הביטויים שלא מומלץ לומר בעבודה

רוצה להצליח בעבודה? זה הזמן להעיף את המילים האלה מהלקסיקון שלך כדי לא ליצור רושם שאינך רצינית, סמכותית וכזו שעומדת על שלה. לקרוא, לשנן וולהפנים

29/06/2016
מאיה בוכניק קבלו עדכונים ממאיה
  • RSS

למילים יש הרבה מאוד כוח והמון השפעה על הדרך שבה אנחנו מצטיירות כלפי חוץ, ממתגות את עצמנו בקריירה ובעבודה וגם, בואו ונודה באמת, על כל מערכות היחסים שלנו. לא משנה כמה מומחיות אנחנו בתחום העיסוק שלנו, כמה למדנו ואיך בדיוק מוגדר הטייטל היפה שכתוב על כרטיס הביקור שלנו, אם לא נדע להביע את עצמנו בדרך הנכונה, נגלה שמשום מה, דווקא יוסי הוא זה שקודם לתפקיד שחשקנו בו.

לא מעט מחקרים מוכיחים שלנשים יש אינטליגנציה רגשית גבוהה ושהן שמות לב לניואנסים קטנים של שפת גוף - הבעות פנים, טון ושינויי קול. העניין הוא שמרוב שכל כך חשוב להן לשמור על סטטוס קוו ועל יחסים טובים, לעיתים הן יבחרו להשתמש במילים ובניסוחים מסוימים שבשורה התחתונה רק מייצרות רושם של חוסר ביטחון עצמי. על הדרך הן וגם יצטיירו כפחות סמכותיות.

זו בדיוק הסיבה שישנן מילים או אפילו ביטויים שאם אתן משתמשות בהם לאורך היום, עדיף שתימחקו אותם מאוצר המילים שלכן במקום העבודה.

עובדת זהובת שיער

הנה רשימת המילים והביטויים שמומלץ להשאיר בבית:

"רק רציתי ל..."

האם אתן מכירות את התחושה הזו שאתן לא רוצות להציק או להפריע יותר מידי? אולי זה בגלל שכבר ביקשתן משהו 5 פעמים ועכשיו זה הניסיון השישי ואתן כבר מרגישות כמו נודניקיות אמיתיות ואולי זה בגלל שאתן מרגישות שמה שביקשתן הוא קצת מוגזם וממש לא נעים לכן. איך זה בא לידי ביטוי?

הנה, למשל ככה: "היי גלית, רק רציתי להזכיר לך שעדיין לא עדכנת אותי בנוגע ליום החופש שביקשתי בשבוע הבא...", "שלום צביקה, רק רציתי לדעת אם כבר קראת את המייל הדחוף ששלחתי לך שלשום...". "אני יכולה להפריע לרגע? רק רציתי לבקש שמחר תגיע שעה אחת מוקדם יותר". "רק" ו"רק", העיקר לא להציק ולא להפריע.

אז איך אפשר להפסיק עם ההרגל הזה? האמת היא שזה פשוט למדי. לפני שתשלחי את המייל הבא תעברי בזריזות על מה שכתבת ומחקי את כל ה"רקים" האלה שמופיעים שם. תופתעי לגלות עד כמה הטקסט משנה את פניו והמסר הופך לסמכותי יותר. לאחר שתתאמני על האימיילים שאת כותבת, תוכלי לתרגל גם את המסרים שבעל פה.

"אבל, זה לא פייר!"

כן, ברור שזה לא פייר, החיים לא צודקים, אבל איך זה עוזר לנו? להתלונן בעבודה לא מוביל אף עובד קדימה וגם לא לשום מקום טוב, בדיוק להיפך. יש לך בעיה? נסי לפתור אותה, נסי לדבר על זה, מצאי פיתרון!

אז איך אפשר להפסיק עם ההרגל הזה? פשוט להפסיק. אין דרך אחרת.

"טוב, אני לא מומחית בזה, אבל..."

מספר מחקרים שנערכו בנושא גילו שנשים נוטות להעריך ולשפוט את עצמן ביתר חומרה מאשר גברים. למה הכוונה? הן, למשל, נוטות פחות לבקש העלאות בשכר, הן פחות מנהלות  מו"מ על הצעת שכר שקיבלו והן בררניות יותר בתפקידים שיגישו להם מועמדות. נשים גם נוטות פחות לפנות לתפקידים שלכאורה "גדולים עליהן".

גם בעבודה, הן חוששות יותר מגברים לטעות ועל כן יתנסחו באופן מעודן יותר ובטוח פחות. למשל: "אולי אני טועה, אבל, אני חושבת ש...".

אז איך אפשר להפסיק עם ההרגל הזה? פשוט לספור עד עשר לפני שאומרים משהו, אבל, אם כבר החלטתן להגיד משהו אז תעמדו מאחורי הדברים ב-100%. מותר לטעות לפעמים. רק מי שלא אומר, לא מנסה, לא מביע דעה ולא עושה שום דבר - לעולם אינו טועה. אני מניחה שאתן דווקא מאלה שעושות והרבה אז תעמדו מאחורי זה.

"אני לא יכולה" 

אם נחשוב על זה לעומק, ברוב המקרים שבהם אנחנו עלולות להגיד את המשפט הזה, בכלל לא התכוונו אליו מלכתחילה. מה שרצינו להגיד באמת זה ש"אין לנו זמן, שאנחנו עמוסות או שאנחנו לא רוצות". אבל, מה שיצא בסוף הוא שאמרנו "לא יכולה" ויצרנו את הרושם שאנחנו לא מסוגלות לבצע את המשימה ושאין לנו את הכישורים לבצע משהו.

אלה שני סוגי מסרים שונים לגמרי. האחד אקטיבי: לא רוצה, לא מתאים. והשני פאסיבי: אין לי את היכולת ואני עלולה להיכשל.

אז איך אפשר להפסיק עם ההרגל הזה? קודם כל חשוב להבין את ההבדל בין השניים ואז להתחיל להשתמש יותר בניסוח האקטיבי ופחות בזה המייצר תחושה של חוסר מסוגלות.

"כאילו"

 טוב, האמת היא ש"כאילו" היא רק אחת ממילות הסלנג שכדאי למדר מאוצר המילים בזמן העבודה. גם "אחלוש" ו"ביוש" ו"סבבה" וכל מילה אחרת שיש לה ארומה פחות מקצועית. גם סגנון דיבור שבו כל משפט נשמע כאילו יש בסופו סימן שאלה - לא מתאים כלל וכלל.

אז איך אפשר להפסיק עם ההרגל הזה? כנראה שיהיה קשה לנטרל לגמרי הרגלי דיבור ומילים שאתן משתמשות בהן כל הזמן מעבר לשעות העבודה ולכן אין מנוס מלהיפטר מהן לתמיד ולא משנה עם מי אתן משוחחות - עם הבוס וגם עם החברות.

 אימוג'י

אימוג'יז למיניהן משנים את הדרך שבה אנחנו מתקשרים עם אחרים, אבל בעבודה שימוש מוגזם בהם פוגע ברושם המקצועי שאנחנו יוצרים. מכירות למשל את אלו שמסוגלים להגיד לכן את הדבר המעצבן ביותר ולהוסיף סמיילי בסוף? לפעמים זה סתם ניסיון לרכך את המסר ולנסות לשמור על אווירה טובה, אבל בשורה התחתונה זה הרגל שלא מתאים לעולם העסקי.

אז איך אפשר להפסיק עם ההרגל הזה? פשוט לחקות את האחרים ולהתנהל בהתאם לתרבות הארגונית במקום העבודה. אם זה נהוג אצלכם בתקשורת הפנימית- ניחא, אבל אם לא- אז, פשוט לא!

 ** הכותבת היא מאיה בוכניק, יועצת בתחום הקריירה וחיפוש עבודה, מייסדת Tips 4 Geeks

צילום: שאטרסטוק




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה