שוקלות להתגרש? תעשו את זה קודם

"השינוי המהותי הדרוש בעיניי הוא סוג של 'רפואה מונעת'", מספרת הפסיכולוגית ביאטריסה אבידור, "לא בהכרח מבחינה זו שכדאי להשקיע מאמצים במניעת הגירושין אלא מבחינת מניעת התופעות השליליות של הגירושין"

23/06/2016
ביאטריסה אבידור קבלו עדכונים מביאטריסה
  • RSS

חדשות לבקרים אנו עדים לנושאים הקשורים בדרך זו או אחרת לגירושין. בגלל האחוזים הגבוהים של התופעה, קשה להתעלם ממנה. זוגות רבים מתגרשים והתופעה גובה את מחירה במגוון היבטים: עומס על בתי המשפט, כספים שנשפכים על התעשייה המקיפה את נושא הגירושין (עורכי דין, בתי משפט, מגשרים, יועצים ואנשי מקצוע שמסייעים למתגרשים ולילדיהם) והנזק הנפשי שנגרם הן למתגרשים והן לילדיהם, עקב המאבקים ביניהם.

כדי לנסות להתמודד לפחות עם ההשלכות הכלכליות של גירושין מבחינת המדינה, לא מזמן הועלתה הצעת חוק לפיה זוגות שרוצים להתגרש יחויבו להשתתף בארבע פגישות גישור בחינם, בהן ינסו להגיע להסכם ללא מעורבות בית משפט. הדבר אמור להקל על העומס על המערכת הקורסת של בתי המשפט, שאינה עומדת בקצב המסחרר של דיונים בתיקי הגירושין בארץ.

באופן עקרוני הרעיון של הצעת החוק הוא בעיניי רעיון טוב. אין ספק שעדיף לנסות להגיע להסכמה בין שני הצדדים לפני שממהרים לפצוח במלחמה בבית המשפט. מצד שני, לא בטוח שהצעד הזה יספיק. הוא אולי יקטין את העומס בבתי המשפט, אך האם הוא יפחית את אחוז הגירושין? לא בטוח. האם הוא ייתן מענה לרגשות הקשים ולאתגרים שעלולים עדיין להתגלות עם יישומו' או אי-יישומו, של הסכם הגירושין? גם לא בטוח. לדעתי, דרוש כאן שינוי הרבה יותר עמוק ומהותי, שיתחיל הרבה לפני שמגיעים לשלב הגירושין.

השינוי המהותי הדרוש בעיניי הוא סוג של "רפואה מונעת". לא בהכרח מבחינה זו שכדאי להשקיע מאמצים במניעת הגירושין (למרות שייתכן שיהיו זוגות שלא יתגרשו בעקבות ההצעה שמיד אציג), אלא מבחינת מניעת התופעות השליליות של הגירושין – הנזקים הנגרמים לכל המעורבים כתוצאה מהמטענים השליליים והתקשורת הלקויה בין הצדדים.

למעשה, אני מדברת על למידה – הקניית מיומנויות הן להורים והן לילדים. מבחינת ההורים, אני מדברת על קורס הכנה להורות. אין הכוונה לקורס שמלמד מיומנויות טכניות, שאותן אפשר ללמוד בסך הכל די בקלות. הכוונה לקורס שמלמד הורים מהם הצרכים הרגשיים של הילדים, איך להתייחס אליהם בכבוד, איך לדבר איתם בגובה העיניים, איך ליצור עמם שיתוף פעולה וכו'. ויפה שעה אחת קודם.

טום וקייט ביחד

 גם מבחינת הילדים, הייתי מכניסה לתוכנית הלימודים בבתי הספר שיעור חשוב ביותר – תקשורת מקרבת. תקשורת מקרבת (הנקראת גם תקשורת לא אלימה), היא גישה שפיתח פסיכולוג יהודי אמריקאי בשם מרשאל רוזנברג, שעוזרת לנו לתקשר עם הסביבה ועם עצמנו בדרך שמייצרת חיבור וחמלה בין הצדדים ומגדילה את הסיכויים לשיתוף פעולה. זוהי גישה מדהימה ומעשית הנלמדת ברחבי העולם ותופסת תאוצה גם בארץ.

למעשה, תקשורת מקרבת מלמדת אותנו הקשבה מסוג אחר. היא מלמדת אותנו להקשיב לצרכים ולרגשות שנמצאים מתחת למילים הנאמרות, במקום להיות עסוקים במילים עצמן, להתגונן מפניהן או להתקיף באמצעותן. במקום להאשים את האחר או את עצמנו, אנו לומדים לומר מה מפריע לנו ומה היינו מבקשים במקום ההתנהגות הנוכחית. במקום להתגונן בפני ביקורת, אנחנו לומדים להקשיב באמפתיה.

בשביל מה זה טוב? הקשבה מסוג כזה מולידה רצון טוב, חיבור בין הצדדים ומגבירה את הסיכויים לשיתוף פעולה. בני זוג שמתקשרים בצורה כזו, גם אם יחליטו בסופו של דבר להיפרד, יעשו זאת אולי בצער, אך מתוך לקיחת אחריות אישית כל אחד על הצד שלו, ויחפשו דרכים לשתף פעולה לטובת כל הצדדים המעורבים בעניין. יהיו להם את הכלים להתמודד עם האתגרים שיעלו בהמשך.

ילדים שההורים, המורים ושאר המבוגרים סביבם יתקשרו עמם בצורה כזו, ילמדו לתקשר כך בעצמם. ואז, יש סיכויים טובים שלמרות שיהיו משברים שייקרו בדרכם כגון גירושין, פיטורים מהעבודה, אהבה נכזבת, פרידה מבן זוג וכו' – הם יצליחו לעבד את המשברים בצורה טובה ואפילו יצמחו מהם.

 נשמע כאילו תקשורת מקרבת היא הפתרון לכל צרות האנושות? טוב מכדי להיות אמיתי? באופן אישי, אני מאוד אוהבת את הגישה הזו. חזיתי בהשפעותיה המכוננות על אנשים רבים ואני מיישמת אותה כמיטב יכולתי.

בתקשורת מקרבת או בדרך אחרת, אין ספק שאנחנו זקוקים ליותר הקשבה זה לזה וחמלה. בעיניי אלה הדברים המשמעותיים שיכולים לתת פתרון אמיתי לקשיים הכרוכים בגירושין, ולא רק להם.

** הכותבת היא הפסיכולוגית ביאטריסה אבידור - פסיכולוגית שיקומית, מלמדת לחיות עם עצמנו בשלום




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה