.

אבל הרגע החשוב ביותר בעיני בנופש קורה רגעים ספורים אחרי הצ׳ק אין, באותן השניות שבהן אתה מניח את הכרטיס במנגנון האלקטרוני שעל הדלת, הנורה הירוקה נדלקת ואז אתה שומע את הקליק הזה במנעול, הצליל שמבשר לך שאתה רשאי להתחיל את הנופש. ואכן, הרגע שבו נופש מתחיל מבחינתי הוא זה שבו אתה פותח את דלת החדר, והעולם נפרש לפניך. כשפתחנו את דלת החדר גילינו את משמעות המילה בוטיק: קירות שכל אחד מהם מעוצב בצורה אחרת, הכל נראה בעבודת יד כאילו עבדו פה עשרות אמנים במשך שבועות. ברקע מוסיקה מרגיעה שבוקעת מחדר השינה. אבל הרגע שבו הכל נעצר הוא זה שבו הסטנו את הוילון ומולנו נגלתה שקיעה מדהימה על רקע הים, כזו שגורמת לך להרגיש שאתה נמצא בצד הנכון של העולם.

להתעורר לתמונה הזו נראה כמו חלום רחוק. מסתבר שהוא דווקא די קרוב

בוקר טוב

את המוסיקה לא כיבינו לכל אורך הסופ״ש. מי היה חושב להרדם עם מוסיקה של ספא בבית, וכאן, בתוך הסדינים הלבנים זה השתלב בצורה מושלמת. עם אותו רוגע בדיוק התעוררתי, ולפני שפקחתי את העיניים הרגשתי שמשהו טוב קורה. המוסיקה המשיכה ללוות אותי לכל אורך הבוקר, כשמדי פעם חוברים אליה צלילי מכונת האספרסו הכל כך אהובים עלי.

טובלים את הרגליים בחול

עם כוס קפה איכותי ביד אני לוכד עוד כמה מהצלילים הפסטורליים של המוסיקה ויורד לטיול בוקר על החוף. רק המילים האלה לבדן גורמות לי לעצור ולקחת איזו נשימה ארוכה ומרגיעה. ואז מצטרפים לסימפוניה הצלילים המהפנטים של הים, ואני צועד יחף על החול הרך ומחייך לעצמי. בא לי לחבק את העולם.

ועכשיו אם תסלחו לי אני הולך לשבת בבריכה ולהסתכל על הים.

slife4saloona060716-5

אם אתם ממש נמרצים ורוצים לטייל באזור, מוזמנים לעשות שימוש באפליקציה של אוצרות הגליל או באתר.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה