"אמשיך להיאבק נגד ביטול חזקת הגיל הרך"

"הסיסמאות הריקות על 'שוויון בין ההורים', 'להוציא את הנשים מהבית' מחביאות מאחוריהן מאבקים כלכליים מכוערים. לביטול חזקת הגיל הרך ללא חלופה הולמת תהיה תוצאה אחת וקשה מאד: פגיעה נוראית ברווחתם הנפשית והכלכלית של נשים וילדים"

26/06/2016
אלינור דוידוב קבלו עדכונים מאלינור
  • RSS

אני כותבת היום כשאני נסערת מאד. חצי שנה שאני חלק מהמאבק נגד ביטול חזקת הגיל הרך, כל הזמן אופטימית, מחזקת את כולן, מעודדת, מקשיבה, דוחפת קדימה כמה שאפשר, מרגיעה את כל מי שסביבי, טוענת שהצד השני לא נורא כפי שאנחנו חושבות. הם רק צועקים, הם רק נובחים. והנה היום, גם אני, לראשונה מתחילה להרגיש את הפחד הזה, את האימה הזאת שוותיקות המאבק חוות אותה כבר למעלה מעשור.

אז עכשיו אני מבינה, מבינה למה נשים (וגם כמה גברים יש לומר) לא מוכנות לצאת ולהפגין, למה נשים לא מוכנות להיחשף, להתראיין, למה נשים לא רוצות לכתוב בפייסבוק, לחשוף את היותן חלק מהמאבק. למה נשים לא מוכנות לחתום על עצומות, לצעוק את זעקתן. הן מפחדות.
הן מפחדות על המשפחה והילדים שלהן, מפחדות על שמן הטוב.

יותר מהגברים (ומיעוט הנשים) מהצד השני, הן לא מוכנות לסכן את כל מה שכבר השיגו, אם זו קריירה – עבודה מכובדת וקולגות שמעריכים אותן, אם זה שקט בחייהן הפרטיים – גרוש שכבר הגיעו איתו להסכמות, ילדים שכבר מלקקים את פצעי הסכסוך המדמם בין ההורים. הן לא מוכנות להימחץ תחת המכבש האלים של ארגוני הגברים.

הן לא רוצות שיופצו תמונותיהן ברחבי הרשת, שהן יכונו "פמינאצית" או חד הורית פרזיטית, עלוקה, מוצצת דם. הן לא רוצות לפגוע בכל מי שיקר להן רק בשם המאבק הצודק נגד ביטול חזקת הגיל הרך.
הררי מילים נכתבו בעד ונגד ביטול החזקה.

tu_634

ארגוני האבות ניכסו לעצמם במאבק הזה שלל מושגים ותפיסות ליברליות ומתקדמות לכאורה. הם מדברים בשם ה"שוויון" וה"קידמה", תוך שהם משתמשים באלימות, באיומים וברטוריקה של מליצייה צבאית. בכל יום שעבר מאז התחלתי לעבוד כמרכזת הקמפיין נגד ביטול חזקת הגיל הרך אני שומעת עוד סיפורים על נשים שעברו גיהנום. נשים מוכות פיזית ונפשית, נשים שעברו סחיטה כלכלית מתמשכת, נשים שסולקו מבתיהן על ילדיהן, נשים שהפסידו הכל כדי לשמור על משפחתן.

יגידו לכן שאלה הם מקרי קיצון, יוצאי דופן, שאלה דוגמאות לא טובות כי אינן מייצגות את הרוב. אבל האמת היא ששליש מהנשים בישראל נסחטות כבר במעמד הגט (את רוצה שאתן לך גט? תוותרי על המזונות, תסכימי לסכום מזונות כזה וכזה, תוותרי על האוטו, על הדירה, על הרכוש), ולאחר מכן הן נסחטות שוב בעת קביעת המזונות (רוצה סכום כזה? תוותרי על משהו אחר...), והנה כעת רוצה המחוקק לתת בידי הצד החזק - הצד שמשתכר בישראל בממוצע 33 אחוז יותר, שיש לו יותר כוח, יותר מעמד - כלי מלחמה אדיר נוסף – המשמורת על הילדים.

אם עד לפני שנים ספורות ממש ראינו תביעות בבתי המשפט לענייני משפחה על מזונות ורכוש, הרי שכעת יש לנו סיבה חדשה למסיבה – הריב על הילדים. אם עד היום הילדים סבלו מריבי ההורים, אבל לפחות הריב לא היה עליהם, עכשיו המחוקק (וגם המחוקקת! תודה לגילה גמליאל! השרה לשוויון (!) חברתי!) יוזם את העימות הבא בין הצדדים – העימות על חלוקת הזמנים של הילדים.

משפחה רבה

הסיסמאות הריקות על "שוויון בין ההורים" "להוציא את הנשים מהבית" ועוד כהנא וכהנא פנינים ליברליות שנותבו בצורה מניפולטיבית כדי להשפיע על הציבור, מחביאות מאחוריהן מאבקים כלכליים מכוערים. לביטול חזקת הגיל הרך ללא חלופה הולמת תהיה תוצאה אחת וקשה מאד: פגיעה נוראית ברווחתם הנפשית והכלכלית של נשים וילדים, ואת זה אנחנו צריכות לצעוק בכל יום, כדי למנוע מהאסון הזה להתרחש.

היום הזה יעבור, ומחר בבוקר אני אתעורר, אחרי ששוב אחלום בלילה על הניצחון שלנו במאבק החשוב הזה. אנרגיות חדשות וחיוביות שוב יפעפעו, ואני אזכר בכל הנשים (והגברים, כן גם הגברים) הנהדרות שפגשתי לאורך הדרך עד כה. בכוח הגדול שהן הפיחו בי. דווקא אלה שעברו את הנורא מכל, ומוכנות להשקיע זמן, אנרגיה ותעצומות נפש כדי לעזור לאחרות. אתן, שכבר יותר מעשור נאבקות, אתן הזכייה האישית שלי במאבק הזה. בזכותכן אני אמשיך לנסות ולהעלות למודעות הציבורית את גודל החשיבות של הצעד המסוכן של ביטול החזקה ללא חלופה הולמת. לכן אני מקדישה את הטור הזה.

** הכותבת היא אלינור דוידוב, עיתונאית ובלוגרית, לשעבר עורכת בתכנית לונדון וקירשנבאום, וכיום מרכזת הקמפיין נגד ביטול חזקת הגיל הרך מטעם "אנו"




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה