כולן מדברות פמיניזם

סמדר סלומון חוגגת את יום האישה בגדול, עם חולצה לבנה חגיגית ומזכירה לכולנו שעברנו כברת דרך מאז ה- 8 במרץ 1875, מה שהיה אז בגדר חלום, היום הוא טבעי ומגיע לנו שאפו ענקי

17/03/2011
סמדר סלומון קבלו עדכונים מסמדר סלומון
  • RSS
» בנות, עשינו דרך ועל הדרך הזו מגיע לנו שאפו גדול. צילום אילוסטרציה: ThinkStockPhoto

השנה בתאריך ה-8 למרץ צויינו 100 שנים ליום האישה הבינלאומי. והנה היום הזה כבר מקיש על חלוני ולכבודו אני לובשת את החולצה הלבנה ששמורה לימים של חג. בימים כתיקונם אני מלינה, כועסת, נלחמת, מבקשת לשנות. הפעם אני מבקשת לחגוג את היום, ואתם יודעים מה? יש לנו סיבה טובה לחגוג!

מאז אותו 8 למרץ 1857, בו החליטו מאות פועלות במפעלי הטקסטיל בניו-יורק שנמאס להן משעות העבודה הארוכות, מהשכר הנמוך ומתנאי העבודה הבלתי אנושיים, שהורעו עוד יותר עקב הכנסת מיכון למקומות עבודתן, ופתחו בשביתה ושבזכותן ובזכות נחישותן אל מול הכוח שהפעילה המשטרה נגדן, הוחלט למסד את התאריך ולציין אותו מאז בעולם כולו, עברנו דרך ארוכה מלאת הישגים ורבת משמעות.

אי אפשר להשוות את מצבן של הנשים למה שהיה לפני מאה שנה ואף לא למצבן לפני 30 שנה. בנות, עשינו דרך ועל הדרך הזו מגיע לנו שאפו גדול.

הפמיניזם לרשות הכלל

הפמיניזם כבר מזמן אינו שייך לקבוצות מיעוט, הוא חי נושם ובועט בכל מקום. הפמיניזם אינו בשוליים, ואינו שייך לקבוצת נשים אזוטרית. הפמיניזם הוא היום המיינסטרים. הוא נמצא בתל אביב, בירושלים,בחיפה, בחולון, בירוחם, בדימונה, במגזר הערבי, במגזר החרדי. הוא של כולם. והוא לא רק מילה שמתגלגלת מהפה אל החוץ, לא עוד סיסמא שחוקה שנעים לנפנף בה. הפמיניזם נמצא בעשייה. אם בעבר חיינו בתודעה כוזבת הרי שהיום אנו עדים לקבוצות נשים שלא חיות במרכז תל אביב, אלא נשים שתנאי חייהן פחות טובים ובדיוק משום כך הן פועלות, בדיוק מהמקום הזה הן יודעות מה צריך לשנות ומה צריך לשפר, והן לא רק מדברות את זה אלא גם עושות את זה.

הפמיניזם כהעצמה נשית

בבדיקה קטנה שערכתי בגוגל, הקלדתי את צמד המילים "העצמה נשית" ומצאתי 98,600 ערכים, ל"העצמה נשית לנערות" ישנם 204,000 ערכים ול"העצמת נשים" 147,000 ערכים. ביחד 449,600 ערכים. בהתחשב בכך שישנן כפילויות עדיין מדובר במספר עצום של ערכים, של מאמרים, של קבוצות ושל פעילויות המתקיימת בתחום העצמת נשים. ואם הפמיניזם תפס בדמות העצמת נשים הרי שכל אותן נשים שמתכנסות, שמתדיינות, שפועלות, שעוזרות, שמקימות פרויקטים, שתומכות ונתמכות - כולן מדברות פמיניזם. ויותר ממה שהפמיניזם מדובר הוא גם נעשה וזה מה שנפלא.

הפמיניזם כבר לא בשולי הכנסת

גם במרחב בציבורי והפוליטי חל שינוי משמעותי בדרך שבו נשים באות לידי ביטוי, וביכולת שלהן לקדם נושאים "נשיים". אם בכנסת הראשונה היו 12 חברות כנסת, היום בכנסת ה- 18 יש לנו 24 חברות כנסת. זה עדיין לא אופטימלי, ואף נותן תחושה שלא התקדמנו הרבה כי בכל זאת עברו מספר שנים והיינו מצפים לראות ייצוג גבוה יותר לנשים בכנסת. בחינה מדוקדקת יותר תגלה שתחושה זו היא מוטעית מיסודה. אם בעבר הנשים בכנסת נאלצו להיאבק על הנושאים הכי בסיסיים, אלמנטריים וקרדינאליים ופעלו במרחב שבו העשייה למען זכויותיהן של נשים לא היה מובן מאליו, הרי שחברות הכנסת של היום פועלות במרחב שונה לגמרי הן באווירה הכללית שהשתנתה ופתוחה לשינויים והן ביכולת שלהן להתפרס ולקדם מספר נושאים גדול בו זמנית.

באחת משיחותיי המרתקות עם שולמית אלוני, היא סיפרה לי כיצד כאשר באה להתגייס למען הנשים המוכות פנה אליה אחד מחברי הכנסת שלא נזכיר את שמו ואמר לה, הרי אישה שבעלה מכה אותה מקבלת תשומת לב, היא הופכת לעניין, כולן באות ומתעניינות בה, ולאחר מכן היא ובעלה מתפייסים ואת עונג הפיוס את מבקשת לקחת ממנה?! ברור לכולנו שלמעט מעידות שנמצאות בשוליים האווירה הכללית כלפי נשים וכלפי מה מותר ומה אסור השתנתה. הציבור התבגר, הנשים התבגרו והפכו את המשבצת עליה עמדו והגברים בהתאם גם הם התבגרו. אמירה מהסוג הזה סביר שלא תישמע כבר. יש דברים שהם כבר מובנים מאליהם.

חוב היסטורי

בעבור כל מה שהיה בעבר בגדר חלום והיום הוא טבעי. בעבור כל אותן נשים בארץ שמרגישות היום טוב יותר, בטוח יותר ומצליחות לבוא לכלל ביטוי בצורה טובה יותר, יש לנו חוב היסטורי לאותן נשים פורצות הדרך, לאלו שהיו שם בצמתים הכי חשובים בגיבוש ההוויה הנשית, בגיבוש זכויות האישה ושהשאירו לנו פלטפורמה ראויה ומכובדת לפעול בה ומתוכה. נשים כגון רחל כהן-כגן שבזכותה חוקק חוק המשפחה ושוויון האישה, עדה מימון פישמן שנלחמה למען זכויות נשים, שולמית אלוני לוחמת זכויות נשים, רות רזניק, יעל דיין, ועוד רבות שהיריעה תיקצר מלהכיל - להן התודה והברכה.

הרבה בזכותן הפמיניזם יצא מהארון ואנו יכולות להודות על הנעשה ולהמשיך ולפעול למען העתיד לא ממקום של מלחמת המינים כי אם ממקום שבו נוכל להסביר ולשתף גברים ונשים כאחד בעובדה כי החברה בכללותה תצא מורווחת ותהנה מהרחבת זכויות האישה.

ביום האישה הבינלאומי ה- 100 אנו יכולות לברך - יום אישה שמח!

מתוך הבלוג של סמדר סלומון.

צילום אילוסטרציה: ThinkStockPhoto




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה