לראות את הפוטנציאל ולא את הנכות

רבים נדהמים כאשר אני מספרת להם שאנו משמשים משפחת אומנה לשני ילדים עם צרכים מיוחדים. אנחנו מאושרים בהם, מאמינים ביכולות שלהם, ומרגישים שנפלה בחלקנו זכות גדולה לגדל אותם

03/07/2016
משפחה קבלו עדכונים ממשפחה
  • RSS

ילדי אומנה (אילוסטרציה)

רוב האנשים נדהמים כאשר אני מספרת להם שאנו משמשים משפחת אומנה לשני ילדים עם צרכים מיוחדים, פיגור ונכות פיזית. "איך הכנסתם את עצמכם לכך מרצון?", הם תוהים. לכל אלה אני אומרת:  אנחנו מאושרים בהם, מאמינים ביכולות שלהם, ומרגישים שנפלה בחלקנו זכות גדולה לגדל אותם.

לפני 11 שנים, כשהבת הביולוגית שלנו הייתה בת ארבע, רצינו שיהיה לה אח או אחות וניסינו להיכנס להיריון ללא הצלחה במשך זמן רב. רצינו להיות הורים צעירים ולכן החלטנו לא לחכות עוד. עשינו חיפוש באינטרנט וכשנתקלנו בכתבות על משפחות אומנה, ידענו שזה מתאים לנו.

פנינו לארגון "אור שלום", נרשמנו, עברנו קורס הכשרה אינטנסיבי למשפחות אומנה וחיכינו לטלפון המיוחל. יום אחד הוא בא, עם בשורה מפתיעה בחובו - הציעו לנו לקחת תינוק עם צרכים מיוחדים. התלבטנו מאוד. כיצד מסתדרים עם ילד כזה בבית? כדי שנקבל מושג כלשהו על ההתנהלות, הארגון קישר אותנו עם משפחה אומנת אחרת, שהייתה מטופלת בשתי ילדות עם צרכים מיוחדים. המשפחה הזמינה אותנו לביקור בביתם כדי לראות ממקור ראשון. הכרנו משפחה אוהבת שרואה את היכולות והפוטנציאל של הילדות ולא את הנכות שלהן, משפחה שמטפלת בילדות במסירות והיא מלאת גאווה על כל התקדמות וההצלחה שלהן. ראינו גם את האהבה והוקרת התודה האינסופית של הילדות כלפי משפחתן. בני הזוג הללו הדגישו שיהיו קשיים שבדרך, אבל כשראינו עם מה הם מתמודדים, לא רק שזה לא הרתיע אותנו, האמנו שגם אנחנו יכולים.

ילדי אומנה (אילוסטרציה)

נסענו לבקר את מיכאל (שם בדוי) התינוק בבית החולים. הוסבר לנו שהוא סובל מפיגור שכלי, שהוא לא יהיה מסוגל ללכת ושרוב הסיכויים שיזדקק לכיסא גלגלים כל חייו. אנחנו ראינו תינוק יפהפה ומתוק בגיל חמישה חודשים וליבנו נחמץ לנגד האפשרות שהוא יישאר לבדו בבית החולים. בחרנו לראות את הפוטנציאל ולא את הנכות. החלטנו שאנחנו הולכים על זה.

הטיפול במיכאל התגלה כמאוד תובעני. הוא לא ישב, לא זחל, לא הרים את הראש, והיה ממש כמו "בובת סמרטוטים אנושית". הוא נזקק לטיפולים ונמצא תחת מעקב רפואי מתמיד. זה לא היה קל, אבל זכינו למעסיקים מקסימים שגילו הבנה ולתמיכה רבה מבני משפחה וחברים. גם מנחת האומנה של "אור שלום" ליוותה אותנו לכל אורך הדרך, והייתה עבורנו הכתובת לכל קושי.

היינו צריכים גם להתמודד עם המציאות החדשה של תינוק קטן שגוזל מאיתנו הרבה תשומת לב: יש פחות זמן לזוגיות, לבלות עם בני משפחה ועם חברים וגם הבת הביולוגית שלנו נאלצה לעשות ויתורים. נכון, היו רגעים של שבירה, אבל למדנו הרבה על הכוח שלנו כמשפחה ועל היכולת שלנו להעניק.

שנה וחצי אחרי שמיכאל נקלט במשפחה, כבר נכנסנו למעין שגרה והחלטנו שאנחנו מעוניינים לקלוט ילד נוסף. "אור שלום" סיפרו לנו על אסתר (שם בדוי), ילדה בת ארבע שסובלת מפגיעת ראש ומאושפזת כבר חודשים ארוכים, למרות שהיא כשירה לעזוב את בית החולים, מכיוון שלא מוצאים משפחה שתסכים לטפל בה. שוב נסענו לבית החולים אבל למעשה קיבלנו את ההחלטה עוד לפני כן. ידענו שאנחנו הסיכוי האחרון של אסתר לבית חם והיה מנוי וגמור מצדנו לשמש לה כמשפחה, על מנת שלא תגמור את חייה במוסד.

היום, מיכאל הוא ילד מתוק בן 7, ובניגוד לכל הסיכויים ולמה שצפו הרופאים, והודות להשקעה ולריצות האינסופיות שלנו איתו לטיפולים, הוא כבר עצמאי והולך לבד, בלי כיסא גלגלים. למרות שהוא מאובחן כבעל פיגור שכלי, הוא מדהים אותנו כל יום עם עומק ההבנה ויכולת ההתבטאות שלו. אסתר היא ילדה מקסימה בת 9.5, ערנית ופיקחית, שהחום והאהבה שהרעפנו עליה פשוט גרמו לה לפרוח. אסתר תצטרך לשבת על כיסא גלגלים כל חייה, אבל היא לא נותנת לכך לפגוע בביטחון העצמי שלה. גם היא וגם מיכאל מתמודדים עם הקשיים בהומור ובאופטימיות.

ילדי אומנה (אילוסטרציה)

אנו משתדלים לגדל את מיכאל ואת אסתר כילדים רגילים לכל דבר. אני אומרת להם תמיד "אצלי אין 'לא יכול', יש 'לא רוצה'". האימהות שלי ושל בעלי, משמשות לילדי האומנה כסבתות לכל דבר, מחבקות, מנשקות וקונות מתנות. אנו יוצאים עם הילדים לנסיעות ולטיולים, לכל מקום. המטרה שלי היא לגרום להם לתפקד בצורה רגילה עד כמה שאפשר, כדי שיוכלו לנהל חיים עצמאיים ושבעתיד אף יוכלו גם להתנדב לצבא. אני גאה בעצמי, במשפחה ובהם על הדרך שעשינו ומאושרת בה.

נכון, להיות משפחת אומנה לילדים עם צרכים מיוחדים כרוך בהשקעה ובהתמודדות נפשית לא פשוטה, אבל השכר שלנו הוא לראות כיצד, בזכות הטיפול והאהבה שלנו, הילדים הולכים ומתפתחים, היכולות והמסוגלות שלהם גדלות והם מחזירים לנו אהבה אין סופית. החיים שלנו אכן השתנו מהיום שמיכאל ואסתר נכנסו לחיינו, ולמרות כל זאת, אני אף פעם לא מרגישה תחושה של פספוס או החמצה על כך שיכולנו להיות חופשיים לטייל יותר או לעשות חיים. זאת מכיוון שלכל מקום אנחנו ממילא נוסעים איתם, וגם בגלל תחושת הסיפוק האדירה והאושר הנלווה להיותנו משפחת אומנה.

עמותת אור שלום מחפשת בימים אלה משפחות אומנה ל- 50 ילדים ממקומות שונים ברחבי הארץ. חשוב לציין שמשפחות האומנה זוכות לסיוע כספי ממשרד הרווחה, על מנת שהאומנה לא תהפוך לנטל כלכלי על המשפחה. עובדת סוציאלית של העמותה תלווה את המשפחה לכל אורך הדרך, ותסייע בפתרון קשיים ודילמות בתהליך האומנה. בנוסף, אור שלום מקיימת קבוצות העצמה להורים ולילדים קולטים, וכן ערבי הרצאות, ימי עיון וימי כיף למשפחות אומנה. עם קליטת הילד/ה במשפחה חדשה, זכאי אחד ההורים לחופשת לידה על פי חוק. משפחות המעוניינות לקבל פרטים נוספים, מוזמנות לפנות לאור שלום בטלפון: 03-5417000 או במייל  [email protected].




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה