ביקורת סרט: "ברש"

"עולם הרגש בסיפור והפיכחון ההתבגרותי חזקים מאוד ונדמה כי זהו סרט פורץ דורך יחסית מהיותו רומן לסבי כחלק מסיפור התבגרות ישראלי. גם המשפחה הניצבת מולנו, משקפת את המציאות ומנסה להעביר ביקורת חברתית, חתרנית ובטוב טעם"

26/06/2016
מרלין וניג קבלו עדכונים ממרלין
  • RSS

יש כמה דרכים להסתכל על סרטה החדש של הבמאית מיכל ויניק "ברש". הדרך האחת מהמקום ה"אישי" שהסרט מבטא, עיצוב הסיפור הקטן שבכוחו לרגש ואף לחדש משהו על תרבות היומיום, בעיקר זו של בני הנוער. דרך נוספת היא לדבר על הצבע ה"כחול" שמרמז בסרט ולו במעט על "כחול הוא הצבע החם ביותר" סרטו מדובר של עבדלטיף קשיש, שם הכחול הוא הצבע של הדמות המניעה את מערכת היחסים הלסבית הסוערת והמתפתחת, זו העומדת בליבו של הסרט וחושפת את השנייה לזהותה המינית.

גם "בכחול" כמו בסרט של ויניק, ישנה דמות "מנוסה" יותר שפותחת את עולמה של דמות אחרת ומעבירה אותה מסע התבגרות מיני.  דרכים נוספת להסתכלות על ברש (שם המשפחה של נעמה, גיבורת הסיפור), מבטאות את האלמנטים המשפחתיים של הסרט, אלמנטים של תקשורת בין-דורית, גיל ההתבגרות ומרד הנעורים המתבטא במין, סמים ואלכוהול. ובנוסף, האלמנטים החברתיים השזורים בו, צה"ל, ערביי ישראל ומערכת החינוך.

סרט ברש

ברש על אף היותו סיפור מקומי (ובטיסה מקייפטאון חזרה ליוהנסבורג, עת כתיבת הביקורת אני מבינה עד כמה), מצליח לפתוח צוהר לעולמן של בנות נוער ולעולם הלסבי באופן מאוד אותנטי, בועט ובכך הוא מספק ריאליטי במיטבו.

נעמה ברש היא תלמידת תיכון רגילה למדי, בת למשפחה ממוצעת. אם זאת חייה משתנים כאשר היא פוגשת לראשונה בבית הספר את סיוון. במקביל למפגש המכונן שהולך לשנות את חייה, לגלות את זהותה המינית ולחשוף אותה לעולם הדיסקוטקים, האלכוהול והסמים, נעמה מתמודדת עם בית קשה יום, אב פטריארך המרוכז בעצמו ומתפקד כאדם אנוכי שאינו חושב לבד ואם חלשת אופי שאינה מסוגלת לעמוד מולו ולהביע עמדה תקיפה.

לנעמה אח צעיר שמוסיף נפח מעניין מההיבט של היציאה מ"הנאיביות" לעולם האמיתי. בין האב לאם עומד סיפור העלמותה של האחות הבכורה,ליאורה ברש, שלא חוזרת מהבסיס ולמעשה נעדרת כבר שבועיים. הקטסטרופה של העילמות "גונב" את הפוקוס לכיוון הדרמה המשפחתית למרות שהעוצמות הסיפוריות "טמונות" דווקא במערכת היחסים הסוערת בין נעמה לסיוון ובהיחשפותה של נעמה, לראשונה, לקהילה הלהט"בית.

ברש סרט נוער

עולם הרגש בסיפור והפיכחון ההתבגרותי חזקים מאוד ונדמה כי זהו סרט פורץ דורך יחסית מהיותו רומן לסבי כחלק מסיפור התבגרות ישראלי. גם המשפחה הניצבת מולנו, משקפת את המציאות ומנסה להעביר ביקורת חברתית, חתרנית ובטוב טעם.

ועל אף ש"ברש" הוא סרט כובש בזכות המשחק המשובח והסיפור ה"נוגע", שמצליח לשלב בתוכו לא מעט "הומור" וטרנד מהז'אנר הניו אייג'י, לא ניתן להתעלם מהקשיים הטמונים בסרט, עיצוב המבוכה שחומק לקלישאה, חוסר ההתפתחות העלילתית והדוגמתיות שנוטה לסטריאוטיפזציה גם כשהיא מתבטאת בסרקיזם.

ובשל אלו, זהו סרט שלא כל אחד ירגיש איתו בנוח, זהו סרט שלעיתים בלי להתכוון "מחפצן" את דמויות הנשים הצעירות לעיני הצופה הגברי ש"משקיף" או "מציץ" לעולם מיני נשי צעיר ואינטימי וזהו סרט של שגם הג'אסטות ה"קוליות" בו נשארות מאוד "מגזריות".

לכן, בעיני, המתח בסרט נע בין סיפור שחשוב לספר לבין סיפור שבסך חלקיו לעיתים מפספס את מהותו.

ברש בנות

כוכבים: 3.5

מרלנה: עובר++ (כי "ברש" זה שם קוד נרדף לאומץ נשי צעיר).

הנה הטריילר

צילום: יח"צ




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה