נזקי הסוכר שעליכן לדעת

"כנראה שאנחנו הדור הראשון שמתחיל להבין את בעיית הסוכר אבל אנחנו כבר מקולקלים וצריכים לעבור גמילה. את הילדים שלנו לעומת זאת אין בעיה להרגיל למתיקות מתונה, הם אוכלים מתוק כי ככה גידלנו אותם ולכן חלה עלינו האחריות להפחית את הכמות בהדרגתיות ובעקביות"

03/07/2016
אלכס וינרסקי קבלו עדכונים מאלכס
  • RSS

זה התחיל בערך כך : בעזרת טכנולוגיה בשנות ה-60, הצליחו להמיר גלוקוז מעמילן של תירס לפרוקטוז והחדירו אותו לכל מזון שהוא, ללחם, לקטשופ ןלכל רוטב שיש. הפרוקטוז מאריך את חיי המדף של המוצרים והוא זול יותר מסוכר רגיל. מהנקודה הזו והלאה חלה התפרצות ההשמנה בעולם.

ולמה זה התחיל את מגפת ההשמנה והסוכרת? כי בעוד שגלוקוז הוא חיוני בשביל כל צורת חיים שהיא, פרוקטוז מתפרק בגוף אחרת לגמרי. באופן ספציפי, חלק גדול מהפרוקטוז הופך בגוף לשומן שמתיישב בכבד ובלבלב, מעלה את לחץ הדם, מגדיל את הסיכון למחלות לב וכבד וגם לסוכרת.

הקרב האמיתי במלחמה זו החל בשנות ה-70 בין השומן והסוכר. שני חוקרים טענו כל אחד בשיטתו שאחד מהמרכיבים הללו הוא הגורם העיקרי למחלות לב. בקרב הזה שומן גבר על הסוכר ובכך גרפו תזונאים רבים להאמין ולהפיץ שהשומן הוא גורם מספר אחד למחלות לב. העובדה הזו שינתה לחלוטין את תעשיית המזון העולמית. שכן ברגע שהתעשייה התחילה להוציא את השומן החוצה מהמוצרים, היא הייתה חייבת לעשות משהו בשביל שהטעם של מוצרי המזון יישאר אטרקטיבי. התוצאה: יצרני המזון החליפו את השומן בסוכר והשאר היסטוריה.

הצריכה היומית המומלצת של סוכר היא כ-5 כפיות סוכר ליום לנשים ועד 10 כפיות סוכר לגברים. הישראלי הממוצע צורך כ-30 כפיות סוכר ביום (שהם כ-117 גרם. בכפית יש כ-4 גרם סוכר). הכמות הזו היא פי 6-3 מהמנה היומית המומלצת למבוגר. סביר להניח שאנשים צורכים מדי יום הרבה יותר סוכר ממקורות נוספים. למעשה, רוב האנשים עוברים בקלות את מגבלת כפיות הסוכר, מבלי לשים לב.

כיום במאה ה-21, המלחמה עברה לשדה קרב אחר והיא בין משרדי הבריאות ברחבי העולם ובין תעשיות מזון ומשקאות גלובאליות. המפסידים במלחמה הזו לעת עתה הם הצרכנים. ההשלכות הבריאותיות של הסוכר בעיקר של הפרוקטוז, שהוא מעודד השמנה, מעלה לחץ דם, מעלה באופן מיוחד את השומן הבטני העמוק אשר גורם להיווצרות כבד שומני (מחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם המערבי) – 30% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מזה, ל-50% מהילדים השמנים יש כבד שומני. זו מחלה שמעלה סיכון לסוכרת ומחלות נוספות.

בחורה נוגסת סוכר

מה רע בפרוקטוז? אנחנו חייבים סוכר בשביל לחיות. הוא מקור האנרגיה שאנו זקוקים לה. ישנם סוגים שונים של סוכר. הסוכר שאנו זקוקים לו הוא גלוקוז, הלקטוז וסוכר החלב. הסוכרים האלה מתפרקים בגוף ועוברים תהליך מטבולי שאינו הרסני לנו. הפרוקטוז, לעומתם, הוא סוכר רע, במילים פשוטות צריכה ממושכת וכרונית שלו הופכת את הכבד לשומני ומעלה את הסיכוי להשמנת יתר.

כמה סוכר יש במה שאנחנו צורכים?

שימו לב כמה סוכר יש במוצרים הבאים: בפחית קולה = 6 כפיות, מיץ פירות טבעי = 5 כפיות, בירה=2 כפיות, חלב 3% = 2 כפיות, חלב 1% = 2.4 כפיות, יין= 1.9 כפיות, חלב סויה=4 כפיות, חלב שקדים=1.4 כפיות. במיץ תפוזים סחוט טבעי שהכנתם לעצמכם יכול להיות יותר סוכר (רע) מאשר בכוס קולה.

צריכת פרוקטוז, בשונה מגלוקוז, לא מביאה לתחושת שובע משום שצריכת פרוקטוז לא מגרה הפרשה של לפטין ששולח איתות של שובע למוח בשביל להפסיק את האכילה. למה צריכה של פירות היא בסדר למרות שיש בהם פרוקטוז? כי יש בהם כמות גדולה של סיבים תזונתיים וויטמינים שמקהים את ההשפעה של הפרוקטוז על הגוף. לכן תפריט שמבוסס על נוזלים הוא לא יעיל כי הוא לא מייצר תחושת שובע. עדיף לאכול תמרים מאשר שייק תמרים.

מי עוזר במלחמה הזו לתעשיית המזון? ההורים! אנחנו מתחילים להקנות לילדים שלנו את ההרגל למתוק בגיל מוקדם מאוד. למעשה, כשהם ממש תינוקות. מחקר שנעשה בארץ על 2000 תינוקות מראה את הנתונים הבאים: עד חודשיים התינוקות אוכלים ממש בריא. בגיל חצי שנה 12% מהתינוקות כבר מקבלים ביסקוויטים או עוגיות ו-11% מהתינוקות נחשפים למעדני חלב או גבינה ממותקים.

אחוז מהתינוקות בגיל הזה כבר נחשפים לממרח שוקולד, ועוד חצי אחוז לשוקו. המצב מסלים בצורה קיצונית בגיל שנה. שיעור החשיפה לדגני בוקר ממותקים מזנק מ-0.3% ל-12%. שיעור החשיפה לממרח שוקולד ממריא מחצי אחוז ליותר משליש מהתינוקות (37%). כך גם שיעור החשיפה למעדני חלב עם תוספת סוכר - שני שלישים מהתינוקות בגיל שנה (64%) צורכים אותם באופן קבוע, לפחות פעם בשבוע.

בגיל שנתיים כבר מדובר בקטסטרופה. צריכת דגני הבוקר הממותקים עולה פלאים, ובגיל שנתיים כבר כמעט מחצית מהתינוקות (49%) צורכים אותם באופן שבועי. החשיפה לממרחי שוקולד מזנקת אף היא, משליש מהתינוקות בגיל שנה לשני שלישים מהתינוקות (67%) בגיל שנתיים. כך גם בתחום השוקו: זינוק מ-16% בגיל שנה ל-52% בגיל שנתיים. 20% מהתינוקות שותים שוקו עם תוספת סוכר באופן יומיומי.

שיעור צריכת מעדני החלב מגיע לשיא של 75% מהתינוקות, ושיעור התינוקות שצורכים חטיפי שוקולד באופן שבועי קבוע נוסק ל-82%. מתוכם, 17% צורכים חטיפי שוקולד בכל יום, לפחות פעם אחת. אך זה לא הכל, ישנה חשיפה מטורפת למשקאות ממותקים, החשיפה למיצי פירות מתחילה בגיל חודשיים (2% מהתינוקות) וכך גם לתה ממותק (5%). הקניית ההרגל לטעם המתוק מתחילה עוד לפני הממתקים.

היא מתחילה כבר בשלב שהתינוקות מקבלים תחליפי חלב. לתחליף החלב הוסיפו סוכרוז ( סוכר לבן ) גם בחלב אם יש סוכר, אבל זהו לקטוז. הסוכר הלבן (הסוכרוז) מתוק מהלקטוז שבחלב אם פי שש. כלומר, אפילו אם הערך התזונתי זהה, אנחנו מרגילים את התינוקות שלנו לטעם המתוק מגיל ינקות ממש. וזה בדיוק ההרגל שאי אפשר להיפטר ממנו אחר כך.

מי המבוגר האחראי?

זה מתחיל ומסתיים בהורים, מעט מאוד הורים יחתכו סלט לילד ויכינו חביתה וגבינה בבוקר ויושיבו את הילדים לאכול כי אין זמן! עניין של "האין זמן" שגור אצלנו ההורים עוד בעודנו ילדים בעצמנו, כי גם להורים שלנו לא היה זמן. התוצאה שהילדים אוכלים בבוקר ובצהריים אוכל ע"פ כמות הזמן שיש להורים להקדיש בהכנת האוכל, בקניית המזון , בהקניית הרגלי אכילה של מזונות בעלי מרכיבים איכותיים ובריאים.

במקרה הזה הן העשירים והן העניים סובלים כמעט מאותה הבעיה. לעשירים אין זמן להכין אוכל או לדאוג לקניית מזון בריא או לבקר את תהליך צריכת המזון אצל ילדיהם ( במקרה הטוב ישנה מבשלת סבתא שלא בטוח שהיא מודעת להכנת מזון בריא ). לעניים אין את הכסף לקנות מזונות איכותיים ובריאים ולכן הילדים אוכלים לרב מזונות לא ממרכיבים איכותיים.

כנראה שאנחנו הדור הראשון שמתחיל להבין את בעיית הסוכר אבל אנחנו כבר מקולקלים וצריכים לעבור גמילה. את הילדים שלנו לעומת זאת אין בעיה להרגיל למתיקות מתונה, הם אוכלים מתוק כי ככה גידלנו אותם והרגלנו אותם ולכן חלה עלינו האחריות להפחית את הכמות בהדרגתיות ובעקביות.

** הכותב הוא אלכס וינרסקי, מאמן הכושר האישי עם ניסיון של 20 שנ בתחום, מייסד ויזם של מועדון הכושר VIM ומומחה בתחום אורח החיים

לדף הפייסבוק של אלכס וינרסקי לחצו כאן

כתבות נוספות של וינרסקי:

הדברים שתצטרכי לוותר עליהן כדי לרדת במשקל

11 שימושים מפתיעים עם לימון

למה לא מומלץ לאכול בננה על הבוקר

11 טעויות שאנשים עושים בתזונה ובכושר

7 דרכים מעולות להפחתת סטרס

מה “חשוב” ו”לא חשוב” בחיים  

צילום: שאטרסטוק




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה